אמליה בר

אמליה בר

ציור של אמליה בר מאת הצייר הגרמני Carl Kretschmar בסביבות 1803
לידה	10 בפברואר 1767 ברלין, ממלכת פרוסיה
פטירה	24 ביוני 1854 (בגיל 87) א' בתמוז ה'תרי"ד ברלין, ממלכת פרוסיה
שם לידה	מלכה וולף
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בשדרות שנהאוזר
בן או בת זוג	יעקב הרץ בר
פרסים והוקרה	מסדר לואיזה

שיר ביידיש לכבוד יום הולדתה ה-32 של אמליה בר, ברלין 1800

פורטרט של אמליה בר בזקנותה

מצבתה של אמליה בר (משמאל) לצד מצבת בנה ג'אקומו מאיירבר

אמליה (מלכה) בר (בגרמנית: Amalie Beer‏, 10 בפברואר 1767 – 27 ביוני 1854; א' בתמוז ה'תרי"ד) הייתה אשת סלון יהודיה־גרמנית מברלין. אמו של המלחין ג'אקומו מאיירבר.

ביוגרפיה

נולדה בברלין ב-1767. אביה ליפמן מאייר וולף (גר') שימש כיהודי החצר, והחל מ-1786 כיהן לצד דוד פרידלנדר ויצחק בנו של דניאל איציג גם כנציגם של יהודי פרוסיה בוועדה שדנה בהענקת שוויון ליהודים. בשנת 1788 נישאה אמליה לתעשיין הסוכר יעקב הרץ בר (1769–1825), נין בתו של יוסט ליבמן. אמליה למדה מוזיקה אצל המלחין וינצ'נצו רגיני , ודאגה גם לבניה למורים ללימודי מוזיקה ותחומי תרבות נוספים.

היא ניהלה בביתה שבברלין סלון ספרותי וזכתה להערכה רבה הן מצד יהודי העיר והן מצד התושבים הנוצרים. בין אורחיה בסלון היו פרידריך וילהלם הרביעי שהיה בהמשך למלך פרוסיה ואחיו וילהלם שהיה לקיסר גרמניה הראשון. גם השר הפרוסי קרל אוגוסט פון הרדנברג נהג במשך תקופה ארוכה לסעוד בביתה מדי שבוע. היא הייתה בקשר עם רחל ורנהגן אך בניגוד אליה וליהודים רבים במעמדה באותה תקופה – אמליה לא המירה את דתה.

היא הייתה חברה באגודה למען חיילים פצועים שניהל וילהלם, נסיך פרוסיה ובעקבות פעילותה העניק לה המלך פרידריך וילהלם השלישי בשנת 1816 את עיטור מסדר המלכה לואיזה , ובהתחשבות מיוחדת ברגשותיה היהודיים שונה העיטור שהוענק לה ולא כלל צלב.

החל משנת 1815, במשך מספר שנים התנהל בבית משפחת בר בית הכנסת שהקים ישראל יעקבסון בביתו ועבר משם מפאת חוסר מקום. בני הזוג הוציאו סכום עצום של כ-7,000 טאלר על מנת לשפץ את ביתם ולהתאימו להמונים שבאו להתפלל בו. למעלה משליש מיהודי ברלין נטלו חלק בתפילות שבת שנערכו בבית כנסת זה, ביניהם היינריך היינה לפני שהמיר את דתו. מלחינים מפורסמים כמו קרל פרידריך צלטר וברנהרד אנסלם ובר (גר') הלחינו מוזיקה במיוחד עבור בית הכנסת, וגם התאולוג הנוצרי פרידריך שליירמאכר השתתף לפחות פעם אחת בתפילות בבית הכנסת. ישראל קליי שימש כדרשן בית הכנסת עד שעבר להמבורג ב-1817. בהמשך שימש כדרשן יום-טוב ליפמן צונץ. ב-1823 נסגר בית הכנסת בהוראת השלטונות.

מתה ב-27 ביוני 1854 (א' בתמוז ה'תרי"ד) ונקברה בבית הקברות היהודי בשדרות שנהאוזר בברלין.

צאצאיה

• ג'אקומו מאיירבר – מלחין
• מייקל בר – סופר
• וילהלם בר – אסטרונום

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא אמליה בר בוויקישיתוף
• "אמליה בר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• הערך Бер, Амалия מתוך ייברסקיה אנציקלופדיה באתר ויקיטקסט (ברוסית)
• מידע על Beer, Amalie, 1767-1854 בקטלוג הספרייה הלאומית
• אמליה בר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

לקריאה נוספת

• Deborah Hertz, ‏Amalie Beer als Schirmherrin bürgerlicher Kultur und religiöser Reform, Der Differenz auf der Spur. Frauen und Gender in Aschkenas, a volume in the series Minima Judaica, edited by Christiane Müller and Andrea Schatz, (Berlin: Metropol Verlag), 2004/01/01, באתר Academia.edu