אמנון בירב
 | |
| אמנון בירב | |
| לידה |
19 באפריל 1934 (בן 90)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
  | |
אמנון בירב (נולד ב-19 באפריל 1934) הוא סופר ועורך ספרים ישראלי. היה עורך השבועון "מעריב לנוער" בין השנים 1993-1972.
חייו המוקדמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנון בירב נולד בתל אביב, וגדל והתחנך בנשר לאחר שמשפחתו עברה לשם. אביו אמר "אדם צריך מקצוע" ולכן נשלח ללמוד בבית הספר התיכון המקצועי שליד הטכניון וסיים בו 4 שנות לימוד במגמת מכונאות, לימודים עיוניים ומעשיים.
היה שנים אחדות חבר בתנועת הנוער העובד והתגייס לצבא במסגרת גרעין נח"ל, שהצטרף לקיבוץ גבים.
אחרי כארבע שנים עזב את הקיבוץ ועבר לגור בתל אביב.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1963 נישא לגאולה (לבית אבני. היא נפטרה בספטמבר 2024) ולזוג נולדו שלושה ילדים.
קריירה עיתונאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגבים ערך את העלון של הקיבוץ, ובעקבות זאת פנו אליו מאיחוד הקבוצות והקיבוצים כדי שיערוך את ביטאונם "איגרת לחברים". הוא ערך אותו כשנה ואחר כך ערך במשך כשנה את "במעלה", עיתון תנועת הנוער העובד.
שלושה עיתונאים וסוסיתא במסע באפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1961 החליטו שלושה עיתונאים צעירים, אמנון בירב, אביטל מוסינזון ואמנון ז'קוב, לצאת למסע באפריקה, וחיפשו מי יוכל לתת חסות למסע המתוכנן.
הם פנו ליצחק שובינסקי, ממייסדי חברת אוטוקרס, מחלוצות תעשיית הרכב בישראל ויצרנית הסוסיתא, והוא נענה בהתלהבות ומסר להם מכונית סוסיתא סטיישן חדשה, לסוג של נסיעת מבחן.[1]
את הוצאות הדלק הצפויות כיסתה חברת "פז" וחברת "תלמה" תרמה מזון (בעיקר שימורים).[2]
הם פנו גם ל"ידיעות אחרונות", הציעו לעורך דב יודקובסקי לשלוח לעיתון כתבות ממסעם, וכך עשו. רשמיהם מהמסע פורסמו מדי שבוע על עמוד שלם ב-7 ימים, מוסף "ידיעות אחרונות" לשבת.
מה-1.12.1961 פורסמו במשך שמונה שבועות הכתבות מהחלק הראשון של המסע,[3][4][5][6][7][8][9][10] וב-10 בינואר 1962 פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ידיעה על סיום חלק זה, כשהגיעו לקייפטאון שבדרום אפריקה.[11]
ב-28.2.1962 פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" הידיעה על חזרתם ארצה.[12] פרסום סדרת ההמשך, על החלק השני של המסע, עד לצפונה של אפריקה, חודש ב-9.3.1962, לאחר חזרתם.
סיפור יציאתם למסע סוקר בעיתוני התקופה,[13] וכך היה גם בחזרתם ארצה.[14][15]
באוקטובר 1961 הם יצאו לדרך - מנמל אילת אל נמל מאסאווה שבחבש (כך נקראה אז אתיופיה).[16]
בשלב מוקדם נאלץ אמנון ז'קוב לחזור ארצה, ובירב ומוסינזון המשיכו במסעם לאורך כל היבשת. בשיאו של המסע הם העפילו עם המכונית להר הגבוה ביותר באפריקה, הקילימנג'רו, עד לגובה של 3,000 מטרים, הנקודה הגבוהה ביותר אליה ניתן היה להגיע עם מכונית, ואת 3,000 המטרים הנותרים עד לפסגה עשו ברגל במשך יומיים.[17] במקרה אחר ירדו למכרה זהב שעומקו 4 קילומטרים.[15] במשך חמישה חודשים עברו 30,000 אלף קילומטרים, עד לקייפטאון שבקצה הדרומי של היבשת, ובחזרה צפונה. במסעם נאלצו להתמודד עם דרכים משובשות, ג'ונגלים, מדבריות וביצות[18] ומפגשים עם בעלי חיים שונים, ובכתבות השבועיות שפורסמו במשך חודשים יכלו קוראי "ידיעות אחרונות" לעקוב אחרי כל מה שעבר עליהם לאורך המסע.
