אנה הופ הדסון
 | |
| לידה |
10 בספטמבר 1869 ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בספטמבר 1957 (בגיל 88) |
| הושפעה על ידי |
Henri Evenepoel, Eugène Carrière |
| בן או בת זוג |
אתל סנדס |
  | |
אנה הופ הדסון (באנגלית: Anna Hope Hudson; 1869 – 1957), הידועה בדרך כלל בשם נאן הדסון (Nan Hudson), הייתה אמנית ילידת אמריקה שחיה ועבדה בצרפת ובאנגליה. היא הייתה בת זוגה לחיים של אתל סנדס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדסון נולדה ב-10 בספטמבר 1869 בניו יורק. היא הייתה בתו של קולונל אדוארד מקני הדסון, שנפטר בשנת 1892; אמה נפטרה כשהייתה בת 9. היא חיה בארצות הברית עד גיל 24 ואז עברה לאירופה, והעדיפה את צרפת על פני שאר המקומות בהם התגוררה וביקרה.[1] הירושה שקיבלה הייתה תוצאה של הצלחת סבה כשותף בחריטת שטרות כסף, שהתאחד מאוחר יותר והפך לחברת בנקאות אמריקאית.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדסון החלה את לימודיה בפריז בשנת 1892 ופגשה את הסטודנטית לאמנות אתל סנדס, שהפכה לבת זוגה לחיים. בדומה לסנדס, גם הדסון ירשה הון רב לאחר מות הוריה. הן למדו בהדרכת יוג'ין קארייה בשנת 1896, וגם אנרי אוונפול, צייר פלמי, היה מדריך האמנות של הדסון החל מינואר 1897.
אמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדסון גרה וציירה עם אתל סנדס, וחילקה את זמנה בין צרפת לאנגליה. סנדס הייתה אשת חברה שנהגה לארח אמנים וסופרים כשהיו באנגליה. הדסון העדיפה אורח חיים שקט יותר בצרפת, ושם ביססה עצמה הדסון לראשונה כאמנית.[2]
היא הכינה ציור של "תעלת ג'ידקה" לאחר שנסעה לוונציה לצייר. הציור הוצג בסלון בפריס בשנת 1906. וולטר סיקרט, שהכיר את הדסון באמצעות קשריה עם סנדס, לא ידע על יצירותיה. הוא התרשם מהן, שיתף את דעתו לגבי כישרונה, והזמין אותה לקבוצת רחוב פיצרוי. סנדס הצטרפה גם היא לקבוצה. שם השתתפו לעיתים קרובות שתי הנשים ושלחו ציורים למפגשי השבת של הקבוצה.
וולטר סיקרט, שתפס את דרכה הבטוחה והעצמאית בציור "מיס הדסון בבית רוולנדסון" (1910), תיאר את הדסון כ"אשה קורנת ומרתקת, אשת חלומות של כל גבר צעיר." וירג'יניה וולף אמרה כי היא התלבשה בצורה מסוגננת והייתה "רועשת וחזקה".
באנגליה, הדסון החלה להציג את עבודותיה בגלריות לסטר, במועדון האמנות האנגלי החדש ובאיגוד ברית האמנים. בשנת 1912 הייתה לה תערוכה משותפת עם סנדס בגלריית קרפקס. קבוצת רחוב פיצרוי והחבורה הגברית של קבוצת קמדן טאון, התמזגו בשנת 1913 והפכו לקבוצת לונדון. סנדס והדסון היו חברות מייסדות בקבוצת לונדון. הדסון הציגה מדי פעם את עבודותיה שם עד 1938. היא המשיכה גם להציג עבודות במועדון האמנות האנגלי. בהזמנתו של סיקרט, הדסון עבדה מדי פעם באולפניו והשתמש במודלים שלו לנושאים לציוריה.[1]
עבודותיה נהרסו במידה רבה או אבדו במהלך מלחמת העולם השנייה בטירה שלה בדייפ. ישנן כמה יצירות שנותרו באוספים ציבוריים ואחת בגלריית טייט.
מלחמות עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
סאנדס והדסון הקימו בית חולים לחיילים ליד דייפ במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר שהוא נסגר הן המשיכו במאמצי הסיעוד גם בצרפת וגם באנגליה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, ביתה של הדסון נשדד ובית צ'לסי של אתל סנדס נהרס במהלך הבליץ, וחלק ניכר מציוריהן ואוספיה האמנות שלהן נהרסו או נגנבו.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדסון רכשה את הבית מהמאה ה-17, שאטו ד'אופגארד, בשנת 1920. הוא היה ממוקם באזור כפרי, כ-10 קילומטרים מדייפ. היא שחזרה וקישטה אותו במשך תקופה מסוימת.[3]
סנדס והדסון חיו יחד עד מותה ב-17 בספטמבר 1957.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Nicola Moorby, Nan (Anna Hope) Hudson 1869-1957, Tate, 2012-05-01, ISBN 978-1-84976-385-1. (באנגלית)
- ^ Nicola Moorby, Ethel Sands 1873-1962, Tate, 2012-05-01, ISBN 978-1-84976-385-1. (באנגלית)
- ^ Nicola Moorby, Roy Perry, Château d’Auppegard After 1927 by Anna Hope Hudson, Tate, 2012-05-01, ISBN 978-1-84976-385-1. (באנגלית)