אנדרו דיבוף
 | |
| לידה |
2 ביולי 1955 (בן 68) סאן טומה, ונצואלה  |
|---|---|
| שם לידה | אנדרו דניאל דיבוף |
| מדינה |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות | מ-1983 |
| עיסוק | שחקן, מפיק |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ברצלונה  |
| https://andrewdivoff.net/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אנדרו דניאל דִיבוֹף (באנגלית: Andrew Daniel Divoff; וברוסית: Эндрю Дэниел Дивоф; נולד ב-2 ביולי 1955) הוא שחקן ומפיק רוסי יליד ונצואלה. דיבוף יידוע בזכות גילום נבלים רבים בקולנוע ובטלוויזיה, כולל סוחרי סמים, טרוריסטים ובוסים של מאפיות מאורגנות. עם זאת, הוא מוכר בעיקר בזכות תפקידו בתור מיכאיל באקונין באבודים. תפקידי קולנוע וטלוויזיה בולטים נוספים כוללים את הנבלים לואיס קאלי ב"חיילי צעצוע", צ'רי גנץ ב"עוד 48 שעות", ארנסטו מנדוזא ב"בושה נמוכה מלוכלכת", איוון סרנוף ב"CSI: מיאמי" וקאראקורט ב"הרשימה השחורה".
חיים מוקדמים והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיבוף נולד בסאן טומה, ונצואלה. אביו רוסי. הוריו עבדו כחיפושי נפט עבור אקסון, והכירו מכיוון שהסבא מצד אמו של דיבוף היה המפקח של אביו. דיבוף מתאר את עצמו כילד מופנם ובודד בתקופת ילדותו בקראקס, וציין שחווה כמעט מדי יום תגרות פיזיות ובריונות מצד ילדים אחרים. שפת האם של דיבוף הייתה ספרדית, אבל הוא למד אנגלית בזמן שעדיין התגורר בוונצואלה.
לאחר גירושי הוריו, היגר דיבוף עם אחותו ואמו לצפון קליפורניה כשהיה בן 10. עם המעבר לארצות הברית, דיבוף היה אמור להיכנס לכיתה ה', אבל מנהל בית הספר מנע זאת ממנו בגלל המבטא הכבד שלו. דיבוף טוען שחוויה זו הייתה זרז לאובססיה שלו לשפות.
כשהיה בכיתה ז', בית הספר של דיבוף הקרין סרטים בכיתה, כולל "שבעה ימים במאי", שדיבוף מצא מעורר השראה. כתוצאה מכך, דיבוף החל לדמיין את עצמו כגיבור בסרטים כאלה, וסיפר לחבריו שהוא רוצה להיות שחקן שיעשה את הפעלולים שלו בעצמו.[1]
אמו של דיבוף עבדה במחלקת המדינה, והוא עבר איתה כשהיא הועברה לספרד. דיבוף גר חמש שנים בווילאסאר דה מאר (קטלוניה), בין 1973 ל-1977, והרגיש שהוא קטלוני גם כן. בזמן שהותו בספרד, דיבוף לימד סטודנטים דוברי אנגלית ספרדית ולמד באוניברסיטת ברצלונה, שם השלים פרויקט מחקר על בלשנות ב"סיפורי קנטרברי". הוא העביר את הזכויות שלו לאוניברסיטת ג'ורג'טאון, שם המשיך בלימודי שפות ובלשנות, ומאז הוא מתגורר בארצות הברית. דיבוף לא סיים את לימודיו באוניברסיטת ג'ורג'טאון, אלא החליט לקחת שנת חופשה כדי לעזור לאביו להשתקע בקליפורניה לקראת הפרישה.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחזר לקליפורניה, עבד דיבוף כמתאם בחברת לימוזינות, ולבסוף הפך לנהג לימוזינה ב-1983. בשעות הערב הפנויות שלו, דיבוף לקח שיעורי משחק; בין מוריו היה מילטון קאטסלס, במאי המחזה "פרפרים הם חופשיים". התפקיד הראשון שלו היה שומר רוסי בפרק משנת 1986 של "חבורת המדענים המוזרים". דיבוף זכה בתפקיד באמצעות אודישן טלפוני, בו התבקש לצעוק "תעצרו את המשאית!" ברוסית ובהמשך באנגלית עם מבטא רוסי. תפקידו הראשון בקולנוע היה בסרט האימה משנת 1986 "מטורפי הניאון", בו גילם מנתח. לדיבוף היה עימות עם יוצרי הסרט בשל מה שהוא האמין שהיווה התעללות בבעלי חיים: יונים מתות אמיתיות שימשו באחד מסצנות הסרט.
