אנדראה טרינקיירי
לידה |
6 באוגוסט 1968 (בן 56) מילאנו, איטליה |
---|---|
קבוצות כמאמן | |
1998–2004 2004–2007 2007 2008–2009 2009–2013 2013–2014 2013–2014 2014–2018 2018–2020 2020–2023 2023– |
אולימפיה מילאנו (עוזר) ונולי קרמונה יובקזרטה באסקט ורולי באסקט פלקנסטרו קאנטו נבחרת יוון אוניקס קאזאן ברוזה במברג פרטיזן בלגרד באיירן מינכן ז'לגיריס קובנה |
הישגים כמאמן | |
מאמן השנה של הסרייה א'2 בכדורסל (2009) מאמן השנה של הסרייה א' בכדורסל (2010, 2011) מאמן העונה ביורוקאפ (2014) | |
אנדראה טרינקיירי (באיטלקית: Andrea Trinchieri; נולד ב-6 באוגוסט 1968 במילאנו, איטליה) הוא מאמן כדורסל איטלקי המאמן את ז'לגיריס קובנה מליגת העל הליטאית בכדורסל והיורוליג
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרינקיירי נולד לאם קרואטית ולאב איטלקי, שחי בארצות הברית, והוא שולט בקרואטית, איטלקית ואנגלית. הוא היה חובב כדורסל כבר בגיל צעיר, ותפקידו הראשון באימון בוגרים היה בתור עוזר מאמן באולימפיה מילאנו מהסרייה א' בכדורסל. אחרי 6 עונות בקבוצה, החל ב-2004 לאמן את קבוצת טריבולדי (ונולי) מהעיר קרמונה, ששיחקה אז בסרייה ב' (הליגה השלישית), והעלה אותה לסרייה א'2 (הליגה השנייה). ב-2007 עבר לאמן את יובקזרטה באסקט, ששיחקה אז גם בליגה השנייה. אחרי פחות מעונה עבר לורולי ממחוז לאציו, שם אימן עונה אחת (2008/2009) וזכה בגביע הליגה האיטלקית השנייה ובפרס מאמן השנה בליגה.
בעונת 2009/2010 החל לשמש לראשונה בתפקיד מאמן ראשי בליגה הראשונה באיטליה, כשמונה לעמוד בראש קבוצת פלקנסטרו קאנטו. בשתי עונותיו הראשונות בקבוצה זכה בפרס מאמן השנה של הסרייה א' בכדורסל. בעונתו השלישית והאחרונה בקבוצה זכה איתה בסופר קאפ האיטלקי בכדורסל. לאחר מכן עבר לאמן את אוניקס קאזאן מליגת ה-VTB. בינואר 2013 החל לאמן את נבחרת יוון בכדורסל, ושימש בתפקיד זה במשך עונה אחת. גם בקאזאן אימן עונה אחת, בה הגיע עם הקבוצה לגמר היורוקאפ וזכה בגביע הרוסי. בנוסף זכה טרינקיירי בעונה זו בתואר מאמן העונה ביורוקאפ. בסיום העונה עבר לאמן את ברוז במברג מהבונדסליגה בכדורסל. בעונתו הראשונה בקבוצה הפסיד טרינקיירי את האליפות ברבע גמר הפלייאוף, והאלופה לא הייתה במברג בפעם הראשונה מאז 2009. באירופה הגיעה הקבוצה לשלב 32 האחרונות ביורוקאפ, אחרי שנשרה משלב הבתים ביורוליג. בשתי עונותיו הבאות בקבוצה זכה עמה באליפות, והגיע בראשונה לשמינית גמר היורוקאפ ובשנייה לשלב ה"טופ 16" ביורוליג.
בעונת 2016/2017 העפילה במברג ליורוליג עקב זכייתה באליפות בעונה הקודמת. בעונה זו זכתה הקבוצה באליפות גרמניה בפעם השלישית ברציפות, אך התקשתה לנצח משחקים צמודים ביורוליג, שהיוו נתח גדול ממפגשיה במסגרת האירופית. גם בגלל סיבה זו סיימה הקבוצה במקום ה-13, שלא מוביל לפלייאוף. במהלך עונת 2017/2018 עבר טרינקיירי ניתוח בכתפו, כאשר בנקודת הזמן הזו הקבוצה עומדת על מאזן שלילי של 6:11, שבחלקו הושפע מפציעות רבות של שחקני סגל בכירים ועזיבתם של אחרים בקיץ. מאז ניתוח זה הוא לא שב לעמוד על הקווים במשחקי הקבוצה, והחליף אותו עוזרו איליאס קנצוריס. ב-19 בפברואר סיים טרינקיירי את תפקידו בקבוצה, כאשר היא מנצחת רק שלושה מ-15 משחקיה האחרונים בכל המסגרות, כשקנצוריס מחליף אותו.[1][2]
בנובמבר 2018 מונה טרינקיירי למאמן קבוצת פרטיזן בלגרד הסרבית.
סגנון אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרינקיירי נחשב לאחד המאמנים הטובים באירופה במונחי אינטליגנציית אימון וראיית משחק. כינויו הוא "הפרופסור", עקב יעילותם של התרגילים שהוא מנהיג. קבוצותיו נחשבות לקבוצות המשחקות "כדורסל של מאמן" - שוטף וממושמע. מערכי התרגילים שלו זכו להערכה רבה בעולם, ואף בליגת ה-NBA.[3]
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות הסרייה א'2 (1):
- הגביע הרוסי בכדורסל (1):
- אליפות הבונדסליגה בכדורסל (3):
2014/2015, 2015/2016 2016/2017
- הגביע הגרמני בכדורסל (1):
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדראה טרינקיירי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פרופיל מאמן באתר היורוליג
- רוני כהן, אנדראה טרינקיירי: "אני אסיר תודה לטרבור אמבקווה", באתר ישראל ספורט, 4 בנובמבר 2015
- אור שקדי, מאמן העונה ביורוליג?, באתר וואלה, 1 בפברואר 2012
- דובי פיק, מכבי ת"א מחפשת מאמן: טרינקיירי על הכוונת, באתר ONE, 1 בפברואר 2017
- "The Insider EuroLeague Documentary: "The Italian Connection - סרט דוקומנטרי על אנדראה טרינקיירי ועל ניקולו מלי, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 29:05)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מערכת וואלה! ספורט, יורוליג: אנדראה טרינקיירי הודיע על סיום דרכו בבאמברג, באתר וואלה, 19 בפברואר 2018
- ^ Brose, Trinchieri part ways, באתר הרשמי של היורוליג, 19 בפברואר 2018
- ^ יהונתן אליהו, הפרופסור המטורף: אנדראה טרינקיירי מוביל את באמברג לעונה היסטורית, באתר וואלה, 31 במרץ 2016