אנטוניו וילאס בואס
 | |
| לידה |
7 במאי 1934 סאו פאולו, ברזיל  |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 1991 (בגיל 56) |
| מדינה |
ברזיל |
  | |
אנטוניו וילאס בואס (בפורטוגזית: Antônio Vilas-Boas; 7 במאי 1934 – 17 בינואר 1991) היה חוואי ברזילאי שטען שנחטף על ידי חוצנים ב-16 באוקטובר 1957 בפאתי העיירה סאו פרנסיסקו דה סאלס, שבמדינת המחוז מינאס ז'ראיס שבדרום מזרח ברזיל. אף על פי שסיפורים דומים הפכו נפוצים לאורך שנים, סיפורו של בואס היה אחד מסיפורי חטיפות החוצנים הראשונים (מפגש מהסוג הרביעי) שזכה לפרסום בינלאומי רב.
בואס נמנע בתחילה לדווח על המקרה, ובשל כך סיפורו נחקר לבסוף רק בינואר 1958 (כמעט 4 שנים לפני שאירע מקרה החטיפה לכאורה הנודע של בני הזוג בטי ובארני היל) ופורסם לבסוף רק ב-1965.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנטוניו וילאס בואס היה בנם של ג'רום פדרו וילאס בואס (1887–1963) וקנדידה אנאסיה דה אוליביירה (1897–1963), זוג חקלאים שחיו בסאו פרנסיסקו דה סאלס, שבמדינת המחוז מינאס ז'ראיס שבדרום מזרח ברזיל. לזוג היו בסך הכל עשרה ילדים. החווה של המשפחה השתרעה על פני שטח נרחב שהכיל מטעים רבים. המשפחה של וילאס בואס ועובדי החווה נהגו להשתמש בטרקטור כדי לעבד את אדמות המשפחה במהלך שעות היום ובמהלך שעות הלילה.
סיפורו של בואס
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטענתו של בואס, ב-14 באוקטובר, בסביבות השעה 21:30, בעת שהוא ואחיו חרשו את שדות המשפחה, האחים הבחינו באור אדום גדול המרחף מעל הקצה הצפוני של השדה. כאשר אנטוניו התקרב למקור האור, האור עבר במהירות לקצה הדרומי של השדה. בואס מיהר בעקבות מקור האור חזרה לחלקו הדרומי של השדה, מקור האור בתגובה חזר לקצה הצפוני של השדה. בסופו של דבר, לאחר כחצי שעה מקור האור נעלם.[2]
בסביבות השעה 1:00 בלילה בתאריך ה-16 באוקטובר 1957, בעודו חורש לבדו את שדות המשפחה הוא הבחין שוב באור האדום בשמי הלילה. לטענתו של בואס, ה"כוכב" התקרב לעבר הכיוון שלו במהירות מסחררת, גדל בהתמדה עד שניתן היה לראות בבירור כי הכוכב הוא למעשה חללית בצורה אליפטית, החללית נחתה לידו בעת ששלוש "רגליים" יצאו מגוף החללית. לטענתו של בואס, בשלב זה הוא ניסה לברוח מהמקום באמצעות הטרקטור שלו, אך לאחר שהמנוע של הטרקטור הפסיק לפעול במפתיע הוא נלכד בהמשך על ידי חוצן דמוי אנוש בגובה מטר וחצי שלבש סרבל אפור וקסדה. לטענתו עיני החוצן היו קטנות וכחולות, ובמקום לדבר הוא השמיע קולות שנשמעו כמו נביחות. לאחר מכן שלושה חוצנים נוספים הגיעו והכניעו את בואס ולאחר מכן תפסו אותו בידיו ורגליו וגררו אותו לתוך החללית.[2]
לטענתו של בואס, לאחר שהוא הוכנס לתוך החללית, החוצנים הפשיטו אותו בכוח וגופו נמשח בנוזל סמיך שהתייבש במהירות. לאחר מכן דגימות דם נלקחו ממנו בכוח מהסנטר. לאחר מכן החוצנים לקחו אותו לחדר שבו הוא שהה לבדו בסביבות חצי שעה, ובמהלך פרק זמן זה נפלט גז מצינורות החדר שגרם לו לבחילות ולסחרחורות.
