אנדרומאכה

אנדרומאכה
Ἀνδρομάχη

אב	אאטיון
אחים	פודס
בן או בת זוג	הקטור, נאופטולמוס, הלנוס
צאצאים	אסטיאנקס, מולסוס, אמפיאלוס, לאודאמאס, פיילוס, אוקסיניוס, פרגמוס, קסטרינוס

פסל של אנדרומאכה במדריד, ספרד

במיתולוגיה היוונית, אנדרומאכה (ביוונית עתיקה: Ἀνδρομάχη) הייתה אשתו של הקטור, בתו של אאטיון ואחותו של פודס . היא נולדה וגדלה בעיר תבה הקיליקית , עליה שלט אביה.

פירוש שמה הוא "לוֹחֲמָת גברים" (הייתה גם אמזונה לוחמת מפורסמת בשם "אנדרומאכה", ככל הנראה במשמעות זו) או "קרב של גבר" (כלומר "אומץ" או "סגולה גברית"), מהמילים היווניות "אנדר" (ἀνδρ, גבר) ו"מאכה" (μάχη, קרב).

במהלך מלחמת טרויה, לאחר שהקטור נהרג על ידי אכילס והעיר נכבשה על ידי היוונים, הודיע לה השליח היווני טלתיביוס על התוכנית להרוג את אסטיאנקס , בנה מהקטור, באמצעות השלכתו מחומות העיר. מעשה זה בוצע על ידי נאופטולמוס שבעקבות זאת לקח את אנדרומאכה כפילגש ואת אחיו של הקטור, הלנוס , כעבד. מנאופטולמוס, היא הייתה אמו של מולוסוס , ולדברי פאוסניאס, גם אמם של פיילוס ופרגמוס . כאשר נאופטולמוס נפטר, התחתנה אנדרומאכה עם הלנוס והפכה למלכת אפירוס . פאוסניאס גם רומז שבנו של הלנוס, קסטרינוס , היה מאנדרומאכה. באפירוס המשיכה אנדרומאכה בנאמנות להעלות קורבנות במצבת הזיכרון של הקטור. אנדרומאכה בסופו של דבר עברה לגור עם בנה הצעיר, פרגמוס בפרגמון, שם היא נפטרה בשיבה טובה. אנדרומאכה נתפרסמה בזכות נאמנותה ומידותיה הטובות, ודמותה מייצגת את סבלן של הנשים של טרויה בזמן המלחמה.

בספרות הקלאסית

אנדרומאכה והקטור בציור מאת סרגיי פטרוביץ' פוסטניקוב, 1863.

אנדרומאכה מתעלפת על החומה למראה הקטור נגרר על ידי אכילס, בציור של יוזף אבל .

"אנדרומאכה מתאבלת על הקטור" מאת ז'אק-לואי דויד, 1783

"אנדרומאכה בשבי" מאת פרדריק לייטון (1886 בקירוב)

• הומרוס, האיליאדה, שיר ששי, 390–470; שיר עשרים ושנים 437–515.
• פסאודו-אפולודורוס, ביבליותקה, ספר 3, פרק 12, פסקה 6; תקציר, פרק 5, פסקה 23; פרק 6, פסקה 12.
• אוריפידס, אנדרומאכה .
• אוריפידס, נשות טרויה.
• ורגיליוס, אינאיס, ספר שלישי, 294–355.
• אובידיוס, אמנות האהבה, ספר שלישי, 777–778.
• סנקה, נשות טרויה .
• סאפפו, פרגמנט 44 .

משפחות

אנדרומאכה נולדה בתבה, עיר שאכילס פשט עליה מאוחר יותר והרג את אביה אאטיון ושבעה אחים. לאחר מכן נפטרה אמה ממחלה (6, 425). היא נלקחה מבית אביה על ידי הקטור, שהביא אינספור מתנות חתונה (22, 470-72). כך, ביתו של פריאמוס בלבד מספק לאנדרומאכה את התמיכה המשפחתית היחידה שלה. בניגוד למערכת היחסים הבלתי הולמת של פאריס והלנה, הקטור ואנדרומאכה התאימו לאידיאל היווני של נישואים מאושרים ופוריים, מה שמעצים את הטרגדיה של אסונם המשותף. ברגע שאכילס הורג את הקטור, אנדרומאכה נותרת לגמרי לבד.

אנדרומאכה נמצאת אפוא לבד לחלוטין כאשר טרויה נופלת ובנה נהרג. ראוי לציין כי אנדרומאכה נותרת ללא ציון שמה באיליאדה 22, ומכונה שם רק כאשתו (alokhos) של הקטור, דבר המעיד על מרכזיותם בזהותה של מעמדה כאשתו של הקטור ושל הנישואין עצמם. היוונים מחלקים את הנשים הטרויאניות כשלל מלחמה ומפרידים אותן לצמיתות מהריסות טרויה וזו מזו. הפחדים של הקטור על חייה כאשה שבויה מתממשים כאשר בני משפחתה נגזלים ממנה באלימות המלחמה, בעודה מגשימה את גורלן של נשים שנכבשו במלחמה בעת העתיקה (6, 450–465). ללא המבנה המשפחתי שלה, אנדרומאכה היא אישה עקורה שחייבת לחיות מחוץ לגבולות חברתיים מוכרים ובטוחים.

