אנה מאהלר
 | |
| לידה |
15 ביוני 1904 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 1988 (בגיל 83) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
בית הקברות הייגייט |
| תחום יצירה |
פיסול |
| בן או בת זוג |
|
  | |
אנה יוסטינה מאהלר (בגרמנית: Anna Justine Mahler; וינה, 15 ביוני 1904 – המפסטד, 3 ביוני 1988) הייתה פסלת יהודייה-אוסטרית, בתו של המלחין גוסטב מאהלר.
ראשית חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנה מאהלר נולדה בווינה. הייתה בתם השנייה של המלחין גוסטב מאהלר ואשתו אלמה שינדלר. כשהייתה בגיל 3, נפטרה אחותה הגדולה מריה מאהלר (1902–1907) ממחלת השנית. כשהייתה בגיל 6 התייתמה מאביה. ההשלכות של שתי הטרגדיות חפפו את יחסי האהבה של אמה עם האדריכל הגרמני ולטר גרופיוס, ויחסיה הסוערים עם הצייר האקספרסיוניסטי האוסטרי אוסקר קוקושקה. הנישואים השניים של אלמה מאהלר עם גרופיוס, לעומת זאת, סיפקו מראית עין של חיי המשפחה בתקופת גיל ההתבגרות של אנה – כמו גם אחותה למחצה הצעירה, מאנון גרופיוס (1916–1935).
אנה התחנכה על ידי מורים ונהנתה גם מתשומת ליבם של חברותיה של אמה, שכללו רבים מהדמויות האמנותיות החשובות במוזיקה, באמנות החזותית ובספרות. כבתו של גוסטב מאהלר האגדי, הייתה אנה צפויה לפתח קריירה מוזיקלית, אך זה לא קרה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 16 התאהבה אנה במנצח הצעיר, רופרט קולר. הם נישאו ב־2 בנובמבר 1920, אך נישואיהם הסתיימו תוך כמה חודשים.
זמן קצר לאחר מכן עברה אנה לברלין ללמוד אמנות. בזמן שהותה שם היא התאהבה במלחין ארנסט קרנק, שהתבקש על ידי אמה, אלמה להפיק עותק מסודר של שני קטעים מתוך טיוטת הסימפוניה העשירית הלא גמורה של אביה, מאהלר. אנה התחתנה איתו ב־15 בינואר 1924, עוד כשהייתה בת 19. כמו נישואיה הראשונים, גם הנישואין השניים הללו הסתיימו תוך כמה חודשים. היא עזבה את קרנק לתמיד בנובמבר 1924. במהלך תקופה זו, השלים קרנק את קונצ'רטו לכינור מספר 1, אופ. 29. הכנרת האוסטרלית אלמה מודי סייע לקרנק בקבלת סיוע כספי מהפטרון השווייצרי ורנר ריינהרט. קרנק ומאהלר התגוררו בציריך, וכאות תודה, הקדיש קרנק את הקונצ'רטו למודי. גירושיהם של בני הזוג הפכו סופיים כמה ימים לאחר הבכורה,[1] בה קרנק לא השתתף.[2]
לאחר מכן התחתנה אנה עם המו"ל פול זולנאי ב־2 בדצמבר 1929, כשהייתה בת 25. נולדה להם בת, אלמה (5 בנובמבר 1930–15 בנובמבר 2010). בני הזוג התגרשו בשנת 1934, לאחר חמש שנים.
ב־3 במרץ 1943 התחתנה עם המנצח אנטול פיסטולארי איתה נולדה לה בת נוספת, מרינה (נולדה ב-1 באוגוסט 1943). לאחר המלחמה היא נסעה לקליפורניה ללא פיסטולארי, לו עוד הייתה נשואה. היא גרה שם כמה שנים, שם הופיעה גם בתוכניות טלוויזיה ורדיו. נישואיה לפיסטולארי הסתיימוו בסביבות 1956.
בסביבות 1970 נישאה לבעלה החמישי, אלברכט ג'וזף (1901–1991), עורך סרטים בהוליווד וכותב תסריטים.
לאחר שאמה נפטרה בשנת 1964, אנה, שהייתה עצמאית כלכלית, חזרה ללונדון לזמן מה לפני שהחליטה סופית להתגורר בספולטו שבאיטליה בשנת 1969. בשנת 1988 היא נפטרה בהמפסטד, בעת שביקרה שם את בתה מרינה. היא קבורה בבית הקברות הייגייט.
קריירה אמנותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
החשיפה של אנה מאהלר לאמנות החזותית החלה מוקדם כשהיא מבקרת בסטודיו של אוסקר קוקושקה. היא גם הייתה מודל לחמותה, הציירת ברונסיה קולר-פינל. לאחר גירושיה, אנה למדה אמנות וציור לסירוגין בברלין, רומא ופריז לאורך כל שנות העשרים. בגיל עשרים ושש היא גילתה שהפיסול הוא התחום שבו היא יכולה להביע בצורה הטובה ביותר את היצירתיות שלה. לאחר שלמדה שיעורים בפיסול בווינה בשנת 1930 מפריץ ווטרובה, היא הפכה לפסלת מבוססת שם וזכתה בפרס הגדול בפריז בשנת 1937.
בנוסף לפיסול באבן, ייצרה אנה מאהלר פרוטומות ארד של רבים מהענקים המוזיקליים של המאה ה-20, כולל ארנולד שנברג, אלבן ברג, ארתור שנאבל, אוטו קלמפרר, ברונו וולטר, רודולף סרקין ואיילין ג'ויס.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנה מאהלר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Answers.com
- ^ Kay Dreyfus, Alma Moodie and the Landscape of Giftedness
- ^ Richard Davis, Eileen Joyce: A Portrait.