לדלג לתוכן

אמיניתו בינת אל-מוח'תאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה משתתף בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית והוא בשלבי כתיבה. אתם מתבקשים לא לערוך ערך זה עד שתוסר הודעה זו. אם יש לכם הצעות לשיפור או הערות אתם בהחלט מוזמנים לכתוב על כך בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!

אמינותו בינת אל-מוח'תאר
أمينيتو بنت المختار
אמיניתו בינת אל-מוח'תאר
אמיניתו בינת אל-מוח'תאר
לידה 13 בדצמבר 1956 (בת 67)
נואקשוט, מאוריטניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Aminetou Ely El-Moctar עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מאוריטניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הרפובליקה הצרפתית לזכויות אדם (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אמיניתו בינת אל-מוח'תארערבית: أمينيتو بنت المختار; נולדה ב-13 דצמבר 1956) היא מוסלמית, מורית, מאוריטנית, פוליטיקאית ופעילת זכויות נשים. על פועלה, היא הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום בשנת 2015.

שם מקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה היה אמיניתו אלי (Aminetou Ely) ובהמשך חייה אימצה את שמה הנוכחי.[1]

בצרפתית ובאנגלית שמה הוא אמיניתו מינת אל מוקתאר (Aminetou Mint El-Moctar).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינת אל-מח'תאר נולדה בנואקשוט למשפחה בת שמונה ילדים, מהמעמד הגבוה. בגיל אחת עשרה ארגן לה אביה נישואים ועל אף התנגדותה היא נישאה ובנה הבכור נולד כשהייתה בת 14.[1]

כנערה היא פעלה למען זכויותיהם של העבדים שהיו בבעלות משפחתה ועודדה אותם לברוח. היא הייתה מעורבת בהפגנות מרקסיסטיות, נעצרה על ידי המשטרה ועל כך ספגה מכות מאביה שניסה לכלוא אותה בבית.[1] לאחר שעזבה את בעלה, היא לא הורשתה לחזור ללימודים בבית הספר ונאלצה לעבוד למחייתה בעבודות עם שכר נמוך, כמו: מכירת סיגריות, מרכזנית במרכזיה המקומית וכסייעת סוציאלית.

אקטיביזם ופמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותה רגישה לזכויותיהם של חלקים מוחלשים באוכלוסייה, האקטיביזם של אל-מוח'תאר החל מוקדם בחייה והתבטא בהפגנות ופעילויות נגד הממשלה. בשנת 1974, כשהייתה בת 18 היא הקימה את איגוד הנשים הדמוקרטיות של מאוריטניה (جمعية النساء الديمقراطيات الموريتانيات).[2] בין 1989 ל-1991 היא הייתה חברה בתנועה הדמוקרטית הבינלאומית להגנת המדוכאים. [3]

בשנת 1991, בינת אל-מוח'תאר נעצרה ועונתה בשל התבטאויותיה נגד טבח של בני מיעוטים שחורים מאוריטנים בנואדהיבו ואז הקימה את הוועדה לסולידריות עם קורבנות הדיכוי במאוריטניה (لجنة للتضامن مع ضحايا القمع في موريتانيا).

בנוסף היא פעלה למען הגברת השוויון וגרמה לממשלה לערב נשים בקבלת החלטות פוליטיות. בשנת 2019 מספר הנשים המעורבות בפוליטיקה עמד על כ-20%.[2]

ב-2009 בינת אל מוח'תאר עמדה בראש ההפגנות נגד סחר נשים צעירות ומכירתן לחצי האי ערב.[4] [5] וכן נגד נישואי קטינות והאכלתן בכפייה כדי להיות שמנות ומוכנות לנישואין, וזה מביא לעליה בהשמנה כרונית ומחלת הסוכרת.[1][6]

”"עלינו להמשיך להעלות סוגיות שיש עליהן טאבו על מנת לשבור אותן, לגרום לאנשים להיות מודעים לזכויותיהם וחובותיהם, ובעיקר להוקיע כל דבר בלתי אנושי, משפיל ומפלה. שיטות כלפי אנשים, במיוחד נשים וילדים"” (דבריה בסרטון, אתר UNICEF)[7]

