אנדרו ווד
אנדרו ווד (במרכז) עם להקת מאת'ר לאב בון, 1989 | |
לידה |
8 בינואר 1966 קולומבוס, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
19 במרץ 1990 (בגיל 24) סיאטל, ארצות הברית |
שם לידה | אנדרו פטריק ווד |
שם במה |
Landrew the Love Child "Man Of Golden Words" אנדי ווד |
מוקד פעילות | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1980 |
מקום לימודים | Bainbridge High School |
סוגה | רוק אלטרנטיבי, גראנג', גלאם מטאל |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | גיטרה בס |
חברת תקליטים | C/Z רקורדס |
שיתופי פעולה בולטים | מאלפנקשן, מאת'ר לאב בון |
פרופיל ב-IMDb | |
אנדרו פטריק ווד (באנגלית: Andrew Patrick Wood; 8 בינואר 1966 - 19 במרץ 1990) היה הסולן של להקות הרוק מאת'ר לאב בון ומאלפנקשן. הוא הושפע, הן במראה החיצוני והן בסגנון השירה, מזמרי גלאם כמו פרדי מרקיורי מקווין ופול סטנלי מקיס.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ווד התחיל לנגן בתחילת שנות השמונים עם להקת מאלפנקשן שהקים ביחד עם אחיו קווין ווד ועם רייגן האגר. הלהקה השתמשה בשמות במה שהיו אלטר אגו, ו-ווד קרא לעצמו "לאנדרו ילד האהבה" ( Landrew the Love Child). למרות שהלהקה שחררה שני אלבומים בלבד, היא נמנית בתודעה כאחת המייסדות של סצנת הגראנג' של סיאטל. עד לשנת 1988 מאלפנקשן התפרקה, והוא הקים יחד עם סטון גוסארד וג'ף אמנט (יוצאי להקת גרין ריבר) את מאת'ר לאב בון, שאחרי שנה של עבודה משותפת שחררה את המיני-אלבום "Shine".
ב-16 במרץ 1990, מספר ימים לפני שחרורו הצפוי של אלבום הבכורה של הלהקה, "Apple", ווד, לו הייתה היסטוריית שימוש בסמים קשים ומספר ניסיונות גמילה, אושפז במצב של מוות מוחי כתוצאה ממנת יתר של הרואין, לאחר שנמצא על ידי חברתו. לאחר שלושה ימים של אשפוז בבית החולים, תחת תמיכה של מכשירים רפואיים על מנת לאפשר לחבריו ובני משפחתו להיפרד ממנו, נפטר ווד כשהוא בן 24 בלבד, מה שהביא לסיום דרכה המעשית של הלהקה. שחרור האלבום שנדחה עקב מותו של ווד, שוחרר לבסוף ב-19 ביולי 1990. וסיבוב ההופעות שתוכנן לשם קידום האלבום התבטל.
לאחר מותו של ווד, חלק מחברי ההרכב שנותרו, גוסארד ואמנט, התחילו לעבוד עם מאט קמרון וכריס קורנל מסאונדגארדן על שני שירים שקורנל כתב לווד, שהיה חברו הטוב. התפתחות שהביאה בסופו של דבר לאלבום שלם שיצא ב־1991 תחת השם טמפל אוף דה דוג (Temple of The Dog), על שם אחד מהשירים שכתב ווד. ביצירת האלבום השתתפו גם מייק מק'ריידי ואדי ודר, וכך למעשה נולדה להקת פרל ג'אם.
להקת טמפל אוף דה דוג הקליטה את אלבומה היחיד לזכרו של אנדרו ווד ולהקת אליס אין צ'יינס הקדישה לאנדרו ווד את אלבום הבכורה שלה Facelift ואת אחד מלהיטיה הגדולים, ?Would.
ב-1995 החליט חברו לשעבר בלהקה, וחבר להקת פרל ג'אם בהווה, סטון גוסארד, לאגד יצירות ישנות שלהם שהוקלטו בשנים 1986-1987 בתור להקת מלפאנקשן, וליצור אלבום בשם "Return to Olympus". האלבום מכיל סך הכל 33 רצועות מתוכן רק 13 עם סאונד (רצועות 1-12 ורצועה 33) וכל השאר ללא אודיו.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם האלבום | תאריך יציאה | חברת תקליטים | סוג האלבום | להקה |
Shine | 1989 | Mercury Records | EP | מאת'ר לאב בון |
Apple | 1990 | Mercury Records | אלבום אולפן | |
Mother Love Bone | 1992 | Mercury Records | אלבום אוסף | |
Return to Olympus | 1995 | Loosegroove Records | אלבום אולפן | מאלפנקשן |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדרו ווד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אנדרו ווד, באתר AllMusic (באנגלית)
- אנדרו ווד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אנדרו ווד, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- אנדרו ווד, באתר Discogs (באנגלית)
- אנדרו ווד, באתר Songkick (באנגלית)
- אנדרו ווד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)