אחלמה
 | |
| אחלמה | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | סיליקה (SiO2) |
| מערך קריסטלוגרפי | טריגונלי |
| צורת הגביש | הקסגונלי, גביש בצורת פריסמה משושה המסתיימת בפירמידה בת 6 צלעות |
| צבע | שקוף, סגול, לבן |
| ברק | זגוגי בגבישים גדולים, לעיתים שומני בגבישים קטנים |
| שקיפות | שקוף עד עמום |
| פצילות | אין |
| שבירה | דמוית קונכייה |
| קשיות | 7.0 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 2.65 |
| שרטוט | לבן |
| סוגים | |
| אמטרין | שילוב של אמתיסט וסיטרין |
אַחְלָמָה (באנגלית: Amethyst) הוא מינרל בעל גבישים גדולים ממשפחת הקוורץ, המשמש גם כאבן חן הידועה בצבעה הסגול. מקור השם הלועזי אָמֵטִיסְט ביוונית עתיקה: "א" = לא ו"מתוסטוס" = שיכור או מורעל, והוא נובע מן האמונה כי יש באבן משום הגנה מפני שכרות. אמונה זו רווחה גם ביוון הקדומה וגם ברומא, ואנשיהן ענדו את האבן על צווארם או שתו מגביעי אחלמה כדי להימנע משכרות. גם השם העברי אחלמה מייחס לאבן סגולות ריפוי.
היווצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האחלמה נוצרת כמושבות גבישיות בתוך גושי סלע. גבישי אחלמה ניתן לראות בגאודות רבות. בסלעים גרניטיים ניתן למצוא עורקי אחלמה.
הגבישים מתפתחים בשכבות מקבילות היוצרות איזוּר (zoning) כתוצאה משינוי הדרגתי בהרכב התמיסה שממנה הם מתגבשים. שינויים אלה באים לידי ביטוי בשכבות צבע שונות בתוך הגביש.
בתוך גבישי האחלמה אפשר להבחין בתכלילים שונים: בועות נוזל וסיכות או גבישים של מינרלים אחרים שחדרו בתהליך ההתגבשות.
הרכב כימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחלמה היא סוג סגול של קוורץ והרכבה הכימי זהה לשאר האבנים ממשפחה זו: SiO2. במהלך המאה ה-20 יוחס הצבע הסגול לנוכחות מנגן. אולם, מאחר שהצבע משתנה ואף נעלם בהשפעת חימום ולחץ עלתה סברה כי הצבע נוצר מנוכחותם של גורמים אורגניים, זאת לאחר שנמצאו גפרית ואניוני ברזל. מחקרים מאוחרים העלו את הסברה כי הצבע הסגול נגרם בשל זיהומים ברזליים, והמחקרים האחרונים מצביעים על השפעה הדדית של ברזל ואלומיניום כגורמי הצבע. בהשפעת חום ולחץ הופך הצבע הסגול באבן לצהוב, כמו בסיטרין. תהליך זה אינו הפיך. אמטרין הוא מינרל ביניים בין אחלמה לסיטרין שבו חל מעבר חלקי מסגול לצהוב.
אחלמה מופיעה בגוונים שונים של סגול ולבן ולעיתים מופיעים בה גוונים אדומים וכחולים.
קיימים מספר מונחים לתיאור הצבעים השונים באחלמה:
- אמתיסט סיביר (Deep Siberian) - הגוון המשובח ביותר לשימוש כאבן חן אשר מכיל 75-80% סגול עמוק והשאר גוונים כחולים ואדומים. גבישי אחלמה בגוון זה נמצאים לא רק בסיביר אלא גם באורוגוואי ובזמביה.
- עלה צרפתי (Rose of France) – גוון ורדרד כשל לבנדר או לילך.
- אמתיסט שרוף (Burnt Amethyst) – גביש שצבעו הסגול נעלם בשל חימום ולחץ ונותרו בו גוונים צהובים.
- אמטרין (Ametrine) – חילוף גוונים מסגול לצהוב.
- אמתיסט מזרחי (Oriental Amethyst) – משמש בדרך כלל להגדרת קורונדום וספיר בעלי גוונים סגולים. תכשיטנים רבים נוהגים לקרוא כך גם לגבישים משובחים של אחלמה, אף אם אלה נכרו במקומות שונים בעולם, אולם איגודים גמולוגיים מתנגדים לכינוי זה מחמת הבלבול שהוא יוצר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם אחלמה מופיע כבר במקרא, וכפי הנראה מדובר באותה אחלמה שהיא אחת מאבני החושן.
אחלמה שימשה כאבן חן במצרים העתיקה ולתחריטים של חפצי נוי ותכשיטים. חרוזי אחלמה נמצאו בקברים אנגלו-סקסונים באנגליה.
האחלמה גם משמשת כאבן ההולדת של חודש פברואר בארצות הברית.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפוצת האחלמה בעולם נרחבת, אולם גבישים מאיכות טובה מוגבלים למקומות אחדים. בין המקורות:
- זמביה - מפיקה כ-1,000 טונות של אחלמה בשנה
- מינאס ז'ראיס בברזיל - שפע של גאודות גדולות המכילות גבישי אחלמה
- אוסטריה תחתית – נמצא בה המכרה הפתוח הגדול בעולם לכריית אחלמה
- רוסיה
- קוריאה הדרומית
- אורוגוואי
- הודו
- ארצות הברית
ערך כלכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר נחשבה האחלמה כאבן חן בעלת ערך כיהלום, ספיר, אודם ואזמרגד, אולם איבדה מערכה לאור תפוצתה הנרחבת. רק אמתיסט סיביר הנדיר שמר על ייחודו, וערכו נקבע לפי ביקושו על ידי אספנים. עם זאת, מחירו נמוך יותר מאבני חן ייחודיות אחרות, כספיר מסוג פדפרצ'ה או אודם מסוג דם היונה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחלמה באתר מינדט
- אחלמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
