אל תקנו תוצרת רוסיה
אל תקנו תוצרת רוסיה! (אוקראינית: "Не купуй російське!") או החרימו תוצרת רוסית! (אוקראינית: "Бойкотуй російське!") הוא קמפיין התנגדות בלתי אלימה אשר מקדם חרם צרכנים על תוצרת רוסיה באוקראינה. המחאה החלה ב-14 באוגוסט 2013 כתגובה לאמברגו שהטילה הפדרציה הרוסית על אוקראינה. את המחאה ארגנה קבוצת "וידסיץ'" (אוקראינית: "Відсіч") באמצעות מדיה חברתית.[1] מסע הפרסום התרחב וכלל גם הפצת עלונים, כרזות ומדבקות בכחמישים ערים. לאחר שדעך לפני תחילת הפגנות יברומאידאן בנובמבר 2013, הוא חודש ב-2 במרץ 2014 במהלך המשבר בחצי האי קרים וההתערבות הצבאית הרוסית באוקראינה.
סיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי הפעילים, הקמפיין ניזום בתגובה לסדרה של מהלכי לוחמה כלכלית רוסית כלפי אוקראינה, ובהם "מלחמת הבשר", "מלחמת הגבינה", ו"מלחמת השוקולד".[1] ב-14 באוגוסט 2013 הגדיר שירות המכס הרוסי את כל היצואנים האוקראיניים כ"חברות בסיכון", מה שאיפשר אמברגו על מוצרים אוקראיניים ברוסיה.[2] זה גרם לפקק בן מאות משאיות שהובילו סחורה אוקראינית במעברי המכס אל רוסיה.[3]
חרמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקראינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 באוגוסט 2013, ערכו פעילים מחאה ליד משכן הנשיא האוקראיני.[4][5][6] הקמפיין נמשך באמצעות חלוקה המונית של עלונים, כרזות ומדבקות בכ-45 ערים באוקראינה.[7][8] קריקטורות של בובות מטריושקה רוסיות היו מוטיב בולט בקמפיין.[9] הקמפיין החל לדעוך עם התחלת אירועי יברומאידאן.
ב-2 במרץ 2014, הודיעו פעילי הקמפיין באמצעות מדיה חברתית על חידוש החרם על מוצרים ושירותים המעשירים חברות רוסיות. הכוונה הייתה למנוע כסף אוקראיני מלהגיע לרוסיה ולתרום למימון הצבא הרוסי.[10][11] החרם חודש בתגובה למשבר בחצי האי קרים ולהתערבות הצבאית הרוסית באוקראינה. באותו חודש, החלו להתארגן מצגי פלאש מוב במרכולים במטרה לעודד לקוחות שלא לרכוש תוצרת רוסית.[12][13][14] ולהחרים תחנות דלק רוסיות,[15][16][17][18] בנקים בשליטה רוסית,[19] וקונצרטים.[20] באפריל 2014, החלו בתי קולנוע מסוימים בקייב, לביב, ואודסה להימנע מהקרנת סרטים רוסיים.[21]
באותו חודש החלו יצרנים רוסיים לשנות את סימון המוצרים שלהם מסימון רוסי לסימון אוקראיני.[22] בתגובה, פותח יישום אנדרואיד בשם "החרימו את הפולשים", כדי לזהות (על פי ברקוד) מוצרים מרוסיה, לרבות כאלו המסתירים את מדינת היצרן.[9][10][11][23]
בקיץ 2014, פעילים בקייב החלו לארגן מצגי פלאש מוב ופעילויות מחאה במסעדות ובתי קפה רוסיים.[24][25]
החל מאוגוסט 2014 השיקו הפעילים קמפיין משנה "חרם על הקולנוע הרוסי" (אוקראינית: "Бойкот російського кіно"), אשר עם הזמן הפך לקמפיין עצמאי. המקרה הבולט הראשון של החרם החל ב-11 אפריל 2014, כאשר מספר בתי קולנוע בקייב, לביב ואודסה הודיעו שיפסיקו הקרנת סרטים רוסים.