הם עברו ב-14 ארצות, זכו לסיקור מקומי ונפגשו עם ראשי מדינות - ביניהם היילה סלאסי, קיסר חבש, ג'ומו קניאטה, שהיה אז מנהיג האפריקנים בקניה ומאוחר יותר ראש ממשלה ונשיא, ג'וליוס נייררה, אז ראש ממשלת טנגניקה, וסיר רוי ולנסקי ראש ממשלת הפדרציה של רודזיה - עם חברי פרלמנטים וראשי שבטים, ועם אישים רבים אחרים.[17]
הדיווחים מאפריקה כללו לא רק את הרפתקאותיהם האישיות. ב-18.1.62 הכריזה הכותרת הראשית בעמוד השער של "ידיעות אחרונות": "עוזים הגיעו ממערב גרמניה לכוחות הפורטוגזיים באפריקה", מאת אביטל מוסינזון.[19]
באוקטובר 2024 נפתחה במוזיאון העיר חיפה התערוכה "סוסיתא",[20] סיפורה של המכונית הישראלית המפורסמת, ותיאור מסעם של העיתונאים באפריקה מובא בה בתמונות ובדוגמאות מהכתבות שפורסמו.[21]
אחרי המסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחזרו מאפריקה הציע להם דב יודקובסקי לעבוד ב"ידיעות אחרונות". אמנון בירב החל לעבוד ככתב מתחיל, אך לאחר שלושה חודשים הציע לו משה בן שאול, שהיה אז סגן העורך של "מעריב לנוער", להצטרף לעיתון ככתב ראשי. כשבן שאול עבר ל"מעריב" הפך בירב לסגן העורך ובשנת 1972 הוא הפך לעורך העיתון.
עורך מעריב לנוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמנון בירב ערך את "מעריב לנוער" במשך 21 שנים (בשנים 1972–1993). הוא הפך אותו משבועון שחור-לבן המודפס על 16 עמודי נייר עיתון בתפוצה של 4,000 עותקים, לשבועון צבעוני מהודר המודפס על 100 עמודי כרומו בתפוצת שיא של 100,000 עותקים. זאת הייתה תקופת השיא של העיתון. בשנות השמונים השבועון היה קרוב להפוך לשבועון הנפוץ בישראל ולעקוף בכך אפילו את שבועון הנשים הנפוץ "לאשה".
אמנון בירב קידם ופיתח את מוסד "כתבי הנוער" (כ"נ) של השבועון, ממנו צמחו עשרות רבות של עיתונאים ואנשי תקשורת בישראל.[22]
אמנון בירב טיפח במשך שנים את התחרות לבחירת "צבר וצברית השנה", שתגמלה בני נוער על פעילות התנדבות חברתית וקהילתית. מ"תחרות כישרונות צעירים" השנתית של "מעריב לנוער" (ה"כוכב נולד" של השנים ההן) יצאו אמנים, זמרים ושחקנים מפורסמים רבים. בשיתוף עם סוכנות הדוגמניות הבינלאומית "עלית" הוא יזם את תחרות "נערת השנה", שהייתה התשובה הצעירה לתחרות מלכת היופי וגילתה דוגמניות רבות, ביניהן שלי גפני (נערת השנה הראשונה) ורבות נוספות. את התחרות הפיקה חברת "מולה סנטר" של צלם האופנה מולה עשת. הזוכות נסעו לחו"ל להשתתפות בתחרויות הבינלאומיות שארגנה "עלית".
