אנדרו ואט
 | |
| לידה |
20 באוקטובר 1990 (בן 34) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-2007 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ניו יורק, תיכון ג'ון ל. מילר |
| סוגה |
רוק אלטרנטיבי |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
ריפבליק רקורדס |
| בן או בת זוג |
ריטה אורה (2016–אוקטובר 2019) |
|
thisiswatt | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אנדרו ואט (באנגלית: Andrew Watt; נולד ב-20 באוקטובר 1990), הידוע גם כואט (Watt), הוא מפיק מוזיקלי, זמר ופזמונאי אמריקאי זוכה פרס גראמי.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואט גדל בגרייט נק, ניו יורק. הוא למד בבית הספר התיכון הצפוני ג'ון ל. מילר גרייט נק וסיים את לימודיו בשנת 2008.[1] הופעותיו המקצועיות הראשונות היו נגינה בגיטרה עבור ג'ארד אוואן (אנ'), קודי סימפסון וג'סטין ביבר.
בשנת 2013, ואט היה המייסד והגיטריסט של להקת הרוק קליפורניה בריד (אנ') לצד גלן יוז (אנ') (דיפ פרפל, בלאק סבאת') וג'ייסון בונהם (פורינר, לד זפלין).[2] בשנת 2015 הקליט והוציא את המיני-אלבום הראשון שלו, Ghost In My Head.[3][4] צ'אד סמית מרד הוט צ'ילי פפרז וג'ואי קסטילו (אנ') מקווינס אוף דה סטון אייג' שימשו כמתופפים במיני-אלבום.[5]
באוקטובר 2015, היה ואט למופע הפותח של ג'יינז אדיקשן.[6] בפברואר 2016, פתח גם את המופע של דה קאלט (אנ') בלוס אנג'לס.[7] באותו החודש, שיבח מגזין רולינג סטון את ואט על הופעתו הקולית בהופעה החיה של "L.A. Woman" לצד רובי קריגר כחלק ממחווה לריי מנזרק מהדלתות.[8] בשנת 2017, היה לחלק מכותבי השיר "Havana" של קמילה קביו בהשתתפות יאנג ת'אג, שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100.[9][10]
בפברואר 2020, היה למפיק אלבומו של אוזי אוסבורן, Ordinary Man.[11] באותה השנה, הפיק את "Break My Heart" של דואה ליפה, שהגיע למקום ה-13 במצעד הבילבורד הוט 100, ו-"Midnight Sky" של מיילי סיירוס, שהגיע למקום ה-14 במצעד. במרץ 2021 זכה ואט בפרס גראמי בקטגוריית "מפיק השנה, לא קלאסי", בטקס פרסי גראמי ה-63.[12]
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| פרס | שנה | עבודה מועמדת | קטגוריה | תוצאה | מקור |
|---|---|---|---|---|---|
| פרס גראמי | 2021 | אנדרו ואט | מפיק השנה, לא קלאסי | זכייה | [12] |
| 2024 | "Angry" (בתור פזמונאי) | שיר הרוק הטוב ביותר | מועמדות | [13] | |
| פרס המוזיקה במדיה של הוליווד | 2024 | "Never Too Late" מתוך "Elton John: Never Too Late" (בתור פזמונאי) | שיר מקורי – סרט דוקומנטרי | זכייה | [14] |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אנדרו ואט (באנגלית)
אנדרו ואט, ברשת החברתית פייסבוק
אנדרו ואט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנדרו ואט, סרטונים בערוץ היוטיוב
אנדרו ואט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אנדרו ואט, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
אנדרו ואט, באתר ספוטיפיי
אנדרו ואט, באתר Last.fm (באנגלית)
אנדרו ואט, באתר AllMusic (באנגלית)
אנדרו ואט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אנדרו ואט, באתר Discogs (באנגלית)
אנדרו ואט, באתר Songkick (באנגלית)- אנדרו ואט, באתר Genius
- אנדרו ואט, באתר SecondHandSongs
אנדרו ואט, באתר בילבורד (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Library / Library Homepage". Great Neck North HIgh School (באנגלית). נבדק ב-2020-10-26.
- ^ "Exclusive Premiere: Andrew Watt Is a One-Man Band in the Video for 'Ghost in My Head'". Diffuser.fm. נבדק ב-2016-08-03.
- ^ "Former CALIFORNIA BREED Guitarist ANDREW WATT Releases 'Ghost In My Head' EP". Blabbermouth. Blabbermouth.net. נבדק ב-29 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "BIG ROCK NEWS! Andrew Watt To Release Debut EP + Tour". Republic Records. Republic Records. אורכב מ-המקור ב-9 באוקטובר 2016. נבדק ב-29 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kellmurray, Beth. "Exclusive Premiere: Andrew Watt Is a One-Man Band in the Video for 'Ghost in My Head'". Diffuser. Diffuser. נבדק ב-30 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kellmurray, Beth. "Exclusive Premiere: Andrew Watt Is a One-Man Band in the Video for 'Ghost in My Head'". Diffuser. Diffuser. נבדק ב-30 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Tucciarone, Matthew. "The Cult Perform at the Tower Theatre". LA Weekly. LA Weekly. נבדק ב-29 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Appleford, Steve (2016-02-13). "Surviving Doors, Alt-Rock Royalty Celebrate Ray Manzarek". Rolling Stone. נבדק ב-2016-08-03.
- ^ "For 'Havana' & 'Youngblood' Co-Writer Ali Tamposi, A Career Surge After Sobriety". Billboard. נבדק ב-2018-11-12.
- ^ "Andrew Watt Talks Writing Hits for Justin Bieber & Selena Gomez While Taking Inspiration From Pearl Jam". Billboard. 2017-04-28. נבדק ב-2017-11-20.
- ^ Hadusek, Jon (20 בפברואר 2020). "Ozzy Osbourne and Post Malone Unleash New Collaborative Song "It's a Raid": Stream". Consequence of Sound. נבדק ב-26 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Enos, Morgan (14 במרץ 2021). "Andrew Watt Wins Producer Of The Year, Non-Classical". grammy.com. נבדק ב-15 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2024 GRAMMY Nominations: See The Full Winners & Nominees List | GRAMMY.com, grammy.com
- ^ Paul Grein, ‘Emilia Pérez’ and Hans Zimmer Are Top Winners at 2024 Hollywood Music in Media Awards, Billboard, 2024-11-21 (באנגלית אמריקאית)
| הקודם: 2020: פיניאס או'קונל |
פרס גראמי למפיק השנה, לא קלאסי 2021: אנדרו ואט |
הבא: 2022–2023: ג'ק אנטונוף |