אמציה (מושב)
 בתי מגורים טיפוסיים משנות ה-50 במושב.
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | לכיש |
| גובה ממוצע[1] | 358 מטר |
| תאריך ייסוד | 1955 |
| תנועה מיישבת | חרות בית"ר |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 203 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -7.3% בשנה |
(למפת הר חברון רגילה)   אמציה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
אֲמַצְיָה הוא מושב שיתופי ישראלי חילוני, הממוקם בחבל לכיש במועצה אזורית לכיש. היישוב משתייך לתנועת משקי חרות בית"ר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב הוקם כהיאחזות נח"ל ביוני 1955.[3] יחד עימו הוקמו שתי היאחזויות נוספות בחבל לכיש: לכיש ונחושה, סמוך לקו שביתת הנשק עם ירדן.
סביב היישוב מצויים שרידי יישוב עתיקים רבים, דוגמת מבנים, מקוואות ובורות מים, מערות מגורים חצובות וגתות. השרידים מתוארכים למספר תקופות היסטוריות, הכלכותית, הברונזה הקדומה, הברזל, הרומית והביזנטית.[4]
אמציה הוקם על אדמות הכפר הערבי אל-דווימה, שנכבש במלחמת העצמאות על ידי גדוד 89 של חטיבה 8, לצד חורבות הכפר (שעליהן נבנה מאוחר יותר כרמי קטיף).[5][6][7][8]
המושב נקרא על שם אמציה בן יואש שהיה מלך יהודה, ושלפי המקרא נהרג באזור חבל לכיש, וכן לציון האומץ והגבורה של יישובי הספר.[9]
בעבר היה היישוב מושב שיתופי, אך עם הזמן הוא עבר הפרטה ואיבד מאופיו הסוציאליסטי. בשנות החמישים והששים סבל היישוב ממתקפות הפדאיון.[10] בשנת 1956, במהלך קרב עם כוח של הלגיון הערבי, נהרגו סמוך ליישוב שישה חיילי צה"ל, רובם אנשי מילואים. האירוע מכונה תקרית דווימה.
סמוך ליישוב נמצא אתר מערות חזן – מערכת מסתור מסועפת מתקופת מרד בר כוכבא.
ב-2006 הוקמו בשטח המושב קרווילות למפוני היישוב קטיף ששכן בגוש קטיף. יותר מעשר שנים לאחר מכן, החלה קהילת קטיף להיכנס לבתיה החדשים בכרמי קטיף.
דרך גישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 ביוני 2009, חנכה החברה הלאומית לדרכים, במעמד שר התחבורה, חלק מכביש 358 החדש, קטע באורך 17 ק"מ של כביש המחבר בין היישובים שקף, שומריה ואמציה ויישובים נוספים העתידים לקום - אליאב (חרוב), נטע וגבעת חזן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סמדר שרון, "כך כובשים מולדת": תכנון ויישוב חבל לכיש בשנות החמשים, פרדס הוצאה לאור 2017
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יאיר דקל, משק הספר מחכה ל"גרעין האספרסו" - עם בניית הבתים הראשונים למשק "אמציה", חרות, 30 בדצמבר 1960, עמ' 4
- אמציה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ הוקמו 2 האחזויות נח"ל בחבל לכיש, הצופה, 9 ביוני 1955, עמ' 4
- ^ אמיל אלג'ם, 'אמציה דרום: דו"ח סופי', בתוך: חדשות ארכיאולוגיות: חפירות וסקרים בישראל 124, 2012.
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 48
- ^ עורך: יובל אלעזרי, לקסיקון מפה לארץ ישראל, מפה - מיפוי והוצאה לאור, 2003, עמ' 39
- ^
צפריר רינת, יישוב למפוני גוש קטיף נבנה על שרידי כפר פלסטיני, באתר הארץ, 21 ביוני 2013
- ^ שראל פז, שני יישובי-היאחזות של הנח"ל עלו על הקרקע מול חברון, על המשמר, 9 ביוני 1955, עמ' 1
- ^ שמות חדשים ליישובים, חרות, 14 באוגוסט 1955, עמ' 3.
- ^ מסתננים מתנכלים לצנורות השקאה, מעריב, 20 במאי 1956, עמ' 1; "הוכרחנו להסתנן לישראל", חרות, 15 באוגוסט 1956, עמ' 4; מחר - פסה"ד במשפט הפדאין, שערים, 20 באוגוסט 1956, עמ' 4; יהושע תדמור, ישראל פנתה באיגרת דחופה למועצת-הביטחון, למרחב, 28 במאי 1956, עמ' 1; איש 'אל-פאתח' נהרג באזור לכיש על ידי משמר של צה"ל, שם, 1 באוקטובר 1956, עמ' 1; בית ועמוד טלפון פוצצו בשתי חבלות באזור לכיש, שם, 17 במאי 1967, עמ' 1; שני מחבלים צעירים - למאסר 10 ו-11 שנים, על המשמר, 6 באוגוסט 1969, עמ' 7.
| ||||||||||
