אנלה בנדיקט
 | |
| לידה |
21 בדצמבר 1858 לייק פורסט, אילינוי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
6 באפריל 1942 (בגיל 83) ריצ'מונד, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות של רוזהיל |
| מקום לימודים |
|
| זרם באמנות |
ריאליזם |
  | |
אנלה בנדיקט (באנגלית: Enella Benedict; 21 בדצמבר 1858 – 6 באפריל 1942) הייתה ציירת ריאליזם ונוף אמריקאי. היא לימדה בבית הספר של מכון האמנות בשיקגו והייתה מייסדת ומנהלת במשך כמעט 50 שנה לבית הספר לאמנות בבית האל.
ראשית חייה וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנלה בנדיקט נולדה בלייק פורסט, באילינוי,[1] בתם של סוחרי הבגדים אמזי וקתרין וולמת בנדיקט. אביה היה חבר מועצת העיר וראש עיריית לייק פורסט. אחיה הצעירים היו קרולין, אלברט, סידני וקייט.[2]
בנדיקט למדה באוניברסיטת לייק פורסט, שם השתלמה בציור בשנת 1876.
אחרי זה נסעה ללמוד בבית הספר של מכון האמנות בשיקגו ובליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק. לאחר מכן נסעה לפריז, צרפת ללמוד באקדמיה ז'וליאן. למרות היותה באקדמיה יוקרתית, כסטודנטית, היא קיבלה הכשרה פחות קפדנית וחויבה בשכר לימוד גבוה יותר בהשוואה לסטודנטים גברים. כאישה, היא הייתה מבודדת לעיתים קרובות מסטודנטים אחרים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנדיקט ציירה ציורי שמן וצבעי מים, דיוקנות, נופים וציורי סצנה עירונית. סגנון הרישום והציור של בנדיקט הושפע מריאליזם ואימפרסיוניזם וציירה אנשים מסביבתה, כמו תושבי הול האוז, איכרים מקומיים, לצד נופי ים ונופים כפריים.
בשנת 1892 הפכה למייסדת ומנהלת בית הספר לאמנות בהול האוז.
במאה ה-19 החלה תנועת נשים לקדם חינוך, בצורה אוטונומית ולפרוץ לעיסוקים שנשלטו על ידי גברים באופן מסורתי. נוסדו ארגונים שהובלו על ידי נשים, שהיו מלוכדות, וקידמו רפורמה חברתית, כולל במעמד העובדים ובשכונות העניות, כמו בהול האוז. כדי לפתח "תפקידים חדשים לנשים, הדור הראשון של הנשים החדשות עזב את דרכיהן המסורתיות של אימהותיהן לעולם חדש ובאומץ רב. הפעילות החברתית, הובלה על ידי נשים חדשות משכילות, לרוב רווקות.[3]
בנדיקט התגוררה בהול האוז, כמו הרפורמיסטית ג'יין אדמס, ותמכה בתוכנית בית הספר לאמנות במשך כמעט 50 שנה. היא לימדה דוגמנות חימר, רישום, ציור וליתוגרפיה. היא ניהלה את תוכנית האמנות. תוכנית האמנות, בהובלת הרפורמטורית החברתית אנלה בנדיקט, נועדה להציע הזדמנויות חינוך ותרבות לתושבי השכונות החלשות, וזאת משום שקידמה כמה תחומי עבודה דרך האמנות, כמו הטקסטיל. בנדיקט יצרה עבור האמנים הזדמנויות להציג את עבודותיהם, כולל במכון האמנותי בשיקגו.[4]
אנלה בנדיקט הייתה מחויבת לעיקרון שאמנות לא צריכה להיות מותרות רק עבור בעלי ההון, והיא יכולה לשמש מכשיר לשינוי חברתי. בנדיקט סברה כי אמנות יכולה לשפר את חייהם של תושבי השכונות העניות, שלהם ימי עבודה ארוכים ותנאים עבודה קשים. שיפור חייהם על ידי חשיפתם להזדמנות לביטוי יצירתי. במחיר של פחות מ־15 סנט ביום, כל אחד היה יכול להשתתף בשיעור אמנות בהול האוז, ותלמידים רבים המשיכו ללמוד בבית הספר ובמכון לאמנות.
במקביל בנדיקט לימדה בבית הספר של מכון לאמנות בשיקגו, שם עבדה בבקרים שסיפקו לה הכנסה כדי שתוכל לעבוד אחר הצהריים בהול האוז מבלי לקחת תשלום. לעיתים קרובות היא נסעה לאירופה במהלך הקיץ.
בנדיקט הציגה את עבודותיה בארמון האמנויות היפות, בבניין אילינוי ובניין האישה בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי.[5] עבודותיה הוצגו במכון לאמנות בשיקגו ותערוכות אחרות. הגלריה לאמנות בהול האוז, הוקדשה לזכרה ולקידום יצירתה של האמנית.
בשנת 1938 התקיימה רטרוספקטיבה של עבודתה בגלריה בנדיקט.
עבודותיה נמצאות באוספים בהאל האוז, במוזיאון האמנות של רוקפורד באילינוי, המוזיאון הלאומי לנשים באומנויות ובמכון סמיתסוניאן.
מוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנדיקט נפטרה ב־6 באפריל 1942 בריצ'מונד וירג'יניה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנלה בנדיקט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Enella Benedict"
- ^ Brookhaven Press, The Past and Present of Lake County, Illinois: Containing a History of the County--its Cities, Towns, &c., a Biographical Directory of Its Citizens, War Record of Its Volunteers in the Late Rebellion, Portraits of Early Settlers and Prominent Men, General and Local Statistics, Map of Lake County, History of Illinois, Illustrated, History of the Northwest, Illustrated, Constitution of the United States, Miscellaneous Matters, Etc., Etc, Brookhaven Press, 1877, ISBN 978-1-58103-880-4. (באנגלית)
- ^ Disorderly conduct : visions of gender in Victorian America : Smith-Rosenberg, Carroll : Free Download, Borrow, and Streaming, Internet Archive (באנגלית)
- ^ Cheryl Ganz, Margaret Strobel, Pots of Promise: Mexicans and Pottery at Hull-House, 1920-40, University of Illinois Press, 2004, ISBN 978-0-252-02894-6. (באנגלית)
- ^ United States Women Painters: 1893 Exposition--page 1, arcadiasystems.org