אל תאכל את המרגניות (סרט)
.jpg) | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | "אל תאכל את המרגניות" של ג'ין קר |
|---|---|
| בימוי |
צ'ארלס וולטרס  |
| הופק בידי | ג'ו פסטרנק |
| תסריט |
איזובל לנרט |
| עריכה | ג'ון מקסוויני |
| שחקנים ראשיים |
דייוויד ניבן דוריס דיי |
| מוזיקה | דייוויד רוז |
| צילום |
רוברט ג'י. ברונר |
| מדינה |
 בריטניה |
| חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 30 במרץ 1960 |
| משך הקרנה | 112 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט קומדיה, סרט מוזיקלי |
| תקציב | 1,775,000 דולר |
| הכנסות | 7,050,000 דולר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אל תאכל את המרגניות (באנגלית: Please Don't Eat the Daisies)[1] הוא סרט קומדיה אמריקאי משנת 1960, בבימויו של צ'ארלס וולטרס, עם דוריס דיי ודייוויד ניבן בתפקידים הראשיים.
התסריט מבוסס בחלקו על רב המכר האוטוביוגרפי "אל תאכל את המרגניות" של ג'ין קר (אנ') משנת 1957. על הספר הופקה גם סדרת טלוויזיה של קומדיית מצבים של NBC בשנים 1965–1967.
דוריס דיי שרה בסרט שני שירים – "בבקשה אל תאכל את המרגניות", ו"לכל שנושבת הרוח" כן היא מזמזמת באחת הסצנות את "קה סרה, סרה (מה שיהיה, יהיה)".
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לורנס "לארי" מקיי (דייוויד ניבן) הוא פרופסור לתיאטרון שעבר להיות מבקר תיאטרון בעיתון חשוב בניו יורק. הוא גר עם אשתו קייט (דוריס דיי) בדירה שכורה בניו יורק ביחד עם ארבעה בנים קטנים שהופכים את הבית ומשתעשעים בזריקת פצצות מים על העוברים ושבים ברחוב. גם העוזרת/מטפלת מגי (פטסי קלי) מתקשה להשתלט עליהם.
הביקורת הראשונה של לארי היא על הצגה בהפקתו של חברם אלפרד נורת' (ריצ'רד היידן) עם השחקנית הראשית דבורה ווהן (ג'ניס פייג'). לארי קוטל את ההצגה ובעיקר את ווהן. אלפרד הופך מאוהב לאויב ווהן מזכה את מקיי בשתי סטירות לחי במסעדת סארדיס שמצולמות ומפורסמות בכל העיתונים, לארי הופך לידוען ומוזמן לכל המסיבות האנשים החשובים לחוסר שביעות רצונה של קייט. לארי נאלץ גם לקרא מחזה של נהג המונית שלהם ג'ו פוזיטאנו (ג'ק ווסטון) ולהבהיר לו שהא גרוע.
חוזה השכירות שלהם מסתיים והם מחליטים לעבור לבית עזוב ומוזנח בעיירה קטנה בשם הוטון (שם פיקטיבי) מצפון לניו יורק. קייט ומגי מתחילות לשפץ את הבית ולארי שלא יכול להתרכז בכתיבה מחליט לחזור לניו יורק ולגור במלון עד שהבית ישופץ.
קייט בינתיים משתלבת בחיי הקהילה במקום ושרה ורוקדת עם הילדים את "בבקשה אל תאכל את המרגניות".
קייט מתבקשת למצוא מחזה ולהעלות אותו בקהילה. היא מבקשת מאלפרד מחזה וזה רוצה להתנקם בלארי. הוא נזכר במחזה שנתן לו לארי כשהיה עדיין בקולג' ולא הועלה מעולם, מחליף את שם המחבר ונותן אותו לקייט. לארי מוזמן לחזרה וקייט שרה עם חברי הלהקה "לכל שנושבת הרוח". לארי נזכר שזה המחזה שלו, כועס מאוד ומסרב לתת הסכמתו להעלאתו ורק אחרי תחינות הוא מסכים בחוסר רצון וחוזר לניו יורק כועס.
דבורה ווהן מנצלת את ההזדמנות ומתחילה לפלרטט אתו. אמה של קייט, סוזי רובינסון (ספרינג בינגטון), מצליחה להשפיע על בתה קייט להגיע לניו יורק ושניהם מתפייסים. שניהם חוזרים מחובקים להוטון כשהילדים משליכים עליהם פצצת מים.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| דוריס דיי | קייט מגיי | |
| דייוויד ניבן | לורנס מגיי | מבקר תיאטרון |
| דניס פייג' | דבורה ווהן | שחקנית |
| ריצ'רד היידן | אלפרד נורת' | מפיק |
| ספרינג בינגטון | סוזי רובינסון | אמא של קייט |
| ג'ק ווסטון | ג'ו פוזיטנו | נהג מונית |
| פטסי קלי | מגי | עוזרת |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אל תאכל את המרגניות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אל תאכל את המרגניות", באתר AllMovie (באנגלית)
"אל תאכל את המרגניות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אל תאכל את המרגניות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון לאל תאכל את המרגניות, באתר יוטיוב
- אל תאכל את המרגניות, באתר יוטיוב
- דוריס דיי שרה "אל תאכל את המרגניות", באתר יוטיוב
- דוריס די - "לכל שנושבת הרוח" באתר יוטיוב
