לדלג לתוכן

אנכסגורס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנכסגורס
Αναξαγόρας
לידה 500 לפנה"ס
קלזומנאי, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 428 לפנה"ס (בגיל 72 בערך)
למפסקוס, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ἀναξαγόρας עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם האסכולה הפלורליסטית
תחומי עניין מטאפיזיקה, אסטרונומיה
עיסוק מתמטיקאי, אסטרונום, פיזיקאי, פילוסוף, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ אמפדוקלס
השפיע על סוקרטס, אריסטו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אָנַכְּסָגוֹרָסיוונית Αναξαγόρας‏; 500 לפנה"ס - 428 לפנה"ס) היה פילוסוף ואסטרונום יווני.

אנכסגורס נולד בקלזומנאי שליד סמירנה (איזמיר בימינו) שבאסיה הקטנה. בשנת 464 לפני הספירה לערך עבר לאתונה והחל ללמד בה פילוסופיה. עם תלמידיו נמנו המדינאי פריקלס והמחזאי אוריפידס, ונראה שגם על סוקרטס הייתה לו השפעה רבה. אנכסגורס היה הראשון שמצא את ההסבר המדעי לליקויי המאורות, כשהוא מבסס את קביעתו על כך שהמטאורים, השמש ושאר גרמי השמים הם מסות של ברזל לוהט.

הכוכבים הם אבנים כבדות ומאירים בגלל התנגדות האתר המסתובב, והם נסחפים בכוח במערבלו ובלחצו של הסיבוב...השמש גדולה מן הפלופונז. אין לירח אור משלו, אלא הוא מקבלו מן השמש...הירח הוא מיושב ויש עליו הרים ועמקים.

אנאכסאגוראס, טבעם של גרמי השמים[1]

אנכסגורס הושפע מרעיונו של אמפדוקלס שאת כל השינויים והתהליכים בטבע וכן את טיב הדברים שבו יש להסביר באמצעות שינויים והבדלים בכמויות של היסודות המרכיבים אותם (ולכן הם משתייכים לזרם הפלורליסטי). אולם בעוד אמפדוקלס חשב כי ישנם ארבעה יסודות עיקריים בעולם (אדמה, מים, רוח, אש), טען אנכסגורס כי לא הגיוני הדבר שחומרים כמו זהב או בשר יוכלו להיווצר רק מארבעה יסודות אלו. לכן גרס שהטבע מורכב מאינסוף יסודות ראשוניים ובלתי משתנים, שעוברים שינויים בכמויותיהם בתוך עצמים כגון זהב או בשר, וכך יוצרים את כל שיש.

יש לשער, שבכל הדברים המורכבים נמצאים חומרים רבים מכל המינים וזרעים מכל הדברים אשר להם צורות וצבעים וטעמים מכל המינים.

אנאכסאגוראס, תורת החלקים השווים[1]

אנכסגורס האמין שאין התהוות וכיליון מוחלטים ואין חלל ריק; לפיכך לא ניתן להגיע לחלק הקטן ביותר, אלא תמיד לקטן יותר ממנו, מה שיוצר רציפות בחומר.

העולם כולו עשוי מעירובם של גופים קטנים שהם החלקים השווים...ובקטן אין קטן ביותר, אלא תמיד יש קטן ממנו, שהרי היש לא יחדל מהיות.

אנאכסאגוראס, תורת החלקים השווים[1]

מקור השינוי ביסודות האינסופיים נובע מן השכל עצמו, נוס (Νούς), המייצג גם את הראשית.

השכל הוא עקרון התנועה...כל השאר יש לו חלק בכל, אבל השכל אין לו גבול והוא אדון לעצמו ואינו מעורב בשום דבר...בכל מושל השכל...מופרד הצפוף מן הקלוש, החם מן הקר, הבהיר מן הכהה והיבש מן הלח ויש חלקים רבים מדברים רבים, אבל אין דבר נפרד כולו מחברו או מובדל כולו ממנו, בלתי אם השכל.

אנאכסאגוראס, תורת החלקים השווים[1]

השינוי הנראה לעין המתחולל בעצמים אינו אלא השינוי בריכוז היסודות והיחס בין כמויותיהם. כל עצם, חי צומח או דומם, מכיל בתוכו את כל אותם הזרעים הללו בכמויות שונות ומשתנות וכך הצליח אנכסגורס להסביר את ריבוי כל הדברים שבטבע. נוסף על כך, כל אימת שננסה לחלק עצם מסוים, תמיד תתקבל חתיכה, אומנם קטנה יותר, אך כזו המכילה את כל אותם יסודות, זרעים, הקיימים בטבע.

הואיל ומספר חלקי הקטן כמספר חלקי הגדול, משמע שגם הכול נמצא בכל. ואין הוויה בנפרד, כי אם הכל יש לו חלק בכל דבר. הואיל ואין בנמצא קטן ביותר, אי אפשר שיופרד ויהיה לעצמו, כי אם הכול נמצא יחד.

אנאכסאגוראס, תורת החלקים השווים[1]

אנכסגורס הואשם בכפירה באלים לאחר שהביע את הרעיון שהשמש היא כדור מתכת לוהט, ונידון לגלות.[2] ייתכן שההאשמות נגדו נבעו, לפחות בחלקן, מניסיון של אויביו הפוליטיים של פריקלס לפגוע בתדמיתו. לאחר שהוגלה מאתונה עבר לגור בלמפסקוס, ומת בה כעבור חמש שנים.

על שמו נקרא מכתש אנכסגורס על הירח.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנכסגורס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 "המחשבה הפיזיקאלית בהתהוותה". מוסד ביאליק
  2. ^ Thomas Heath, A History of Greek Mathematics, Oxford, 1921, עמ' 172