אני אוהב את גרושתי
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | רומן של דון פירס |
|---|---|
| בימוי |
פול מזורסקי  |
| הופק בידי |
פול מזורסקי |
| תסריט |
פול מזורסקי |
| עריכה |
דון קמבן |
| שחקנים ראשיים |
ג'ורג' סיגל סוזן אנספק |
| מוזיקה |
ביל קונטי |
| צילום |
ברוס סרטיס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברה מפיצה |
האחים וורנר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 17 ביוני 1973 |
| משך הקרנה |
117 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
דרמה קומית |
| הכנסות | 2,900,000 דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 blumeinlove |
| סרט הבא |
הארי וטונטו |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אני אוהב את גרושתי (באנגלית: Blume in Love) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת קומדיה רומנטית משנת 1973 בבימויו, בכתיבתו ובהפקתו של פול מזורסקי, עם ג'ורג' סיגל וסוזן אנספק בתפקידים הראשיים.
העלילה מתוארת בפלאשבקים של יחסי אהבה-שנאה בין שני בני זוג. חלק גדול מהצילומים נערכו בכיכר סן מרקו בוונציה. - סצנות הפתיחה והסיום.
פול מזורסקי מופיע בסרט בתפקיד קטן. הוא היה מועמד לפרס גילדת הכותבים של אמריקה על תסריט מקורי הטוב ביותר לקומדיה.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטיבן בלום (ג'ורג' סיגל) יושב בכיכר סן מרקו בוונציה ומספר לצופה על ההיסטוריה שלו עם גרושתו נינה (סוזן אנספק).
הוא עורך דין לענייני גירושין בבוורלי הילס והיא עובדת במחלקת הרווחה של לוס אנג'לס. לאחר היכרות קצרה הם מתחתנים ומבלים את ירח הדבש שלהם בוונציה. הם נשואים שש שנים עד שיום אחד היא חוזרת מוקדם מעבודה בגלל הצטננות ומוצאת את גלוריה (אנזט צ'ייס) מזכירתו של סטיבן, בחדר המיטות שלהם.
בשקט וללא צעקות היא עוזבת את הבית והם מתגרשים בלאס ווגאס. שם הוא נפגש עם ידידתה של נינה, ארלין (מרשה מייסון) והם מתחילים לקיים יחסים אבל סטיבן אינו מרוצה - הוא חושב כל הזמן על נינה וזה פוגע באונו המיני וגם הפסיכיאטר לא מסוגל לעזור לו. ידידו, עורך הדין הלמן (פול מזורסקי) מייעץ לו לפטר את גלוריה.
בינתיים מתחילה נינה ביחסים עם אלמו קול (כריס כריסטופרסון) מוזיקאי מובטל הצעיר ממנה ב-12 שנים.
סטיבן מרגיש כל הזמן משיכה לגרושתו והיא מרשה לו להיכנס לביתה שם הוא מתידד עם אלמו ושלושתם שרים ביחד ומעשנים ג'וינט.
באחד הפעמים מגיע סטיבן לנינה כשאלמו אינו נמצא ותוך כדי המפגש הוא כופה עצמו עליה. כשאלמו חוזר היאה אומרת לו שסטיבן אנס אותה והוא מכה אותו.
סטיבן חוזר למשרדו ומטפל בלקוחה גב' קרמר (שלי וינטרס) שבעלה נטש אותה לטובת דיילת צעירה.
כעבור מספר חדשים מגיעה נינה למשרדו של סטיבן ומודיעה לו שהיא בהריון ממנו וכי אלמו עזב אותה. הוא מוכן לממן את אחזקת התינוק והם נדברים להיפגש עוד שבועיים בכיכר סן מרקו. סטיב יושב לבדו ומאזין לקונצרט בכיכר עד שהוא מזהה את נינה והם מתחבקים.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| ג'ורג' סיגל | סטיבן בלום | |
| סוזן אנספק | נינה בלום | |
| מרשה מייסון | ארלין | |
| פול מזורסקי | הלמן | ידיד של סטיבן |
| כריס כריסטופרסון | אלמו קול | זמר מובטל |
| שלי וינטרס | גב' קרמר | לקוחה של סטיבן |
| אנזט צ'ייס | גלוריה | מזכירה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אני אוהב את גרושתי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אני אוהב את גרושתי", באתר AllMovie (באנגלית)
"אני אוהב את גרושתי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אני אוהב את גרושתי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"אני אוהב את גרושתי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון לאני אוהב את גרושתי, באתר יוטיוב
- אנספק, סיגל וכריסטופרסון שרים ביחד, באתר יוטיוב