בעבודתו כעורך "מעריב לנוער" טיפח בירב סופרים לנוער, שפרסמו סדרות וסיפורים קצרים בעיתון, ביניהם "פוצ'ו" (ישראל ויסלר), סמדר שיר, משה יהלום ואיטו אבירם. גם הקומיקסאי אורי פינק התחיל את דרכו ב"מעריב לנוער". יחד עם בירב בנה את המתכונת של זבנג! – קומיקס שישתרע על עמוד שלם. בהמשך הפך פינק לאימפריה של קומיקס וקריקטורות. בירב נתן במה גם לשני קריקטוריסטים צעירים - נסים חזקיהו, לימים היוזם והמנהל האמנותי של פסטיבל הקומיקס, אנימציה וקריקטורה המתקיים מזה שנים בסינמטק תל אביב, וגדעון עמיחי, היום איש פרסום עתיר הישגים.
אמנון בירב הקים קטגוריה נוספת בה יוכלו בני נוער לבטא את כישוריהם - "צלמי נוער" (צ"נ). ביניהם היו צביקי עשת, בנו של מולה עשת, שרון מור יוסף, שהפך לצלם אופנה בינלאומי[23][24] ואחרים, שרבים מהם הפכו אחר כך את הצילום לקריירה.
אמנון בירב היה העורך הראשון שהכניס את החינוך המיני לתקשורת הפונה לבני נוער. המדור "על בנים ועל בנות",[25] שבפרסומו החל בשנות השבעים, היה הראשון שאיפשר לבני נוער לשאול סקסולוג ולקבל תשובות בנושאים שהיו "טאבו" לנוער באותה תקופה, כמו אוננות, קיום יחסי מין, וסת, הריון, אמצעי מניעה וכדומה. סביב פרסום המדור היה ויכוח ציבורי כאשר חלק מההורים התנגדו לחשיפה של ילדיהם לנושאים אלה בגילאים צעירים. המדור עצמו נהפך לפופולרי בעיתון וזכה לאלפי פניות בחודש.
תחת עריכתו הציג "מעריב לנוער" ערכים חינוכיים והומניים בדרך קלילה וסיפורית שובת לב.
בשנת 1993 סיים אמנון בירב את תפקידו בשבועון.
לאחר "מעריב לנוער"
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום עבודתו ב"מעריב לנוער" ערך אמנון בירב את מוספי העיתון הכלכלי "טלגרף" ואחר כך כיהן כעורך ראשי של הירחון "עולם האישה", עד צאתו לגמלאות.
אחרי פרישתו פנה בירב לכתיבה ועריכה של ספרים, בעיקר רומנים ומדריכים. ספרו "להיות סבא, להיות סבתא: המדריך לסבאות מודרנית", שהיווה מדריך לדור חדש של סבים וסבתות, הפך לרב מכר.
בירב חיבר עד היום 15 ספרים. הבולטים ביניהם "סקופ מושחת", שיצא לאור ב"הוצאת זמורה ביתן", המדריך "הדרך לזוגיות מושלמת", שיצא לאור ב"הוצאת אסטרולוג", ו"תיק אריאלה" ו"שתי אימהות", שיצאו לאור ב"הוצאת אביב".
את "הוצאת אביב" הקים בירב ב-1998 והוציא בה לאור את ספריו "רומן מזדמן", "סיפור לא פשוט", "עשר אהבות" וספרים נוספים פרי עטו, וגם ספרים אחרים. ב-2002 שינה את שם ההוצאה ל"הוצאת מעיין" ובמסגרתה הוציא לאור את "חמש נשים", "המלחמה האחרונה: משל אקטואלי בשבעה פרקים", "רצח לא מושלם" וספרים נוספים. "הוצאת מעיין" נסגרה בשנת 2008.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שלושה צעירים ומכונית ,סוסיתא' למסע של אלפי ק"מ באפריקה | על המשמר | 13 אוקטובר 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ שלושה צעירים ־ למסע בלב אפריקה | למרחב | 5 אוקטובר 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אמנון בירב, אמנון ז'אקוב ואביטל מוסינזון, כתבה ראשונה בסדרה "שלושה ישראלים מגלים את אפריקה" - "הרופאים הישראליים ניצחו את רופאי האליל האפריקניים", 7 ימים, מוסף ידיעות אחרונות לשבת, 1 בדצמבר 1961
