לדלג לתוכן

אנדי רורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדי רורק
Andy Rourke
רורק, 2007
רורק, 2007
לידה 17 בינואר 1964
מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 במאי 2023 (בגיל 59)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אנגליה
סוגה רוק
פופ
רוק אלטרנטיבי
אינדי רוק
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים EMI
Rough Trade
וורנר מיוזיק גרופ
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנדי מייקל רורקאנגלית: Andrew Michael Rourke;‏ 17 בינואר 196419 במאי 2023) היה מוזיקאי אנגלי שנודע בעיקר כבסיסט של להקת הסמית'ס.

ילדות ונעורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רורק קיבל את הגיטרה הראשונה שלו מהוריו בגיל 7. בגיל 11 הכיר את ג'וני מאר, והשניים נהגו לנגן בגיטרה בהפסקות הצהריים בבית ספרם. בהמשך, כשהקימו להקה, מאר שכנע את רורק לנסות לראשונה לנגן בגיטרה בס, למרות שעד אז ניגן בגיטרה אקוסטית; מאז המשיך רורק לנגן בבס. בגיל 15 נטש את בית הספר, עבד בעבודות כפיים מזדמנות ובמקביל ניגן בגיטרת בס במספר להקות רוק. לאחר מכן הצטרף ללהקת הפאנק "Freak Party" עם חברו ג'וני מאר.

להקת הסמית'ס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רורק הצטרף ללהקת הסמית'ס, אותה הקים מאר עם סטיבן מוריסי, לאחר הופעתם הראשונה, ב-1982. לאורך רוב שנות קיומה חיבר רורק מספר קטעי מוזיקה עבור הלהקה, בהם קטע הסולו בשיר "Barbarism begins at home".

ב-1986 פוטר רורק מהלהקה. נטען כי נודע לו על פיטוריו באמצעות הודעה שהונחה מתחת לוישר של מכוניתו, ובה נכתב: "אנדי, עזבת את להקת הסמית'ס, שיהיה בהצלחה ולהתראות"; מוריסי הכחיש את האירוע. במאי 1986 שב רורק ללהקה, והקליט עימה את האלבום The Queen Is Dead. מאר תיאר את תרומתו של רורק לאלבום זה כ"משהו שאף נגן בס אחר לא יכול להשתוות אליו". לאחר הוצאת האלבום Strangeways, Here We Come בשנת 1987, התפרקה הלהקה.

קריירה לאחר פירוק הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר פירוק להקת הסמית'ס, ניגנו רורק ומתופף הלהקה מייק ג'ויס עם הזמרת שינייד או'קונור. רורק הופיע באלבומה של או'קונור (I Do Not Want What I Haven't Got"‏ (1990", יחד עם קרייג גאנון. רורק וגאנון גם סיפקו מקצבים לשני סינגלים של סולן להקת הסמית'ס לשעבר, מוריסי – Interesting Drug" ו- "The Last of the Famous International Playboys", שיצאו ב-1989. רורק ניגן בשני אלבומיו של מוריסי שהוקלטו ב-1990, "November Spawned a Monster" ו-"Piccadilly Palare". הוא הלחין את שיריו של מוריסי "Yes, I Am Blind" ,"Girl Least Likely To" ו-"Get Off the Stage".

בנוסף ניגן רורק והקליט עם להקת הפריטנדרס והופיע בחלק משיריהם באלבומם השישי, "Last of the Independents". הוא הופיע עם הפריטנדרס בסיבובי ההופעות שלהם במשך שנתיים. היו לו מספר שיתופי הפעולה עם עזיז איברהים מהסטון רוזס. כן הופיע במסגרת הלהקה "Moondog One" שכללה גם את פול ארתורז מאואזיס, ג'וני אוונס מבאפלו 66, ומייק ג'ויס. כן ליווה רורק בגיטרת בס את איאן בראון בסיבוב הופעות, והופיע באלבומו "The World Is Yours".

במרץ 1996 החלו רורק ומייק ג'ויס בהליכים משפטיים נגד מוריסי ומאר עבור קבלת תמלוגים. בהמשך המשיך ג'ויס בהליכי התביעה בעוד רורק יישב את תביעותיו מולם בתמורה ל-£83,000.

רורק ומנהלו דאז נובה רמן (Nova Rehman), ארגנו אירועי התרמה למען המלחמה במחלת הסרטן, בשם "Versus Cancer". ההופעות שבהן השתתף במסגרת אירועי ההתרמה ניתנו כתרומה לחקר המחלה. היוזמה הועלתה בעקבות מחלתם של אביו ואחותו של רמן. המופע הראשון התקיים בינואר 2006 וכלל איחוד בין רורק ושותפו לשעבר בלהקת הסמית'ס, ג'וני מאר. המופע השני התקיים במרץ 2007, ובו הוא ניגן עם הגיטריסט של אואזיס, פול ארתורז. עם זאת, מעורבותו של רורק פחתה בארגון מופעי הצדקה השלישי (2008) והרביעי (2009).

בשנת 2007 הקים רורק את להקת פריבאס (Freebass), עם נגני הבס לשעבר בלהקות סטון רוזס וניו אורדר. הלהקה התפרקה באוגוסט 2010.

בסוף 2009 עבר רורק לניו יורק, ושידר תוכנית רדיו בתחנת הרדיו האינטרנטית "East Village Radio". באותן שנים עבד כתקליטן מועדונים עם אולה קורצקי (Olé Koretsky) תחת השם Jetlag.

רורק נפטר בגיל 59 אחרי מאבק בסרטן הלבלב, ב-19 במאי 2023, בניו יורק.[1]

רורק היה ידוע כאוהד מושבע של קבוצת הכדורגל מנצ'סטר יונייטד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדי רורק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]