אמבוליזציה של עורק הרחם
אמבוליזציה של עורק הרחם (באנגלית: Uterine artery embolization) הוא הליך המבוצע על ידי רדיולוג התערבותי במהלכו משתמשים בקטטר על מנת לחסום את אספקת הדם לגוף הרחם בעזרת חלקיקים קטנים. ההליך נעשה לרוב לצורך טיפול במיומות ואדנומיוזיס[1][2].
אמבוליזציה של עורק הרחם משמשת לטיפול בתסמיני מיומות במקרים בהם הן גורמות להפרעות שונות הנגרמות מלחיצה על מבנים סמוכים או לדימום לא תקין או כבד. בנוסף, ניתן לבצע אמבוליזציה של עורק הרחם גם על מנת לשלוט בדימום כבד מהרחם מסיבות אחרות כמו שטפי דם לאחר לידה[3] ולטיפול באדנומיוזיס. מנבאים פוטנציאליים לתוצאה טובה של הטיפול כוללים את גודל, מספר ומיקום המיומות[4][5][6]. מחקרים שנעשו בתחום הראו כי לטווח הארוך תוצאות האמבוליזציה דומות לתוצאות של ניתוח לכריתת המיומות או ניתוח לכריתת רחם ושיעור הסיבוכים החמורים גם כן דומה. היתרון העיקרי של אמבוליזציה הוא שהיא מאפשרת תקופת התאוששות קצרה יותר[7]. מנגד, אמבוליזציה כוללת שיעור גבוה יותר של סיבוכים קלים וסבירות מוגברת להתערבות כירורגית חוזרת תוך שנתיים עד חמש שנים מהפרוצדורה הראשונית[7]. בנוסף, ישנן עדויות כי הניתוח המסורתי עשוי להביא לשיעור פריון גבוה יותר[8]. הסיבוכים האפשריים של האמבוליזציה כוללים במקרים נדירים מוות, נזק לשחלות, פגיעה בפוריות ובארגוזמה, חוסר הצלחה של הניתוח, כאבים והמטומות.
ההליך מתבצע על ידי רדיולוג התערבותי תחת סדציה חלשה. הגישה לעורק מתבצעת לרוב דרך העורק הרדיאלי דרך פרק כף היד או דרך עורק הירך במפשעה. לאחר הרדמת העור מעל עורק הגישה שנבחר, מנקבים את העורק בעזרת מחט ומחדירים אליו את הקטטר. לאחר מכן, מקדמים את הקטטר לעורק הרחם בהנחיית שיקוף. לאחר ההגעה לעורק הרחם מתבצעת אנגיוגרמה עם חומר ניגוד על מנת לאשר את מיקום הקטטר ואז משחררים את החלקיקים שמייצרים את התסחיף. עקב כך, זרימת הדם למיומה מופחתת באופן משמעותי או נפסקת לחלוטין וכך היא מתכווצת. לעיתים קרובות חוזרים על ההליך עבור כמה עורקים המספקים את המיומה, שכן ישנו סיכון גבוה לכישלון באמבוליזציה של עורק בודד. ההליך לרוב לוקח לא יותר משעה כשלרוב המטופלת משתחררת באותו יום והמטופלת מתבקשת להישאר עם רגל מתוחה במשך מספר שעות. אם הושגה גישה דרך העורק הרדיאלי המטופלת תוכל לרדת מהשולחן ולצאת מיד לאחר ההליך. אם הושגה גישה דרך ניקוב עורק הירך, לאחר הליך ניתן להשתמש במכשיר חסימה על מנת לזרז את הריפוי של הנקב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמבוליזציה של עורק הרחם, באתר Medico
- אמבוליזציה - סגירה של עורקי הרחם, באתר שיבא תל השומר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Siskin GP, Tublin ME, Stainken BF et al. (2001). "Uterine artery embolization for the treatment of adenomyosis: clinical response and evaluation with MR imaging". American Journal of Roentgenology. 177 (2): 297–302. doi:10.2214/ajr.177.2.1770297. PMID 11461849.
{{cite journal}}
: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Chen C, Liu P, Lu J, et al. [Uterine arterial embolization in the treatment of adenomyosis]. Zhonghua Fu Chan Ke Za Zhi 2002; 37:77.
- ^ Management of severe postpartum haemorrhage by uterine artery embolization
- ^ Spies JB, Roth AR, Jha RC et al. (2002). "Leiomyomata treated with uterine artery embolization: factors associated with successful symptom and imaging outcome". Radiology. 222 (1): 45–52. doi:10.1148/radiol.2221010661. PMID 11756703.
{{cite journal}}
: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Pelage JP, Walker WJ, Le Dref O et al. (2001). "Treatment of uterine fibroids". Lancet. 357 (9267): 1530. doi:10.1016/s0140-6736(00)04683-3. PMC 5267678. PMID 11383541.
{{cite journal}}
: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Katsumori T, Nakajima K, Mihara T (2003). "Is a large fibroid a high-risk factor for uterine artery embolization?". American Journal of Roentgenology. 181 (5): 1309–1314. doi:10.2214/ajr.181.5.1811309. PMID 14573425.
{{cite journal}}
: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ 1 2 Gupta, Janesh K.; Sinha, Anju; Lumsden, M. A.; Hickey, Martha (2014-12-26). "Uterine artery embolization for symptomatic uterine fibroids". The Cochrane Database of Systematic Reviews (12): CD005073. doi:10.1002/14651858.CD005073.pub4. ISSN 1469-493X. PMID 25541260.
- ^ Gupta, JK; Sinha, A; Lumsden, MA; Hickey, M (26 בדצמבר 2014). "Uterine artery embolization for symptomatic uterine fibroids". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 12 (12): CD005073. doi:10.1002/14651858.CD005073.pub4. PMID 25541260.
{{cite journal}}
: (עזרה)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.