אנדרטת השואה ביודנפלאץ

אנדרטת השואה ביודנפלאץ

אנדרטת השואה ביודנפלאץ (בגרמנית: Mahnmal für die 65.000 ermordeten österreichischen Juden und Jüdinnen der Shoah, ובתרגום לעברית: אנדרטה לזכר 65,000 יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה) הידועה גם בשם "הספרייה חסרת השם" ניצבת ביודנפלאץ ברובע הראשון של וינה. זוהי האנדרטה המרכזית לזכר קרבנות השואה האוסטרים. היא עוצבה על ידי האמנית הבריטית רייצ'ל וייטריד.

היסטוריה

בניית האנדרטה הייתה ביוזמתו של שמעון ויזנטל. לאחר המחאות נגד האנדרטה נגד מלחמה ופשיזם הממוקמת בכיכר אלברטינה במרכז העיר וינה, שנוצרה על ידי אלפרד הרדליקה בשנת 1988, שהציגה את הקורבנות היהודים באופן לא מכובד. בעקבות כך יזם ויזנטל הקמת אתר הנצחה חדש, שיוקדש במיוחד לקורבנות היהודים של הפשיזם הנאצי באוסטריה. האתר נבנה על ידי עיריית וינה, לפי עיצובה של רייצ'ל וייטרייד, שנבחר פה אחד על ידי חבר שופטים בינלאומי בראשותו של האדריכל הנס הוליין.

סיום הבנייה, תוכנן במקור ל-9 בנובמבר 1996, יום השנה ה-58 לליל הבדולח, אך הבנייה התעכבה בכ-ארבע שנים בשל מחלוקות פוליטיות ואסתטיות שונות, וכן לצורך חפירות הארכאולוגיות מתחת לאתר, שבו נחשפו חורבות בית כנסת שנהרס בשנת 1421. לאחר מסע רדיפה אלים מצד הכנסייה הקתולית, אשר הוביל עשרות יהודים להתאבד בתוך בית הכנסת, ולא לוותר על אמונתם. (הבניין הוצת ב-12 במרץ 1421, באותו יום שבו נכנסו חיילים נאצים לווינה 517 שנים מאוחר יותר...). סך העלויות הכולל ששילמה עיריית וינה היה 160 מיליון שילינג, מתוכם 8 מיליון עבור העיצוב של רייצ'ל וייטרד, 15 מיליון עבור תכנון הכיכר, 23 מיליון עבור עבודות התשתית, 40 מיליון עבור בניית בית הארכיון הסמוך, ו 74 מיליון עבור אולם התצוגה הארכאולוגי ואזור המוזיאון. האנדרטה נחנכה לבסוף ב-25 באוקטובר 2000, יום לפני החג הלאומי האוסטרי. באירוע נכחו נשיא אוסטריה תומאס קלסטיל, ראש עיריית וינה מיכאל האופל, נשיא הקהילה היהודית וינה אריאל מוזיקאנט , שמעון ויזנטל, רחל וייטרייד ואורחים חשובים נוספים.

האנדרטה הוקמה חמש שנים לפני הקמת האנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו, בברלין.

עיצוב

תמונות תקריב של ה"ספריה", בה נראים שולי הספרים לכיוון הצד החיצוני

האנדרטה בנויה על בסיס יצוק מבטון ופלדה שאורכו 10 מטר ורוחבו 7 מטר, וגובהה הוא 3.8 מטר. כשעליו בנויים כמין מדפים מאבן גיר, שעליהם מונחים מאות כרכי ספרים, ללא כיתוב כל שהוא, המדמים עותקים אינסופיים של ספרים סגורים ממהדורה זהה, אך גב הספר נמצא כלפי פנים, ודפי הספר לכיוון החיצוני. לסמל את חוסר אפשרות לקרוא מה כתוב בה. הדבר המסמל את מספרם הרב של הקורבנות, כמו גם את המושג של היהודים כ"עם הספר". ביניהם יצוקות כמין דלתות כפולות ללא ידיות, שאינם נפתחים, ליצור השראה של דממה אילמת. חלק מהמשמעות של הספרים היא לסמל מרחב תרבותי של זיכרון ואובדן שנגרם על ידי רצח העם של יהודי אירופה. באמצעות הדגשת הריק והחוסר שנותר.

