אנדראה בריוסקו
 | |
| לידה |
1 באפריל 1470 טרנטו, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 1532 (בגיל 62) פדובה, הרפובליקה של ונציה |
| תחום יצירה |
פיסול, צורפות, אדריכלות, medal-engraving, אמנות חזותית |
| זרם באמנות |
רנסאנס |
  | |
,_satiro_con_calamaio,_1507_circa.JPG)
אַנְדְרֶאָה בְּרִיוֹסְקוֹ (באיטלקית: Andrea Briosco; 1 באפריל 1470 – 8 ביולי 1532) היה פסל, צורף ואדריכל לעת מצוא איטלקי, שהיה ידוע בדרך כלל על ידי שם החיבה שלו אִיל רִיצ'וֹ (Il Riccio), שפירושו "הקיפוד", או גם אנדראה קריספוס (Andrea Crispus) ("מתולתל" בלטינית). הוא ידוע בעיקר בזכות חפצי הארד הקטנים, לעיתים קרובות המעשיים, כגון קסתות דיו, מקושי דלתות או מעמד לעצים באח (אנ') מפוסלים להפליא ומעוטרים בסגנון רנסאנס קלאסי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד בטרנטו, והוכשר לראשונה כצורף על ידי אביו, אמברוג'ו די כריסטופורו בריוסקו.[1] מאוחר יותר הוא החל ללמוד יציקת ארד בפדובה אצל הפסל ברטולומאו בלאנו (אנ'), תלמידו של דונטלו. כאדריכל, הוא ידוע בזכות כנסיית סנטה ג'וסטינה (אנ') בפדובה. יצירות המופת שלו הן פמוט הארד לחג הפסחא בבית המקהלה בבזיליקת סנט'אנטוניו בפדובה (1515), ושני תבליטי הארד (1507) של "דוד מרקד לפני ארון הברית" ו"יהודית והולופרנס" באותה כנסייה. מצבת הארד והשיש שלו של הרופא "ג'רולמו דלה טורה" בסן פרמו (אנ') בוורונה היה מעוטר יפה בתבליטים, שנלקחו משם על ידי הצרפתים ונמצאים כעת במוזיאון הלובר.[2] היצירות הקטנות שלו הניתנות להובלה בקלות, היו חביבות על אספנים ברחבי אירופה. מנורת שמן מארד מתוצרתו הייתה רכוש ותיק של משפחת רוטשילד, וכעת נמצאת באוסף של המוזיאון המטרופוליטן לאמנות.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Deborah Pincus, BRIOSCO, Andrea, detto Andrea Riccio (Rizzo, Crispus), Dizionario Biografico degli Italiani - Volume 14 (1972)
- ^ Briosco, Andrea, 1911 Encyclopædia Britannica
- ^ "The Rothschild Lamp". www.metmuseum.org.