אנונד יקוב, מלך שוודיה
 | |||||||
| מטבע שהוטבע לכבודו של אנונד יקוב, 1040 לערך. | |||||||
| לידה | 25 ביולי 1008 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1050 (בגיל 41 בערך) | ||||||
| מדינה |
 שוודיה | ||||||
| בת זוג | גונהילדר | ||||||
| שושלת מונסו | |||||||
| |||||||
| |||||||
אנונד יקוב (בשוודית: Anund Jakob; 25 ביולי 1008 – 1050) היה מלך שוודיה מ-1022 ועד מותו. כאשר בחרה בו אספת האצילים כשליט-שותף של שוודיה, הביע העם השוודי את התנגדותו לשמו הלא-סקנדינבי, "יקוב", לפיכך הוסף לשמו השם "אנונד". ברשימת המלכים הנספחת לקובץ "החוק הוסטרוגוטי" (Västgötalagen), מצוין ששמו היה "קולברנה" (Kolbränna, בשוודית: "שורף הפחם"), על שם מנהגו להעלות באש את בתי מתנגדיו.
סדר היום הפוליטי שלו כלל שמירה על מאזן הכוחות בסקנדינביה, וזו הסיבה לתמיכתו במלכים הנורווגים, אולף השני ומגנוס הראשון, כנגד קנוט הגדול, מלך דנמרק, בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-11. בקרב הלגה הובסו אנונד יקוב ואולף על ידי קנוט.
כאשר היה מגנוס הראשון למלך נורווגיה ודנמרק ב-1042, תמך בו אנונד יקוב עד למותו של מגנוס ב-1047, תקופת מלכותו של אנונד יקוב תוארכה באופן מסורתי החל מ-1022 ועד למותו בשנת 1050 לערך, אך קיימת אי ודאות גדולה בנוגע לשנת מותו. בשנת 1049 הוא היה ככל הנראה עדיין בחיים ואחיו ויורשו, אמונד, מלך בוודאות על שוודיה בקיץ 1060.