לטענתו של בואס, זמן קצר לאחר מכן נכנסה לחדר חוצנית דמוית אנוש, בלונדינית, בעלת עיניים כחולות מוארכות, שפתיים דקות ביותר וגוף נשי. לטענתו, החוצנית אילצה אותו לקיים עמה יחסי מין.[2] לאחר מכן, לפני שהיא יצאה מהתא, הוא הבין ממנה כי בכוונתה ללדת את הצאצא שלהם בכוכב מוצאה. לאחר שהחוצנית עזבה את התא חזרו החוצנים, והחזירו לו את בגדיו. בהמשך החוצנים לקחו אותו לסיור בחללית, ובמהלך הסיור הוא ניסה לגנוב מהחללית מכשיר דמוי שעון כהוכחה לאמיתות המפגש, אך החוצנים גילו זאת ומנעו ממנו לקחת עמו את המכשיר. לאחר מכן ליוו אותו החוצנים החוצה מהחללית, והוא צפה בה ממריאה במהירות גבוהה, עד שהיא נעלמה באופק. כאשר חזר הביתה הוא גילה שהשעה הייתה 5:30 בבוקר וכי האירוע נמשך קרוב ל-4 שעות.
אחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשבועות שלאחר האירוע, בואס החל לסבול מבחילות ומחולשה, כמו גם מכאבי ראש ומפצעים על עורו. פרט לאמו לא סיפר אנטוניו לאיש על האירוע, עד שבסופו של דבר החליט ליצור קשר עם העיתונאי הברזילאי חוסה מרטינס. לאחר ששמע את סיפורו של בואס, יצר מרטינס קשר עם ד"ר אולאבו פונטס, רופא ברזילאי בכיר ומומחה בעל שם עולמי במחלות קרינה. פונטס בדק את בואס והגיע למסקנה כי הוא סובל מרמות גבוהות של קרינה.[2]
שלא בדומה לרוב המקרים של חטיפות-לכאורה של חוצנים, בואס היה מסוגל לזכור כל פרט מהחוויה ללא צורך ברגרסיה היפנוטית.
על אף שלאורך השנים בואס נמנע מלהעניק ראיונות בתקשורת אודות התקרית, בספטמבר 1978 הסכים בואס לקיים ראיון טלוויזיוני עם איש הטלוויזיה הברזילאי הנודע פלביו קאבלקאנטי (Flávio Cavalcanti).[3][4]
בואס, שהיה בן 23 בלבד בעת אירוע החטיפה-לכאורה, סיים לימים לימודי משפטים, היה לעורך דין ובעל תואר דוקטור, נישא, והפך לאב לארבעה ילדים. בואס נפטר בשנת 1992, בגיל 58, והוא דבק בסיפור החטיפה שלו במשך כל חייו, וסירב לקבל תשלום עבור פרסום סיפורו.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באים לקרנבל? - פורסם באתר nrg ב-22 בפברואר 2007
- חלליות רודפות אחריך - פורסם באתר nrg ב-10 ביוני 2010
- הקלטת אודיו של הראיון שקיים פלביו קאבלקאנטי עם אנטוניו וילאס בואס בספטמבר 1978 - פורסם ב-יוטיוב (בפורטוגזית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Peebles, Curtis (1994). Watch the Skies!: A Chronicle of the Flying Saucer Myth. Smithsonian Institution Press. ISBN 1-56098-343-4.
- Denzler, Brenda (2001). The Lure of the Edge: Scientific Passions, Religious Beliefs, and the Pursuit of UFOs. University of California Press. ISBN 0-520-22432-9.
- Battaglia, Debbora (2005). E.T. Culture: Anthropology in Outerspaces. Duke University Press. ISBN 0-8223-3632-4.
.jpg)