בהמשך שנות השמונים הופיע דיבוף בתפקידי אורח קטנים ובתור ניצב בסדרות "חבורת A", "אזור הדמדומים", "מקגיי", "הדחליל וגברת קינג" ו"מטלוק". כישוריו הרב-לשוניים והרקע הבינלאומי שלו עזרו לו לזכות בחלק מתפקידיו הראשונים. באודישן לתפקיד אורח כנהג לימוזינה עבור "שנות השלושים", העמיד דיבוף פנים שהוא מהגר רוסי והמשיך ברמאות זו על הסט עד סיום הצילומים, אז הפסיק את המבטא הרוסי לחלוטין.
פריצת הדרך שלו הגיעה בשנת 1990, אז לוהק לתפקיד רוכב האופנוע הפושע "צ'רי גנץ" ב"עוד 48 שעות". הוא היה בחופשה בברלין כשהתבשר על כך שזכה בתפקיד. הוא יצא לחגוג בפאב סמוך ולאחר מכן השתתף בפירוק חומת ברלין, תפס פטיש ונטל חלק בהריסת החומה. דיבוף מציין את "עוד 48 שעות" כסרט שאפשר לו לעזוב את עבודתו כנהג לימוזינה ולהתמקד במשחק. בעקבות "עוד 48 שעות", דיבוף קיבל תפקידי נבל בפרויקטים משמעותיים אחרים, בעיקר בז'אנר האקשן. פרויקטים אלה כללו "חיילי צעצוע" ו"בושה נמוכה מלוכלכת". במקרים נדירים יותר, גילם דיבוף את הגיבור הראשי, כמו ב"ריצה מגניבה" וב"אינטרספטור".
בשנת 1997 יצאו לאקרנים הסרטים "אייר פורס" ו"וי שממשטר". בגילומו של איש צוות טרוריסטי רוסי ב"אייר פורס", כמו בסרטים אחרים, דיבוף ביצע את הפעלולים שלו בעצמו. דיבוף ציין בראיון שהוא מבצע את הפעלולים שלו בתדירות גבוהה כל כך, עד שלעיתים קרובות מניחים שהיה פעלולן מקצועי בעברו; עם זאת, זה לא המקרה. הוא פשוט העדיף לבצע את הפעלולים שלו בעצמו מכיוון שזה נתן לו שליטה מלאה בכל היבט של הדמויות שלו.[3]
דיבוף גילם את הדמות הנבלית "דז'ין" בשני הסרטים הראשונים בסדרת "וי שממשטר". "וי שממשטר" בוים על ידי אמן האפקטים המיוחדים רוברט קורטזמן, ו כלל הופעות אורח של מספר שחקני אימה פופולריים. דיבוף חזר לגלם את דמות הדז'ין ב"וי שממשטר 2: הרוע לעולם לא מת", בבימויו של ג'ק שולדר. בשנת 1999, דיבוף וחבר כתבו תסריט לסרט שלישי, "וי שממשטר: המילenium השלישי", שעסק בנושא באג 2000 וכלל "אוניית מלחמה אמריקאית באסיה שפוגע בה טיל, וכל הגיהנום משתחרר. אגב, יש פגישה באו"ם ומפלצות מתעוררות לחיים במקום ומתחילות להשתולל בין הקהל". התסריט של דיבוף דרש גם אפקטים מיוחדים מרהיבים, ו כלל "גארגולות על בניינים שמתעוררות לחיים ויורדות אל הרחוב". התסריט של דיבוף לא נרכש, והוא בסופו של דבר לא חזר ל"וי שממשטר 3" או "וי שממשטר 4", בטענה שהוא האמין שלפרויקטים האלה אין את היכולת לאפקטים מיוחדים מרשימים בשל תקציב נמוך משמעותית, וכי הוא הרגיש שלסרטי המשך אלה אין את האהבה לזיכיון שהייתה לפרקים המוקדמים יותר.
בהמשך, דיבוף התאחד עם רוברט קורטזמן בסרט האימה בהשראת "גרינדהאוס" "הזעם", ומאז הופיע בכמה סרטי אימה נוספים, כולל הנבל הראשי בסרט האימה העצמאי של חצות סינדיקט "חומר מת", בסרט "השנאה" בתור נאצי לשעבר, ובסרט "שדים" של מיילס דולאק בתור קנאי דתי.
