לדלג לתוכן

אמריטה שר-גיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמריטה שר-גיל
ਅੰਮ੍ਰਿਤਾ ਸ਼ੇਰਗਿਲ
לידה 30 בינואר 1913
בודפשט, ממלכת הונגריה
פטירה 5 בדצמבר 1941 (בגיל 28)
הראג' הבריטיהראג' הבריטי לאהור, הראג' הבריטי (כיום בפקיסטן)
לאום הודוהודו הודו
מקום לימודים
תחום יצירה ציור
זרם באמנות מודרניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Three Girls עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Bride's Toilet

אמריטה שר-גילהינדי: अमृता शेरगिल; ‏ 30 בינואר 19135 בדצמבר 1941) הייתה ציירת יהודיה הודית-סיקית, ילידת הונגריה. מכונה "פרידה קאלו ההודית".[1] כחלוצה אוונגרדית של האמנות המודרנית בהודו,[2] היא נחשבת אחת הציירות החשובות בהודו במאה ה-20 וציוריה הם בין היקרים ביותר שם.[3]

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר-גיל נולדה בשנת 1913 בבודפשט, בירת ממלכת הונגריה. אביה היה אומראדו סיי שר-גיל, אריסטוקרט סיקי וחוקר השפות סנסקריט ופרסית. אמה הייתה מארי אנטואנט גוטסמן, זמרת אופרה יהודייה, ממשפחה בורגנית אמידה מהונגריה. שר-גיל הייתה הבכורה מבין שתי בנות שנולדו להם. אחותה הצעירה אינדירה סאנדראם (שר-גיל) הייתה אמו של האמן העכשווי ויואן סאנדראם. שר-גיל הייתה אחייניתו מצד אמה של ההיסטוריון והצייר ההונגרי ארווין באקטאיי (גוטסמן) (אנ'), שהנחה אותה ועודד אותה ליצור, על ידי העברת ביקורת על עבודתה והדרכתה.

שר-גיל בילתה את רוב הילדות המוקדמת בבודפשט. בשנת 1921 עברה עם משפחתה לעיר שימלה, בירת מדינת הימאצ'ל פרדש שהייתה בירת הקיץ של הודו הבריטית. היא החלה ללמוד לנגן בפסנתר וכינור, וכבר בגיל 9, ביחד עם אחותה הצעירה אינדירה, החלו שתיהן להופיע בקונצרטים. בגיל 8 החלה ללמוד ציור. במקביל נחשפה לאמנות הפיסול האיטלקי.

בגיל 16 הפליגה שר-גיל לאירופה עם אמה, במטרה להכשירה כציירת, והחלה ללמוד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (École des Beaux-Arts) בפריז. היא שאבה השראה מציירים אירופיים כפול סזאן ופול גוגן, ועם התבגרותה נהגה להסתובב בחוגים הבוהמיים של פריז בתחילת 1930. בשנת 1932 יצרה את עבודתה המפורסמת הראשונה, "נערות צעירות" (Young Girls), שהובילה לבחירתה כשותפה של "גרנד סלון" בפריז בשנת 1933; היא הייתה השותפה הצעירה ביותר שזכתה לכך.

בשנת 1934 החליטה לחזור להודו, במה שתארה כתחושה פנימית שייעודה וגורלה הם לחיות בהודו, כפי שכתבה בהמשך ביומנה. היא החלה במסע לגילוי מחדש של מסורת האמנות ההודית, מסע שהמשיכה בו עד מותה. במאי 1935 פגשה בהודו את העיתונאי האנגלי מלקולם מגרידג', שהביאה לעבוד ככתבת במגזין ההודי The Statesman (אנ'). מהקשר הרומנטי בין שניהם נותר ציורה המפורסם של דיוקן המאהב, המוצג כיום במוזיאון הלאומי לאומנות בניו דלהי. בהמשך הוסיפה וציירה רבות, תמונותיה מוצגות במוזיאונים ברחבי העולם. בסגנונה הושפעה רבות משני סגנונות ציור הודיים מסורתיים, Mughal painting ו- Pahari painting.

לאחר שהוכרה בזכות הקונגרס ועמדה לפתוח את תערוכת הסולו הראשונה שלה, חלתה אמריטה ונכנסה לקומה ימים ספורים לפני הפתיחה הגדולה. כמה שעות לאחר מכן נפטרה.[4] סיבת מותה לא ידועה ויש הטוענים (אמה) שנרצחה בחשאי על ידי בעלה,[5] בן דודה מקרבה ראשונה, ד"ר ויקטור אגן, רופא במקצועו.[6]

את ה-30 בינואר 2016 הקדיש דודל לציון יום הולדתה ה-103[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמריטה שר-גיל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]