אנטינייטרינו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| הרכב | חלקיק יסודי |
| סטטיסטיקה | פרמיון |
| קבוצת שיוך | לפטון |
| דור | ראשון, שני ושלישי |
| אנטי-חלקיק | נייטרינו |
| סמל | ν |
| תכונות | |
| מסת מנוחה |
~ 2.139194288×10-37 kg ~ 0.00000012 MeV/c2 |
| מטען חשמלי | 0 e |
| ספין | ½ ħ |
| מספר לפטוני | -1 |
| מספר באריוני | 0 |
| מטען צבע | 0 |
| אינטראקציות | הכוח החלש, כבידה |
| היסטוריה | |
| נצפה? | כן |
| תאריך גילוי | 1956 |
| מגלה | קלייד קוואן, פרדריק ריינס |
| ניסוי | גלאי סינטילציה |
| מתקן | כור ביקוע |
| מוסד | אתר נהר סוואנה (Savannah River Site) |
| הכרה | פרס נובל לפיזיקה לשנת 1995 |
  | |
אנטינייטרינו הוא האנטי-חלקיק של הנייטרינו. כמו הנייטרינו, האנטינייטרינו הוא חלקיק יסודי נייטרלי. האנטינייטרינו הוא לפטון בעל ספין של ½. חלקיקי אנטינייטרינו נוצרים, בין היתר, בדעיכת בטא מינוס. חלקיקי אנטינייטרינו מגיבים עם חלקיקים אחרים דרך שני כוחות בלבד: הכוח החלש והכבידה. לכן, קשה מאוד לגלותם בניסוי.
כמו חלקיקי נייטרינו, גם לחלקיקי אנטינייטרינו יש שלושה טעמים אפשריים: אנטינייטרינו אלקטרוני, אנטינייטרינו מואוני ואנטינייטרינו טאואוני.
לחלקיקי אנטינייטרינו ישנה מסה, אך היא קטנה מאוד. נכון ל-2017, ניסויים מראים כי סכום המסות של שלושת טעמי האנטינייטרינו הוא כ-0.12 eV.
חלקיקי אנטינייטרינו וחלקיקי נייטרינו נושאים את אותו מטען חשמלי, 0, אך יש לשניים גם מספרים קואנטיים הנגדיים זה לזה, כגון המספר הלפטוני והאיזוספין החלש (T3). למרות זאת, על פי ניתוחים תאורטיים מסוימים, ייתכן כי הנייטרינו והאנטינייטרינו הם למעשה אותו חלקיק. חלקיקים בעלי תכונה זו הם פרמיוני מאג'ורנה (Majorana fermions). אם חלקיקי נייטרינו הם אכן פרמיוני מאג'ורנה, ייתכן כי מתקיימות דעיכות בטא כפולות נטולות חלקיקי נייטרינו. הוצעו מספר ניסויים שמטרתם לבחון תהליכים כאלו, אך עד היום, הם טרם התגלו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]