תפקיד באבל על בעלה

הגילוי ההדרגתי של אנדרומאכה על מות בעלה וקינתה המידית (22, 437–515) הם שיאן של הקינות הקצרות יותר של פריאמוס והקובה על מותו של הקטור (22, 405-36). בהתאם למנהגי האבל המסורתיים, אנדרומאכה מגיבה בהתפרצות צער (goos) מידית, הפותחת את ההספד הטקסי. היא משליכה את חלקי כיסוי הראש השונים שלה (22, 468-72) ומובילה את הנשים הטרויאניות באבל טקסי (22, 405-36). למרות שאנדרומאכה דבקה במנהג הרשמי של קינה נשית באפוס ההומרי, הרגש הגולמי של תגליתה מניב התחלה אומללה של עידן חדש בחייה ללא בעלה ובסופו של דבר ללא בית. השלב האחרון בתהליך האבל מתרחש באיליאדה 24 באבל (thrēnos) הקהילתי הרשמי עם החזרת גופתו של הקטור (24, 703–804).

חובות כרעיה

באיליאדה 22, אנדרומאכה מתוארת כרעיה המושלמת, האורגת גלימה לבעלה בחדרי הבית הפנימיים ביותר ומכינה אמבטיה בציפייה לשובו מהקרב (22, 440-6). כאן היא מבצעת פעולה שהקטור הורה לה לבצע במהלך שיחתם באיליאדה 6 (6, 490-92), וצייתנות זו היא תצוגה נוספת של מעלה נשית בעיני הומרוס. עם זאת, אנדרומאכה נראית באיליאדה 6 במקום יוצא דופן עבור עקרת הבית המסורתית, כאשר היא עומדת לפני סוללות טרויה (6, 370–373). גם תפקידי המגדר המסורתיים נפרצים, כאשר אנדרומאכה מעניקה להקטור עצות צבאיות (6, 433–439). למרות שהתנהגותה עשויה להיראות כלא מסורתית, זמנים קשים משבשים את התחומים הנפרדים של גברים ונשים, ומחייבים תגובה אזרחית משותפת להגנת העיר כולה. ההרצאה הטקטית הפתאומית של אנדרומאכה היא דרך לשמור על הקטור קרוב, על ידי שמירה על קטע מהחומה במקום להילחם במישורים שמחוץ לה. תפקידה של אנדרומאכה כאם, יסוד מהותי במעמדה בנישואין, מודגש באותה שיחה. בנם התינוק, אסטיאנקס, נוכח גם הוא בסוללה כאשר משרתת מטפלת בו. הקטור לוקח את בנו מהמשרתת, אולם מחזיר אותו לאשתו, פעולה קטנה המספקת תובנה רבה על החשיבות שהומרוס הטיל על חובותיה כאם (6, 466-483). רגע מחבר בין אם לאב מתרחש בסצנה זו, כאשר הקסדה של הקטור מפחידה את אסטיאנקס, מה שמספק רגע של הקלה קלה בסיפור. לאחר מותו של הקטור באיליאדה 22, דאגתה העיקרית של אנדרומאכה היא גורלו של אסטיאנקס כיתום אומלל (22, 477–514).

במחזה "נשות טרויה" של אוריפידס, אנדרומאכה מתייאשת בשל רצח בנה אסטיאנקס ואז ניתנת לנאופטולמוס כפילגש. במחזה "אנדרומאכה", אוריפידס עושה דרמטיזציה כאשר היא וילדה כמעט נרצחים על ידי הרמיוני, אשתו של נאופטולמוס ובתם של הלנה ומנלאוס.

באמנות המודרנית

אנדרומאכה היא גם נושאה של הטרגדיה "אנדרומאק" (Andromaque) מאת המחזאי הקלאסי הצרפתי ז'אן רסין (1639–1699), והיא דמות מינורית במחזה "טרוילוס וקרסידה" של שייקספיר. היא גם דמות חשובה בשיר של בודלר, "Le Cygne", ב"פרחי הרע" (1857). אנדרומאכה היא הנושא של אופרה משנת 1932 מאת המלחין הגרמני הרברט וינדט וגם של סצנה לירית לסופרן ותזמורת מאת סמואל בארבר. אנדרומאכה גולמה על ידי השחקנית ונסה רדגרייב בגרסת הקולנוע משנת 1971 למחזה "נשות טרויה", ועל ידי ספרון בורוז בסרט "טרויה" משנת 2004. דמותה מופיעה גם בסדרה "טרויה" של דייוויד גמל. במיני סדרת הטלוויזיה משנת 2018 "טרויה: נפילתה של עיר" , היא גולמה על ידי קלואי פירי.

אנדרומאכה הוא שמה המלא של אנדי ברומן הגרפי משמר האלמוות שעובד לסרט קולנוע באותו שם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדרומאכה בוויקישיתוף

• אנדרומאכה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)