לדלג לתוכן

אנדרה סלומון (פסנתרן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרה סלומון
André Salomon
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 באוקטובר 1881
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 ביוני 1944 (בגיל 62)
אושוויץ, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הקונסרבטואר הלאומי הגבוה למוזיקה ולמחול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנדרה סלומוןצרפתית: André Salomon;‏ 27 באוקטובר 18815 ביוני 1944) היה פסנתרן צרפתי שנרצח במחנה ההשמדה אושוויץ בשואה.[1]

נולד ברובע האחד-עשר של פריז, שם אביו, אלכסיס, היה בעל סדנת תכשיטים. סלומון התקבל לקונסרבטואר של פריז ב-1894. בכיתת הפסנתר של שארל-ווילפריד דה בריוט, חבריו היו מוריס ראוול, ריקרדו וינס ופרדיננד מוט-לקרואה.[2] הוא החל את הקריירה שלו כבר בשנת 1900. הוא היה סולן בקונצרטים של תזמורת פאדלו ותזמורת למורו, והופיע לצד הזמרת ג'יין באתורי, הצ'לנים גרארד הֶקינג, מוריס מרשל, פייר פורנייה, המלחין לאון מורה, החלילן פיליפ גובר, והויולן פייר וילן. הוא ניגן לצד רביעיית קמנסקי ורביעיית קארמבט ויצר שלישייה עם לואי קארמבט (כינור) ורנה שיזלה (צ'לו).

ב-10 ביוני 1913, בתיאטרון שאנז אליזה, השתתף בעונה השמינית של הבלט רוס של סרגיי דיאגילב ושיחק את תפקיד הפסנתר בהחייאת "פטרושקה" של סטרווינסקי, שהועלתה לראשונה שנתיים קודם על ידי אותה להקה: תמרה קרסבינה, ואצלב ניז'ינסקי, כוריאוגרפיה של מיכאיל פוקין, בניהולו של פייר מונטה.[3]

סאלומון היה אחד ממייסדי הקונסרבטואר למוזיקה של טרואה יחד עם המלחין אמבל מאסיס[4] (כינור שני ברביעיית קארמבט), שם לימד פסנתר. הוא נאלץ להפסיק את עבודתו תחת הממשל הצבאי הגרמני בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה, ומצא מקלט באקס-אן-פרובאנס. ב-21 במאי 1944 הוא נעצר, הועבר למחנה הריכוז דראנסי עם מספר רשום 22 785, וגורש לאושוויץ בשיירה מספר 75 ב-30 במאי 1944, שם נרצח לאחר שבוע.[1] מצבת זיכרון הוקמה בשמו בבית הקברות היהודי באקס-אן-פרובאנס.[5]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 [https://web.archive.org/web/20161220093515/http://bdi.memorialdelashoah.org/internet/jsp/core/MmsRedirector.jsp?id=51952&type=VICTIM M�morial de la Shoah], web.archive.org, ‏2016-12-20
  2. ^ Ferdinand Motte-Lacroix (1882-1955), data.bnf.fr (באנגלית)
  3. ^ Théâtre des Champs-Élysées (Paris) Auteur du texte, Théâtre des Champs-Élysées, saison russe 1913... : [programme, 10 juin 1913], 1913. (בצרפתית)
  4. ^ Amable Massis (1893-1980), data.bnf.fr (באנגלית)
  5. ^ "קריסטיאן דרובר-ראטל. בית הקברות היהודי הישן של אקס-אן-פרובנס, כלי חשוב להבנת ההיסטוריה של קהילה. The Echo des carrières n° 79, 2015" (PDF) (בצרפתית). נבדק ב-6 יוני 2018.