אנה ואן דר ברחן

אנה ואן דר ברחן
Anna van der Breggen
לידה	18 באפריל 1990 (בת 34); זוולה, הולנד
גובה	167 ס״מ
משקל	56 ק"ג
תחום	כביש
התמחות	רב גוני
קבוצות עבר	Bowels Dolmans ; SD Worx
הישגי שיא	באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) ; לה פלש וואלון (2015, 2016, 2017, 2018, 2019, 2020, 2021) ; אליפות העולם באופני כביש 2018 ; אליפות אירופה באופני כביש 2016 ; ג'ירו רוסה (2015, 2017, 2020) ;
	www.annavanderbreggen.nl
	מאזן מדליות
מתחרה עבור הולנד
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם
אליפות אירופה
המשחקים האירופיים

אנה ואן דר ברחן (באנגלית: Anna van der Breggen; נולדה ב-18 באפריל 1990, בזוולה, הולנד) היא רוכבת אופני כביש הולנדית לשעבר. האלופה האולימפית (ריו 2016) ומדליסטית הארד באותה אולימפיאדה בנגד השעון^[1]. אלופת העולם (אינסברוק 2018, אימולה 2020), וסגנית אלופת העולם (הרוגייט 2019, ריצ'מונד 2015). בנגד השעון היא אלופת העולם (אימולה 2020), סגנית וסגנית אלופת העולם (הרוגייט 2019, אינסברוק 2018, ברגן 2017, ריצ'מונד 2015).

קריירה

תחילת הדרך (2012–2013)

2012

ב-2012, הצטרפה ואן דר ברחן לקבוצת סנרג'רס ליידיס. היא סיימה במקום ה-8 ברונדה ון פלנדרן לנשים, וסיימה במקום ה-11 במרוץ החד יומי, האלה - בויזינגן. במרוץ הלה פלש וואלון, הגיע כ־55 שניות לאחר המנצחת, אווילין סטיבנס. היא סיימה במקום ה-5 באליפות הולנד בנגד שעון, 1:36 אחרי אלן ואן דייק המנצחת. באליפות הולנד במקצה הכביש, סיימה במקום ה-9. היא התחרתה בג'ירו רוסה, וסיימה במקום ה-22 הכללי והחמישי בדירוג הצעירות. ההישג הטוב ביותר שלה היה מקומה ה-11 בקטעים 9 ו6. לאחר מכן, התחרתה ואן דר ברחן בטור דה ברטיין. ואן דר ברחן נתנה במרוץ הזה תצוגת תכלית, כאשר ניצחה 3 קטעים מתוך 4 אפשריים, ביניהם קטע נגד שעון. היא ניצחה את הדירוג הכללי, דירוג המאיצות ודירוג הרוכבות הצעירות. בטור דה למוסייה, ניצחה את הקטע השני שהיה נגד שעון קבוצתי, וסיימה במקום ה-5 הכללי. באליפות העולם שהתרחשה במדינתה, הולנד, סיימה 5 את מקצה הכביש. ובמקצה נגד השעון הגיעה במקום ה-11.

2013

את 2013 התחילה ואן דר ברחן במקום ה-8 במרוץ האומלופ הט ניוסבלה והמקום ה-6 בלה סאמין. היא הגיעה במקום ה-15 במרוץ האומלופ ון הט הגלאנד, ו-11 במרוץ הרונדה ון דרנט. לאחר מכן, הגיעה במקום 7 במרוץ הרונדה ון פלנדרן. היא סיימה את עונת הקלאסיקות עם מקום 4 בלה פלש וואלון. היא סיימה 5 בפסטיבל לוקסמבורגיוס. ורביעית במרוץ החד יומי, בוולס רנטל היל. ואן דר ברחן נבחרה שוב לג'ירו רוסה, הישגה הטוב ביותר במרוץ היה המקום ה-6 בקטע ה-4, ובסופו של דבר סיימה במקום ה-18 הכללי. היא השתתפה במרוץ הטורינגה - רונדפארט, וסיימה 4 כללית. במרוץ הקטעים, טרופי ד'אור, סיימה במקום ה-2. באליפות העולם, במקצה נגד השעון הקבוצתי, הגיעה קבוצתה במקום ה-9 הכללי. ובמקצה הכביש הגיעה במקום ה-4, 33 שניות אחרי מריאנה ווס המנצחת.

ראבובאנק ליב (2014–2016)

2014

קבוצה סנרג'רס נסגרה, ובשל כך, הצטרפה ואן דר ברחן לקבוצת ראבובאנק. היא סיימה במקום ה-6 ברונדה ון פלנדרן, אך בסוף אפריל, רשמה ניצחון גדול כאשר ניצחה את מרוץ הדווארס דור דה ווסטהוק, לאחר שברחה לקבוצה המרכזית וניצחה בפער של 12 שניות ממנה. ואן דר ברחן ניצח את מרוץ הפסטיבל לוקסמבורגיוס, וסיימה 7 במרוץ הבוולס רנטל ו4 במרוץ הדוראנגו - דוראנגו. באליפות הולנד בנגד שעון, סיימה במקום ה-5. אך במקצה הכביש סיימה רק במקום ה-42. היא השתתפה בפעם השלישית ברצף בג'ירו רוסה וסיימה במקום ה-3 הכללי, כשמריאנה ווס מנצחת. היא ניצחה את הטור של נורווגיה ואת הקטע הראשון במרוץ. בטור של בלגיה, ניצחה את הקטע הרביעי והאחרון, ואת דירוג מלך ההר, וסיימה 2 כללית.

