אנה מורנדי מנזוליני
 | |
| לידה |
21 בינואר 1714 בולוניה, מדינת האפיפיור  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 1774 (בגיל 60) בולוניה, מדינת האפיפיור |
| ענף מדעי | אנטומיה |
| מקום מגורים | מדינת האפיפיור |
| מוסדות | אוניברסיטת בולוניה, הרצאות אורח במוסדות נוספים באירופה |
| בן או בת זוג |
ג'ובני מנזוליני (24 בנובמבר 1740–?) |
| תרומות עיקריות | |
| יצירת דגמי הגוף האנושי משעווה ללימוד אנטומיה | |
  | |
אנה מורנדי מנזוליני (21 בינואר 1714 - 9 ביולי 1774) הייתה מורה, אמנית וחוקרת אנטומיה מבולוניה, מדינת האפיפיור (כיום בשטח איטליה). לימדה מדעי הטבע, חקרה את האנטומיה של האדם וייצגה אותו באמצעות מודלים שהכינה משעווה. מוראנדי סייעה לרומם את עירה כמרכז למדע ותרבות.[1]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנה מורנדי נולדה בבולוניה, ובתקופתה העיר הפכה מפורסמת בזכות מחקריה והוראתה למדעי הטבע. ב -1740 היא נישאה לג'ובאני מנזוליני (1700–1755), שאותו הכירה מילדות, ג'ובאני נולד בבולוניה, והיה בנו של סנדלר. בצעירותו הוא עזר לאביו במסחר שלו, והיה עוזר הראשי לאשתו באמנות ובפיסול נולדו להם ששה ילדים, מהם ארבעה מתו לפני שהגיעו לגיל הבגרות ונשארו רק שניים.[2]
בשנת 1745 החלו בני הזוג לעבוד יחד, הן בחקר האנטומיה והן בייצוגה בשעווה. שני בני הזוג היו אמנים. הם ניתחו גוויות בביתם כדי לבחון את האיברים ואת החלקים הפנימיים ביותר, השניים בדקו שרירים, עצבים, כלי דם ועוד. מורנדי הציגה חידושים וטכניקות לנתיחה על מנת לתפוס בצורה מדויקת יותר ולאחר מכן לתאר רכיבים נפרדים של הגוף. מוראנדי עבדה הן בטקסט כתוב והן במודלים תלת-ממדיים. בסופו של דבר היא נתנה שיעורים בניתוחים ואנטומיה לסטודנטים לרפואה בביתה (מעבדות בית וכיתות היו שכיחות בתקופה זו).[2]
ביתם של בני הזוג שימש כמעבדה לנתיחה וכיתה ציבורית. מורנדי לימדה מאות תלמידים אנטומיה עם דגמי השעווה שלה ומהמחברת האנטומית שלה, שהכילה 250 דפי כתב יד, הערות ותיאורים של דגמי שעווה מקבילים. בזכות האוסף הנרחב של דגמי השעווה, היא יכלה ללמד שיעורי אנטומיה במשך כל השנה מבלי לדאוג לריקבון הגוויות המנותחות בחום הקיץ.[1]
שני בני הזוג הפיקו דגמים רבים, אשר כללו מודלים של האיברים התחושתיים והקוליים ותשעה דגמים שנאספו על ידי מלך סרדיניה, רבים מהמודלים שנעשו נרכשו על ידי ג 'ובאני אנטוניו גאלי (1708–1782) לשימוש בבית ספר המיילדות שלו, ולאחר מכן קנה האפיפיור בנדיקטוס ה-14 והוקצובולוניה Istituto delle Scienze ושם הם נראים עד היום Pazzgi פאלאצו.
בשנת 1755, כשהייתה בת 39, מת בעלה של מורנדי והשאיר אותה עם שני ילדים. לאחר מות בעלה מורנדי נתקלה בקשיים כלכליים כך שהיא נאלצה למסור את בנה הבכור ג'וזפה לארגון יתומים. באותה שנה הוענקה לה מלגה שנתית מטעם האפיפיור בנדיקטוס ה-14, כהכרה במיומנותה. היא הייתה חברה באקדמיה לאמנויות, שהייתה חלק ממכון המדע. בשנת 1760 היא קיבלה את התואר של יו"ר של אנטומי דוגמנות באוניברסיטת בולוניה. באופן בלתי רגיל, האוניברסיטה עודדה נשים אקדמיות, והיא הייתה אחת ממספר הפרופסוריות הנשיות בבולוניה.[2]
בשנת 1756 מורנדי שימשה כראש החוג לאנטומיה באוניברסיטה וקיבלה תשלום שנתי על מודלי השעווה, אך הקשיים הכלכליים המשיכו להיות קבועים בחייה.
מוראנדי[1] רכשה מוניטין רב דבר שאיפשר לה לזכות בהכרה ניכרת: בשנת 1756 היא הצליחה להיכנס ולעסוק במכון המדעים של בולוניה הנחשב מהמבוקשים ביותר באותה תקופה, ומשנת 1760 הייתה מזוהה מהחברה הספרותית של פוליניו, ובשנת 1761 האקדמיה לאמנות של פירנצה. יתר על כן, היא לא רק הייתה ידועה במדינה שלה, אלא גם בכל רחבי אירופה: מוראנדי קיבלה הזמנות מרובות לעבודה במוסדות ובאקדמיות של ערים שונות, כגון החברה המלכותית של לונדון וקתרינה השנייה של רוסיה בסנט פטרבורג. עם זאת, היא העדיפה להישאר בעיר הולדתה, וסירבה להצעות עבודה אטרקטיביות בחו"ל. בגלל פרסומה ביקר אותה הקיסר הרומי יוזף השני ב 14 במאי 1769 בסטודיו שלה.[1]
אנה מורנדי מתה בבולוניה ב -9 ביולי 1774 ונקברה שם, בהלוויות חגיגיות, בכנסיית סן פרוקולו בבולוניה. בשל מצבה היא נקראה אישה אוהבת ואמא, חוקרת מבריקה ואמנית משכילה.[1]
אפשר למצוא פסל שעווה לאנה מורנדי בזמן עבודה ולבעלה ג'ובאני מנזוליני במוזיאון פאלאצו פאגי.
