לדלג לתוכן

אמיר חרש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיר חרש
לידה 1981 (בן 43 בערך)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמיר חרש (נולד ב-1981) הוא סופר ישראלי ומרצה לספרות.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר חרש נולד וגדל ברמת גן, גר בתל אביב יחד עם זוגתו הסופרת דנה שוופי.

השכלה אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

2004-2008 - התוכנית הבין תחומית לתלמידים מצטיינים על שם דב לאוטמן, אוניברסיטת תל אביב.
2008-2010 - תואר שני בפסיכולוגיה קוגניטיבית, אוניברסיטת תל אביב. בהצטיינות יתרה. תזה בנושא "עיוורון קשבי ומודעות פנומנולוגית" בהנחיית פרופסור דומיניק לאמי.
2012-2020 - דוקטורט באוניברסיטת תל אביב, החוג למדעי התרבות. תזה בנושא "קשב, הערכה אסתטית ורעש סמנטי בקריאה של טקסט ספרותי". מנחה: פרופסור ישעיהו שן.
2022-2024 - פוסט דוקטורט. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החוג לספרות עברית. מחקר העוסק באופן שבו קוראים עכשוויים קוראים בשירת ימי הביניים. מנחה: פרופ' חביבה ישי.

תחומי עניין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר אמפירי וקוגניטיבי של קריאת ספרות. קשב. מעקב אחרי תנועות עיניים. רעשים, כשלים ותקלות במהלך קריאת ספרות. אסתטיקה אמפירית. מדע בדיוני. אימה בספרות, בקולנוע ובתרבות, ספרות פוסט אפוקליפטית, ספרות בלשית. כתיבה נאו-מיתולוגית. שירה מדוברת. פנזינים. פרפורמנס מבוסס טקסט.

ספריו שראו אור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יתבטל העולם - רומן בלשי, כתר (2013). עריכה: יערה שחורי
  • ברונז – פנטזיה כנענית, כתר (2019). עריכה: אלי הירש
  • אימה בראשון מערב, עם עובד (2023). עריכה: תמר הוכשטטר
  • הבלשייה 1 - תעלומות מלון נוף לחוף, עם עובד (2024). עריכה: תמר הוכשטטר[1]

אוניברסיטת תל אביב, 2024-2017:
- שפת הפחד: אימה בספרות בתרבות ובמיתולוגיה.
- עריכה עצמית ומשוב עמיתים.
- קשב לספרות: מבט קוגניטיבי על קריאה ספרותית.
בית הספר לאמנויות המילה, ירושלים, 2024-2019:
- ספרות במעבדה.

  • בּוּ! כתב עת לאימה בספרות בקולנוע ובתרבות. עורך ראשי יחד עם דנה שוופי. הוצאת ״אוטופיה״.[2]
  • בדיבור - הוצאה לאוזן. עורך ראשי. הוצאה לספרים קוליים מבית ״פואטרי סלאם ישראל״.[3]

מפרסומיו הספרותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מסיבת התה של החייזרים. בתוך: "אדם צעיר - ירחון לילדות ולילדים״, גיליון "מסיבת תה", (נובמבר 2024).
  • מסע בין עיטושים. בתוך: "אדם צעיר - ירחון לילדות ולילדים״. גיליון "אפצ'י" (ינואר 2024).
  • אתר למנויים בלבד אמיר חרש, שירים | חֶרֶשׁ אֵשֵׁב רָכוּן לְפִנְקָסִי וְלֹא אֶכְתֹּב, באתר הארץ, 21 ביוני 2023
  • בחורף. בתוך: גרנטה (2023).[4]
  • שירי מחווה ליהודה עמיחי. בתוך: ״מאזניים - דו ירחון לספרות״, (גיליון אמונה, 2022).
  • ביקורות מאת אמיר חרש, מעלה (2021-2022)
  • שירי סגר שלישי. שלושה שירים. בתוך: המוסך, מוסף ספרות (2021).[5]
  • הפגנה. גרנטה (2021)[6]
  • פתאום עברה הפגנה ולך יש זמבורה בתיק. מקבץ שירים. בתוך: ״תרבות וספרות״ (עיתון ״הארץ״, 2020)[7].
  • הארמון / הכלב שרצה להרוס את העולם, שני סיפוריo קצרצרים לילדים. בתוך: ננופואטיקה, הוצאת מקום לשירה. (גיליון 12, 2017).
  • כתבן א': 2024-2013. מייצג ספרותי לקהל מצומצם: כתיבה מותאמת אישית במכונת כתיבה במרחב הציבורי.
  • גילדת הכתבנים עם מפונים: 2024-2023. מפגשי הקשבה וכתיבה עבור מפונים מהדרום ומהצפון, ועבור הצוותים הטיפוליים והחינוכיים שתומכים בהם.[8]
  • פואטרי סלאם ישראל: 2024-2014. השתתפות ככותב-מופיע בערבי השירה המדוברת של פואטרי סלאם ישראל שנערכו בירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע.

סקירות וביקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיר חרש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרק ראשון באתר "עברית"
  2. ^ דף כתב העת "בו!" באתר הספרייה הלאומית
  3. ^ אתר בדיבור - הוצאה לאוזן
  4. ^ בחורף - גְרַנְטָה, באתר גְרַנְטָה, ‏27 ביולי 2023
  5. ^ הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות, שירה | טורנדו מתקרב לבית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 20 באוקטובר 2021
  6. ^ הפגנה - גְרַנְטָה, באתר גְרַנְטָה, ‏29 בינואר 2021
  7. ^ אתר למנויים בלבד אמיר חרש, שירים | פִּתְאוֹם עָבְרָה הַפְגָּנָה וְלָךְ יֵשׁ זַמְבּוּרָה בַּתִּיק, באתר הארץ, 5 בינואר 2021
  8. ^ בין היתר עבור מפונים מיד מרדכי, בארי, שדרות, חולית, מפלסים, נירים, ניר עוז, מועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית שער הנגב, גבולות ואופקים
  9. ^ הביקורת מיפעת מידע תקשורתי