מניפסט "הכוח הרך היום" של אונסק"ו, עם דיוקנה בינת אל-מוח'תאר

איגוד הנשים עקרות הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 באפריל 1999, הקימה אל-מוח'תאר את "איגוד הנשים עקרות הבית" (رابطة النساء ربات الأسر; בצרפתית: - Association des Femmes Chefs de Famille - AFCF) שמונה 12,000 חברות ממגוון העדות במאוריטניה: ערביות, ברבריות, סונינקה, פולה, הראטין (אנ'),ו-וולוף (אנ'). האיגוד הקים שישה מרכזי הצלה לנגעות עבירות והוא מעסיק 168 עובדים סוציאליים, ארבעה עורכי דין ובכל עיר במאוריטניה יש איש קשר לאיגוד.[8]

בשנת 2019 האיגוד הציע לממשלה לנקוט בצעדים נמרצים להגנת זכויות נשים ובמיוחד להחמיר את הענישה על מעשי אונס. ההצעה נדחתה על ידי ממשלת מאוריטניה מכיוון שהיא מנוגדת לשריעה.[9]

פתווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, הוצאה נגדה פתווה על ידי אימאם של תנועה אסלאמית רדיקלית במאוריטניה, שכונתה בשם חברי הנביא (أصدقاء النبي) וזאת משום שהגנה בפומבי על בלוגר שהואשם על ידם בכפירה.[10] הפתווה קראה להרוג אותה ולעקור את עיניה.[4]

=איגוד הנשים - עקרות בית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2006 בינת אל-מוח'תאר זכתה בפרס זכויות האדם של צרפת.[11]
  • בשנת 2010 הוענק לה אות לגיון הכבוד על עבודתה בהגנה על זכויות אדם במאוריטניה.[12]
  • בשנת 2015, היא הייתה מועמדת לפרס נובל לשלום, יחד עם פעילים נוספים נגד עבדות.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אמיניתו בינת אל-מוח'תאר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Aminetou, Aminetou Ely Oral History Content Summary, תמלול שיחה עם המחברת Oral History Archive of the Global Women’s Movement, 19 September 2015
  2. ^ 1 2 "Aminetou Ely Oral History Content Summary" (PDF). Women's Learning Partnership. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם ":0" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  3. ^ "Aminetou Mint Moctar : A rebel against the rules that restrict women". www.amnesty.org (באנגלית). 16 במאי 2017. ארכיון מ-2018-07-05. נבדק ב-2019-12-08. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "URGENT ACTION: Support for Aminetou Mint El Moctar". whomakesthenews.org (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2016-09-28. נבדק ב-2019-12-08. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "auto" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  5. ^ "Child marriage tradition turns into trafficking". The New Humanitarian (באנגלית). 2008-12-09. ארכיון מ-2019-05-08. נבדק ב-2019-12-08.
  6. ^ "Force feeding burdens obese Mauritanian girls with diabetes, heart disease". NST Online (באנגלית). 2018-04-09. נבדק ב-2019-12-08.
  7. ^ "Aminetou Mint El Moctar". www.unicef.org (באנגלית). נבדק ב-2019-12-08.
  8. ^ "| ASSOCIATION DES FEMMES CHEFS DE FAMILLE". afcf-rim.com. ארכיון מ-2019-02-16. נבדק ב-2019-12-08.
  9. ^ "Feminists in Mauritania confront sexual violence laws". MEO (באנגלית). 2019-07-03. ארכיון מ-2019-04-18. נבדק ב-2019-12-08.
  10. ^ "Aminetou Mint El Moctar – Peace Post". peace-post.com. נבדק ב-2019-12-08.
  11. ^ "Aminetou Ely (Mint El-Moctar) History Content Summary (document) | Women's Learning Partnership". learningpartnership.org. אורכב מ-המקור ב-2019-12-08. נבדק ב-2019-12-08.
  12. ^ Laura Martel, Aminetou Mint el Moctar, militante pour la défense des droits de l’homme en Mauritanie, Radio France internationale, 17/07/2010
  13. ^ "Three Nobel Prize Nominations: Moctar, Dah Abeid, Messaoud | Initiative for the Resurgent Abolition Movement". ארכיון מ-2016-04-02. נבדק ב-2019-12-08.