התפשטות בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מחודש מרץ 2014, התפשט החרם למדינות אחרות, ובמיוחד ללטביה, ליטא, אסטוניה, פולין, מולדובה, גאורגיה,[26] ארצות הברית,[27][28] וצ'כיה.[29]
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכירות תוצרת רוסית באוקראינה ירדו בשיעור של בין 35 ל-50 אחוזים במחצית הראשונה של שנת 2014.[30][31] במאי 2014, החלו מרכולים אוקראיניים לבטל הזמנות של תוצרת רוסית. משלוחי סחורה מרוסיה פחתו בכשליש.[32]
לפי דירוג סטנדרד אנד פורס, איבדו בנקים אוקראיניים בשליטה רוסית כמחצית מההון המופקד בהם.[33]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אל תקנו תוצרת רוסיה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 http://tyzhden.ua/News/87066
- ^ רוסיה מואשמת במלחמת סחר נגד אוקראינה, אסושיאייטד פרס, 15 באוגוסט 2013
- ^ רוסיה מכריזה מלחמה כלכלית נגד אוקראינה, Hromadske.TV, 15 באוגוסט 2013
- ^ ינוקוביץ' קורא להתייחס לרוסיה כאל מדינה עוינת, רדיו סוובודה ("רדיו חירות"), 22 באוגוסט 2013
- ^ פעילים מכריזים על חרם על תוצרת רוסית, ערוץ 5 (אוקראינה), 22 אוגוסט 2013
- ^ העיניים נפקחות לראות את ה"אחווה" של רוסיה, אוקראינסקה פראבדה, 22 באוגוסט 2013
- ^ אוקראינים נקראים להחרים תוצרת רוסית, פודרובנוסטי, ערוץ אינטר (אוקראינה), 12 בספטמבר 2013
- ^ קמפיין נגד תוצרת רוסית באוקראינה, אתר maidanua.org, 26 בספטמבר 2013
- ^ 1 2 חרם באוקראינה על תוצרת רוסית, סידני מורנינג הראלד (עיתון), 26 ביולי 2014
- ^ 1 2 אוקראינים מחרימים תוצרת רוסית, דויטשה וולה, 4 באפריל 2014
- ^ 1 2 חרם על הכובשים: כיצד מחרימים האוקראינים סחורה רוסית, דויטשה וולה, 4 באפריל 2014
- ^ פלאש מוב (וידאו), קבוצת וידסיץ', 24 במרץ 2014
- ^ פלאש מוב (וידאו), אתר chv.tv, 10 באפריל 2014
- ^ בסומי הוכרז חרם על מוצרים רוסיים, לביב גאזטה (עיתון), 24 במרץ 2014
- ^ חרם על דלק רוסי, ערוץ 34 (אוקראינה), 1 במאי 2014
- ^ פעילים מעודדים לא לקנות דלק רוסי, רדיו סבובודה ("רדיו חירות"), 17 באפריל 2014
- ^ אוקראינים מחרימים דלק רוסי, השבוע האוקראיני (כתב עת), 25 באפריל 2014
- ^ דלק רוסי, אתר PIK (אוקראינה), 16 במאי 2014
- ^ קמפיין בקייב: "אל תקנו אצל הכובשים", השבוע האוקראיני, 24 באפריל 2014
- ^ אוקראינים מכריזים חרם על אמנים רוסיים, TCH, 3 ביוני 2014
- ^ קולנועים בקייב, לביב ואודסה מחרימים סרטים רוסיים, אתר צנזורנט, 11 באפריל 2014.
- ^ כיבוש רוסי של תוצרת אוקראינית, ערוץ ICTV (אוקראינה), 9 באפריל 2014
- ^ אוקראינה-רוסיה: חרם 2.0, לינפורמאטיאן (כתב עת), 3 באפריל 2014
- ^ "תוצרת רוסית הורגת": אנשים "מתים" בבתי קפה רוסיים, אתר צנזורנט, 25 ביולי 2014
- ^ מפגינים סביב מסעדה רוסית בקייב, רדיו סבובודה ("רדיו חירות"), 24 ביוני 2014
- ^ בעוד המנהיגים מהססים, אזרחים מטילים סנקציות על רוסיה, רויטרס, 4 במרץ 2014
- ^ No Russian vodka, intvua.com (ב־)
- ^ Do not Buy Russian Gas, Boykott LukOil, נבדק ב-2020-01-15
- ^ Поляки, литовці та чехи починають бойкот російських товарів, zik.ua (ב־)
- ^ תוצרת רוסית, TCH, 26 במרץ 2014
- ^ יבוא מרוסיה צונח ב-35 עד 50 אחוז, אוקראינה ברשת (אתר), 18 במאי 2014
- ^ החרם על תוצרת רוסית פועל: יבוא מרוסיה קטן בשליש, אתר facenews.ua, 14 במאי 2014
- ^ בנקים רוסיים מאבדים 50 אחוז מהון ההפקדות באוקראינה, אוקראינסקה פראבדה (עיתון), 14 ביולי 2014