2015 (ניצחון בג'ירו רוסה)

את 2015 פתחה עם ניצחון באומלופ הט ניוסבלד. היא סיימה 2 במרוץ הלה סאמין, וסיימה 5 בסטראדה ביאנקה. בטרופאו אלפרדו בינדה, סיימה שלישית, לאחר שהפסידה לליזי דייגנן ולפולין פרן פרבו בספרינט. וסיימה 3 ברונדה ון פלנדרן. בטור של אנרגיוואטש, ניצחה את קטע הפרולוג ואת הקטע ה-4. ואן דר ברחן המשיכה בכושר המעולה שלה, כאשר ניצחה את מרוץ ה-לה פלש וואלון ואת פסטיבל לוקסמבורגיוס. במשחקים האירופיים בבאקו, זכתה במדליית ארד, לאחר שהפסידה לאלנה אמיאליוסיק, וקטרזינה ניואדומה בספרינט. וניצחה את אליפות הולנד בנגד שעון. בחודש יולי, רשמה ואן דר ברחן הישג שיא כאשר ניצחה את מרוץ הג'ירו רוסה ואת הקטע השמיני במרוץ. בנוסף לכך, ואן דר ברחן סיימה שנייה בדירוג המטפסות (אחרי פלאביה אוליביירה) והמאיצות (אחרי מייגן גוארנייר). ואן דר ברחן המשיכה בכושר הטוב וניצחה גם את מרוץ הלה קורס בי טור דה פראנס, ואת דירוג המטפסים בטור של בלגיה וגם את הקטע ה-3. באליפות העולם שנערכה בריצ'מונד, זכתה במדליית הכסף גם במקצה הכביש וגם במקצה נגד השעון.

2016 (אלופה אולימפית)

ואן דר ברחן סיימה במקום ה-5 במרוץ הסטראדה ביאנקה, רביעית ברונדה ון דרנט, ושישית בטרופאו אלפרדו בינדה. היא ניצחה את המרוץ החד יומי, סלברדה אומלופ ון דן ייסלדטה, ואת הפלש וואלון. היא סיימה שלישית בג'ירו רוסה, אך זכתה במקצה הכביש במשחקים האולימפיים בריו. לאחר שביחד עם אמה יוהאנסון, ואליסה לונגו בורג'יני, תפסה את מארה אבוט שהובילה את המרוץ ב-200 המטרים האחרונים. הרבה מעמידים את הזכייה במדליית הזהב של ואן דר ברחן עם סימן שאלה, מפני שאנמניק ואן ולוטן, שהייתה המועמדת הבכירה לניצחון ואף הובילה את המרוץ, התרסקה ופרשה.

במקצה נגד השעון, זכתה במדליית הארד. באליפות אירופה היא זכתה במדליית הכסף במקצה נגד השעון, אך במדליית הזהב במרוץ הכביש.

בוולס - דולמנס (2017 - 2020)

2017 (ניצחון שני בג'ירו רוסה, ובלייז' - בסטון - לייז', מרוץ אמסטל גולד, ולה פלש וואלון)

ואן דר ברחן עזבה את ראבובאנק לטובת בוולס, וסיימה במקום ה-2 בטור הילטי אגינג. בחודש אפריל, ניצחה את מרוץ האמסטל גולד, לה פלש וואלון, ואת הלייז'-בסטון-לייז'. היא ניצחה את הטור של קליפורניה, וסיימה 3 באליפות הולנד בנגד שעון ו-8 באליפות הולנד בכביש. היא ניצחה את מרוץ הג'ירו רוסה בפעם השנייה, לאחר שהקדימה את אליסה לונגו בורג'יני ב1:03 דקות. באליפות העולם, סיימה במקום ה-2 וזכתה במדליית הכסף במקצה נגד השעון, לאחר שרק אנמניק ואן ולוטן הקדימה אותה, ב־12 שניות. ובמקצה הכביש סיימה במקום ה-8.

2018

גם את 2018 פתחה ואן דר ברחן בצורה מוצלחת, כאשר ניצחה את מרוץ הסטראדה ביאנקה ואת מרוץ הרונדה ון פלנדרן. היא ניצחה את הפלש וואלון, את הלייז'-בסטון-לייז', ואת מרוץ דורנאגו-דורנאגו. ואן דר ברחן המשיכה בכושר הטוב שלה, כאשר סיימה שנייה בלה קורס בי טור דה פראנס. באליפות העולם, זכתה במדליית הכסף בנגד שעון באליפות העולם באינסבורק. אך לאחר ארבעה ימים, זכתה במדליית הזהב במרוץ הכביש לאחר שהקדימה את אמנדה ספרט, שזכתה במדליית הכסף, בפער של יותר מ3:40 דקות ובכך הפכה ואן דר ברחן לאלופת העולם בפעם הראשונה.

2019

ואן דר ברחן ניצחה בפעם החמישית ברצף במרוץ הפלש וואלון. וניצחה גם בטור של קליפורניה. בג'ירו רוסה, ניצחה את הקטע ה-9 וסיימה במקום ה-2 הכללי, אך בפער גדול של 3:45 ממנצחת המרוץ, אנמיק ואן פלוטן. בלה קורס בי טור דה פראנס, סיימה במקום ה-10. בסוף אוגוסט ניצחה במרוץ החד-יומי גרנד פרי דה פלואה (צר') לאחר בריחת יחיד.