אמה ויגואר

אמה ויגואר
Aimée & Jaguar
בימוי	מקס פרברבוק
הופק בידי	לו רייווין
תסריט	מקס פרברבוק, רונה מונרו
עריכה	ברברה הנינגס
שחקנים ראשיים	מריה שראדר (פליס שרגנהיים); יוהנה ווקלק; יוליאנה קוהלר (לילי ווסט); יוכן סטרן; פיר ייגר; דסיירי ניק; אליזבת דגן; ברברה פוק; קריסטוף יקובי; שרה קמפ; בסטיאן טרוסט; אנט פלבר; קלאוס שניידר; מרגיט בנדוקט; היינץ טריקסנר; מרק ביסכוף; הנס קריסטוף בלומנברג; קירה מלאדק; דורקס קייפר; הייקי מקטש; דטלב בק; דני לוי (שחקן גרמני); קרל היינץ שויינסקי; פיטר וק; אולריך מאתס; רודיגר הקר; רוסל זק; קלאוס מנכן; אינגה קלר; דורותי מוריץ
מוזיקה	יאן קצ'מארק
צילום	טוני אימי
מדינה	גרמניה
חברה מפיצה	נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	11 בפברואר 1999
משך הקרנה	121 דק'
שפת הסרט	גרמנית
סוגה	סרט דרמה, סרט מלחמה, סרט רומנטי, סרט להט"בי
מקום התרחשות	ברלין
הכנסות באתר מוג'ו	aimeeandjaguar
	דף הסרט ב־IMDb

אמה ויגואר (בגרמנית: Aimée & Jaguar) הוא סרט גרמני משנת 1999 אשר עוסק בברלין במהלך מלחמת העולם השנייה. הסרט נכתב ובוים על ידי מקס פרברבוק ומבוסס על ספרה של אריקה פישר שמתאר את חייהן של לילי ווסט ופליס שרגנהיים באותן השנים. הספר מכיל תמונות של חלק מהמכתבים שנשלחו בין פישר לבין ווסט והתכתבויות רשמיות אחרי מלחמת העולם השנייה שמתייחסות למיקומה של שרגנהיים.^[1]

עלילה

הסרט עוסק בחייהן של פליס שרגנהיים (מריה שראדר), אישה יהודייה שחייה תחת זהות בדויה ומשתייכת לתנועת התנגדות, ולילי ווסט (ג'וליאן קוחלר), נשואה ואם לארבעה אשר לא מרוצה מנישואיה לבעלה המתעלל, שמתפרנס כשוטר נאצי.

הסרט מתחיל ב-1997, כשלילי בת ה-83 (אינגבורג קלר) עוברת לגור בבניין מיושן שבעבר שימש כמחבוא לאנשי המחתרת.

לאחר מכן, הסרט עובר לשנת 1943, אז פליס נוטלת שם משפחה פיקטיבי ומתחילה לעבוד כעיתונאית בכתב עת נאצי, עבודה בה היא פוגשת את לילי לאחר שאילזה, עובדת הבית של לילי, מכירה ביניהן. פליס מתאהבת בלילי ומתחילה לשלוח לה מכתבי אהבה, כשהיא חותמת את שמה כיגואר, למורת רוחה של אילזה.

בהמשך השנה, פליס, אילזה וחברותיהן קלרה ולוטה נתפסות על ידי חיילים גרמנים. כל החברות מלבד לוטה מצליחות לברוח. לאחר שלוטה נרצחת, החיילים לא מוצאים אף אמצעי זיהוי על גופתה מלבד תמונה שלה ושל פליס. באותו הזמן, בשל הבדידות שמרגישה לאחר עזיבת בעלה לחזית, לילי פוצחת בסדרת רומנים עם גברים אחרים, אך מפסיקה לאחר שמתחילה לספוג יחס פוגעני מאחד המאהבים, שגם הוא עובד כשוטר נאצי. היא מתקרבת לפליס, שמנשקת אותה במהלך חגיגות ערב השנה החדשה בדירתה אחרי שלילי מוצאת את בעלה עם אילזה. לילי מתרגזת על פליס, אבל כשבעלה מנסה להשלים איתה היא מבינה שמעולם לא אהבה אותו ומשלימה עם פליס.

כשבעלה לא נמצא בבית בגלל המלחמה, לילי ופליס פוצחות ברומן. במהלך יום ההולדת של לילי, פליס וחברותיה מארגנות לה מסיבה שמסתיימת באורגיה לסבית. לילי מזדעזעת כשהיא רואה את אילזה ופליס מתנשקות בשכרות, ומתעצבת כשפליס דוחה אותה בהמשך הערב. למחרת, בעלה של לילי מגיעה בהפתעה לכבוד יום הולדתה ומופתע לראות את שהתחולל בדירה. אף על פי שהוא מתעצבן, הוא מבטיח שלא להעניש את לילי כל עוד נישואיהם יימשכו כרגיל, אך היא מבקשת להתגרש. מהחשש שבעלה של לילי ילשין עליהן למשטר, פליס וחברותיה מפסיקות לפגוש את לילי. מעשה זה שובר את ליבה של לילי, שפורצת בזעם כשפליס מבקרת אותה לאחר מספר שבועות. פליס מספרת ללילי שהיא יהודייה ופחדה על חייה, והשתיים משלימות.

לאחר אירועי קשר העשרים ביולי, פליס וחברותיה בורחות מגרמניה, אך ברגע האחרון פליס בוחרת להישאר עם לילי. לאחר יום נדידה באזורי הכפר של המדינה, הן חוזרות לדירתה של לילי, שם פליס נתפסת על ידי הגסטפו שזיהו אותה על ידי תמונה שלה עם לוטה. היא נשלחת למחנה ריכוז, אך היא עדיין מצליחה לתקשר עם לילי, עד שקשר זה נפסק בסוף 1944.

הסרט עובר ללילי ואילזה שנפגשות במקרה כששתיהן קשישות והן משוחחות על שקרה. לילי, אשר מאוכזבת מהטרגדיה שגרמה לחברותיה ואהבותיה, מספרת שהיא לא מצליחה לדמיין מסלול חיים אחר בו הייתה בוחרת.^[1]^[2]