אמוניום כלוריד
 | |
 | |
| שם סיסטמטי | Ammonium chloride |
|---|---|
| כתיב כימי |
ClH₄N  |
| מסה מולרית | 53.49 גרם/מול |
| מראה | מוצק לבן |
| מספר CAS | 12125-02-9 |
| צפיפות | 1.5274 גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| מסיסות | 383 גרם בליטר מים ב-25°C |
| ממסים | אמוניה נוזלית, הידרזין, כוהל, מתנול, גליצרול |
| טמפרטורת היתוך |
338 °C 611.15 K |
| טמפרטורת רתיחה |
520 °C 793.15 K |
| מקדם שבירה | 1.642 |
| חומציות | 9.24 pKa |
| אנתלפיית התהוות סטנדרטית | −314.2 קילוג'ול למול |
| LD50 | 30±1 מיליגרם לקילוגרם, 485±1 מיליגרם לקילוגרם, 358±1 מיליגרם לקילוגרם, 1,300±1 מיליגרם לקילוגרם, 1,650±1 מיליגרם לקילוגרם, 550±1 מיליגרם לקילוגרם |
  | |
אמוניום כלוריד הוא תרכובת אנאורגנית שנוסחתה הכימית היא NH4Cl. זהו מלח גבישי לבן שנמס בקלות במים. החומר מופיע בטבע בסביבת הרי געש כמינרל נדיר הקרוי Sal ammoniac, שמסיסותו הגבוהה גורמת להיעלמותו המהירה.
תהליכים כימיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במעבדה החומר מיוצר בתגובה כימית בין חומצה מלחית ואמוניה (בנוסחה: NH3 + HCl → NH4Cl), וכן בתהליך סולווה, המשמש לייצור נתרן פחמתי, לפי הנוסחה
- CO2 + 2 NH3 + 2 NaCl + H2O → 2 NH4Cl + Na2CO3
תהליך זה משמש גם לצמצום פליטת האמוניה בתהליכים תעשייתיים.
בעקבות חימום אמוניום כלוריד נראה כאילו עבר המראה, אך הוא מתפרק למימן כלורי ואמוניה, בנוסחה:
- NH4Cl → NH3 + HCl
בתגובה של אמוניום כלוריד עם בסיס (כימיה) משתחרר גז אמוניה. דוגמה, עם הבסיס נתרן הידרוקסידי (סודה קאוסטית):
- NH4Cl + NaOH → NH3 + NaCl + H2O
תמיסות של אמוניום כלוריד מתאפיינות בחומציות קלה. לתמיסה של 5% (לפי משקל) של אמוניום כלוריד במים יש pH בטווח 4.6–6.0
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש העיקרי (כ-90% מהתפוקה העולמית) בחומר הוא כדשן. הוא משמש גם כתוסף מזון לאפייה שזיהויו E510, וכחומר טעם בסוגים מסוימים של הממתק שוש.
במאה ה-18 שימש החומר בפירוטכניקה, ליצירת צבע ירוק בלהבה, אך הוחלף בכימיקלים בטוחים יותר והיגרוסקופיים פחות. החומר משמש גם כחומר גלם לייצור הנעה רקטית, ולכן נמנה בישראל עם החומרים הדו-שימושיים, שהעברתם לשטח רצועת עזה נתונה בפיקוח.[1]
באפריל 2016 סוכל ניסיון להבריח לרצועת עזה משלוח של ארבע טונות של אמוניום כלוריד.[2]
ב-14 בספטמבר 2023 פורסם כי במהלך חודש יולי נתפסו במכס בנמל אשדוד כ-16 טון של אמוניום כלוריד בתוך שקי גבס אשר היה מיועד להישלח לרצועת עזה.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמוניום כלוריד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית), (תשס"ט-2008)
- ^ יואב זיתון, בדרך לעזה: סוכלה הברחת חומר כימי לייצור מאות רקטות, באתר ynet, 3 במאי 2016
- ^ מתן צורי, גד ליאור, 16 טונות של חומר לייצור רקטות שיועד לעזה נתפסו בנמל אשדוד, באתר ynet, 14 בספטמבר 2023