כיצירת אמנות, האנדרטה לא נועדה להיות יפה, בניגוד לחלק גדול מאמנות הבארוק והאדריכלות של וינה. יש בה היבט של אי נוחות, שנועד בנוכחותה הקשה לעורר מחשבה אצל הצופה על הטרגדיה והאכזריות של השואה. ובמילותיו של שמעון ויזנטל בעת הסרת הלוט, "האנדרטה הזו לא צריכה להיות יפה, היא חייבת לכאוב".

לבקשת האמנית, לא ציפו את האנדרטה בציפוי שימנע השחתה בגרפיטי. היא הסבירה: ”אם מישהו מרסס עליה צלב קרס, אנחנו יכולים לנסות לקרצף אותו, אבל כמה צלבי קרס באמת יגרמו לאנשים לחשוב על מה שקורה בחברה שלהם”.

תחריטים

תמונת האנדרטה בה נראים בבירור סמל ה"מגן דוד" והכיתובים

למרות שלא נכתב כלום על ספרי האבן, נחקק סמל מגן דוד בבסיס האנדרטה, על רצפת הבטון, למול הדלתות הכפולות הנעולות, וסביבו כיתוב בשלש שפות, בגרמנית, עברית ואנגלית.

מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו בהנחת זר באנדרטה

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין מניח זר באנדרטה, מרץ 2001

זכר למעלה מ-65.000 יהודים אוסטריים
שנרצחו בשנים 1945-1938
על ידי הפושעים הנציונלסוציאליסטיים ימ"ש.

— הכיתוב בעברית

Zum Gedenken an die mehr als 65 000 österreichischen
Juden, die in der Zeit von 1938 bis 1945 von den
Nationalsozialisten ermordet wurden.

— הכיתוב בגרמנית

In commemoration of more than 65,000 Austrian Jews
who were killed by the Nazis between
1938 and 1945.

— הכיתוב באנגלית

מצידי האנדרטה, על הבסיס, חקוקים שמות הערים והמחנות שבהם נרצחו יהודי אוסטריה בתקופת השלטון הנאצי: אושוויץ, בלז'ץ, ברגן-בלזן, ברצ'קו, בוכנוולד, חלמנו, דכאו, פלוסנבירג, גרוס-רוזן, גירס, הרטהיים, איזביצה, יאסנובאץ, יונגפרנהוף, קייזרוולד, קיילצה, וואגוב, ליצמנשטט, לובלין, מיידנק, מאלי טרוסטינץ, מאוטהאוזן, מינסק, דורה-מיטלבאו, מודליבורשצה, נאצוויילר, נוינגמה, ניסקו, אפטא, אופולה, ראוונסבריק, רייובייץ, ריגה, שאבאץ, זקסנהאוזן, סן סבא, סוביבור, שטוטהוף, טרזיינשטט, טרווניקי, טרבלינקה, ולודבה וזמושץ'.

• 
• 
• 
• 

אתר היודנפלאץ

שרידי בית הכנסת הנמצאים מתחת לאנדרטה

במקום זה, בו נבנתה האנדרטה, נמצאים אתרים היסטוריים נוספים, כמו עתיקות בית הכנסת שנהרס בתקופת גזירות וינה, על ידי הכנסייה ב–12 במרץ 1421, לאחר שעשרות יהודים שלא הסכימו להמיר את דתם התכנסו בו, והתאבדו בתוכו. שרידיו מוצגים מתחת למקום האנדרטה. כשהכניסה היא ממרתף המוזיאון היהודי שנמצא בסמוך. כמו כן בבניין המוזיאון, נמצא אתר השמות, שהוקם בשיתוף הקהילה היהודית וינה, בו מופיעים שמותיהם של 65,000 יהודי אוסטריה שנרצחו בשואה, וחומר רב על הנסיבות שהובילו לרציחתם.

ראו גם

• מצבת זכרון לקדושי יהודי אוסטריה
• הקהילה היהודית וינה
• המוזיאון היהודי בווינה
• יודנפלאץ

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדרטת השואה ביודנפלאץ בוויקישיתוף

• אתר המוזיאון היהודי בווינה
• האנדרטה באתר IKG