לדיבוף היה תפקיד חוזר ב"אבודים" (עונות 3 ו-6, 2006-2007 ו-2010 בהתאמה) בתור מיכאיל באקונין, חבר רוסי ב"האחרים" שחיו בתחנת הלהבה של יוזמת דהרמה (בפרקים "מחיר החיים", "היכנסו ל-77" ו"דרך האוויר") ובהמשך הופיע, בהיזכרות (בפרק "אחד מאיתנו"), ולאחר מכן הופיע שוב (בפרקים "D.O.C.", "האיש מאחורי המסך", "דרך המראה" ו"החבילה").
בשנים 2008–2009, בעונה 7 של "CSI: מיאמי", גילם דיבוף את "איוון סרנוף" בארבעה פרקים ("רואה אדום", "יעד ספציפי", "והם הושמדו", ו"קניבל זועם"). בשנים 2015–2016, היה לדיבוף תפקיד חוזר בתור קאראקורט בשישה פרקים בעונה 3 של "הרשימה השחורה" (הפרקים "הדז'ין", "סיר קריספין קראנדל", "זאל בן חסן", "מלכי הכביש", "הבמאי" ו"הבמאי: סיכום"). הופעות אורח טלוויזיוניות אחרות כוללות תפקידים ב"חבורת A", "JAG", "הוגלנדר: הסדרה", "ווקר, טקסס ריינג'ר", "מחשבות פליליות", "חוק וסדר: מדור מיוחד", "כוונות נסתרות", "כינוי", "ניקיטה", "המאמץ" ו"מושבה".
מיזמים עסקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף למשחק מקצועי, דיבוף עסק במספר מיזמים עסקיים נוספים, ומשתמש ברבים מהם כקרש קפיצה לפעילויות פילנתרופיות ופעילות סביבתית. בתחילת שנות התשעים היה שותף בבעלות של מועדון הבלוז והמסעדה "סאנסט סושיאל קלאב".[4]
דיבוף נלהב מבעיות סביבה, ומאמין שהצורה הטובה ביותר של פעילות היא פשוט לעזור לאנשים נזקקים. כמה שנים לאחר שעבר מביתו לשעבר של השחקן ויליאם בויד בהוליווד לאזור אגם ארונהד בהרי סן ברנרדינו בשנת 1992, הקים דיבוף צוות כריתת עצים בתקופה שבה תיאר את ההזדמנויות למשחק כנדירות. דיבוף והצוות שלו התמקדו בבירוא עצים מתים או גוססים עקב פלישת חיפושית אורן. בהמשך הפך דיבוף לשותף ב-Verdant Resource ובחברת מי Alpine Village Water Company המשרתת קהילה הררית סמוכה. Verdant Resource מחזיקה בפטנט על משאבת מים המופעלת על רוח. בעזרת מענק ממשלתי, דיבוף והשותפים האחרים בחברת המים סיפקו מים זורמים לקהילה קטנה באמצעות טכנולוגיית המשאבה של Verdant.
בשנת 2014 פיתח דיבוף בירה משלו, "Djinn's Hellabrew", אותה מכר לטובת ארגוני צדקה, כולל Smile Train, Operation Provider ו-Hollywood Police Activities League. בשנת 2017 הקים דיבוף את חברת הבירה שלו, Three Marm Brewing, כאשר "marm" הוא חלק מגזע העץ שמתפצל לשניים או יותר גזעים. השותפים ב-Three Marm Brewing הם בעיקר חברים מצוות כריתת העצים לשעבר של דיבוף. דיבוף והשותפים שלו מתכננים לפתוח ברזייה ב-Crestline, California, ויש להם טעמים חדשים נוספים של בירה בפיתוח, כולל Logger Lager ו-Mystic Mast Stout.[5]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיבוף ידוע בכישוריו הרב-לשוניים. הוא יכול לדבר שמונה שפות: אנגלית, ספרדית, פורטוגזית, קטלאנית, צרפתית, איטלקית, גרמנית ורוסית. בעבר הוא גם ידע רומנית, אך שכח אותה מחוסר שימוש. כישורים אלה באים לידי ביטוי ברבים מתפקידי הקולנוע והטלוויזיה שלו.[6]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gregamortis, Land Of The Creeps: Land Of The Creeps Episode 070 : Andrew Divoff Says Make A Wish, Land Of The Creeps, 2014-04-15
- ^ "Em sento català, fins i tot he cantat Havaneres a Calella!", RAC1, 2010-05-21 (בקטלאנית)
- ^ Andrew Divoff Interview, Below the Belt Show (באנגלית אמריקאית)
- ^ The Justin Beahm Radio Hour Episode 6: Andrew Divoff – Justin Beahm, web.archive.org, 2016-12-21
- ^ YouTube, web.archive.org, 2019-10-03
- ^ Toxic Shock TV - Actor Andrew Divoff Interview, web.archive.org, 2008-12-08