- ^ אמנון בירב, אמנון ז'אקוב ואביטל מוסינזון, בסדרה "שלושה ישראלים מגלים את אפריקה" - "שודדי ההרים, יתומי הרחוב והקפה המלוח", 7 ימים, מוסף ידיעות אחרונות לשבת, ידיעות אחרונות גיליון 9071, 8 בדצמבר 1961
- ^ אמנון בירב, אמנון ז'אקוב ואביטל מוסינזון, בסדרה "שלושה ישראלים מגלים את אפריקה" - "דב ענק חסם את הדרך, ואז הסתערו הקופים", 7 ימים, מוסף ידיעות אחרונות לשבת, ידיעות אחרונות גיליון 9077, 15 בדצמבר 1961
- ^ אמנון בירב ואביטל מוסינזון, בסדרה "שלושה ישראלים מגלים את אפריקה" - "התמסחים, השיטפון הגדול והתקרית הדיפלומטית", 7 ימים, מוסף ידיעות אחרונות לשבת, ידיעות אחרונות גיליון 9083, 22 בדצמבר 1961
- ^ אמנון בירב ואביטל מוסינזון, בסדרה "שני ישראלים מגלים את אפריקה" - "היינו הלבנים הראשונים שהשתכנו בבית מלון כושי", 7 ימים, מוסף ידיעות אחרונות לשבת, ידיעות אחרונות גיליון 9089, 29 בדצמבר 1961
- ^ אמנון בירב ואביטל מוסינזון, בסדרה "שני ישראלים מגלים את אפריקה" - "הנמר עצם עין אחת והלביאה הלכה לשתות מים", 7 ימים, מוסף ידיעות אחרונות לשבת, ידיעות אחרונות גיליון 9095, 5 בינואר 1962
- ^ אמנון בירב ואביטל מוסינזון, בסדרה "שני ישראלים מגלים את אפריקה" - "ראש השבט שלף חץ מגוף האיילה - וליקק אותו", 7 ימים, מוסף ידיעות אחרונות לשבת, ידיעות אחרונות גיליון 9101, 12 בינואר 1962
- ^ אמנון בירב ואביטל מוסינזון, בסדרה "שני ישראלים מגלים את אפריקה" - "הבמאי הישראלי קרא לנערה הכושית 'דארלינג' ", 7 ימים, מוסף ידיעות אחרונות לשבת, ידיעות אחרונות גיליון 9107, 19 בינואר 1962
- ^ "שני המוסקטרים עברו מחצית הדרך", ידיעות אחרונות גיליון 9099, 10 בינואר 1962
- ^ "חזרו שני הישראלים ש'גילו את אפריקה' ", ידיעות אחרונות גיליון 9141, 28 בפברואר 1962
- ^ "סוסיתא" באפריקה | קול העם | 15 אוקטובר 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ חצו את אפריקה במכונית "סוסיתא" | הארץ | 27 פברואר 1962 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 | שלושת הצעירים סיימו מסעם באפריקה במכונית "סוסיתא" | על המשמר | 27 פברואר 1962 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ "סוסיתא יוצאת למסע באפריקה" | מעריב | 15 אוקטובר 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 30 אלף ק"מ ב־14 ארצות באפריקה במכונית "סוסיתא" | הבקר | 27 פברואר 1962 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ עם "סוסיתא" באפריקה במים | הבקר | 13 דצמבר 1961 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אביטל מוסינזון, ידיעות אחרונות גיליון 9106, 18 בינואר 1962
- ^ סוסיתא, באתר מוזיאוני חיפה - שישה מוזיאונים במסגרת אחת
- ^ Sdera9 (2025-01-15), עברית: שלושה עיתונאים ישראליים יצאו במכונית סוסיתא למסע של חמישה חודשים בכל רחבי אפריקה, נבדק ב-2025-01-15
- ^ חיים שטנגר, רקוויאם למעריב, באתר www.news1.co.il, 21 באוקטובר 2013
- ^ איתי יעקב, מייד אין יזראל: צלם האופנה שרון מור יוסף הוא כוכב בהולנד, באתר xnet, 4 במאי 2014
- ^ רובינשטיין, קרי (2017-08-11). "על הסט עם שרון מור יוסף". Ynet. נבדק ב-2025-01-18.
- ^ מורה נבוכים – סרטה של הילה קורח, באתר חדשות 13, 13 באפריל 2023
| בקרת זהויות |
|
|---|