אל קפונה
 | |
| לידה |
17 בינואר 1899 ברוקלין, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
25 בינואר 1947 (בגיל 48) פאלם איילנד, ארצות הברית |
| שם לידה |
Alphonse Gabriel Capone |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית קברות מאונט כרמל |
| מקום מגורים |
Eastern State Penitentiary |
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
| בן או בת זוג |
מיי קפונה (30 בדצמבר 1918–25 בינואר 1947) |
| חתימה |
 |
  | |
אלפונס "אל" גבריאל קפונה, באנגלית מבוטא: "קאפון", באיטלקית: "קפונֶה" (באנגלית: Alphonse "Al" Gabriel Capone; 17 בינואר 1899 – 25 בינואר 1947) היה בין הדמויות הבולטות במאפיה האמריקאית בשנות העשרים ובשנות ה-30 של המאה ה-20, והיה לתקופה הבוס החזק ביותר בשיקגו.[1] עיסוקו המוצהר היה סוחר רהיטים משומשים. קפונה נולד בברוקלין שבניו יורק, ופיתח את קריירת הפשע שלו בשיקגו. בשנות העשרים הפך ליעד מרכזי של ה-FBI. בשנת 1931 הואשם והורשע בהעלמת מס הכנסה, ונידון לאחת עשרה שנות מאסר.
עלייתו האלימה והמתוקשרת להנהגת העולם התחתון של שיקגו קנתה לו מקום בהיסטוריה של ארצות הברית כאחת הדמויות המזוהות ביותר עם המאפיה ועם תקופת היובש בכלל, ודמויות ספרותיות וקולנועיות רבות התבססו על סיפור חייו או על אופיו ודמותו כפי שהוצגו בתקשורת.
שנים מוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קפונה נולד בשנת 1899 בברוקלין לזוג הורים קתוליים שהיגרו מאיטליה. אביו גבריאל קפונה היה ספר מאזור העיר נאפולי, ואמו תרזה (לבית ראיולה) הייתה תופרת מאזור סלרנו. לזוג נולדו שבעה בנים ושתי בנות:
- האח הבכור וינצ'נצו (ג'יימס) (1892–1952) – עבד בקרקס, ושירת כקצין זוטר בצבא האמריקני במלחמת העולם הראשונה. בהמשך שינה את שמו לריצ'רד הארט, התגייס למשטרה ושירת כמרשל במדינת נברסקה.
- רפאל (ראלף) (1894–1974) – עבד כעוזרו של אחיו הצעיר אל בשיקגו. בין היתר ניהל את סניף מועדון הכותנה בעיר.
- סלבטורה (פרנק) (1895–1924) – עבד כנציג של אל, ונורה למוות על ידי שוטרים מקומיים.
- ארמיניו (ג'ון) (1994-1901) – ריצה תקופות מאסר בגין עבירות קטנות, ושינה את שם משפחתו ל"מרטין".
- אומברטו (אלברט) (1906–1980) – עבד בעיתון המקומי שהיה בבעלות אחיו אל. בשנת 1942 שינה את שם משפחתו ל"ריולה".
- אמדאו (מתיו) (1908–1967) – היה בעל באר.
- האחיות הקטנות: רוז ומפלדה.
קפונה עסק בפשע מגיל צעיר, והיה חבר בשתי כנופיות נוער שפעלו בברוקלין. בגיל 14 עזב את בית הספר התיכון, והחל לעבוד בעבודות מזדמנות. בהמשך הצטרף לכנופיית הפשע של פרנקי ייל, ועבד כברמן וכשומר במועדון של ייל. לאחר שהעליב את אחותו של חבר הכנופיה פרנק גלוצ'יו, חתך אותו האחרון בפניו – והעניק לו את הכינוי "פני צלקת" (Scarface).
בשנת 1918 התחתן עם מיי קולין (ממוצא אירי), ובאותה שנה נולד בנם אלברט (סוני). בשנת 1919 עברו לגור בלונג איילנד, ואל החל לבצע מעשי רצח בהוראת ייל. באותה שנה נקלע לסכסוך עם כנופיה יריבה, וייל שלח אותו לשיקגו כדי שיירגע.
הפעילות בשיקגו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קפונה קיבל תפקיד זוטר בארגון הפשע של ג'וני טוריו, שהיה למעשה משפחת פשע המשויכת למאפיה האמריקאית, וטוריו זיהה את כישוריו וקידם אותו במהירות. בשנת 1922 מונה קפונה לסגנו של טוריו, והופקד על מרבית עסקי ההימורים, האלכוהול והזנות של שיקגו.
לאחר שעבריינים יריבים ניסו להתנקש בחייו של טוריו ופצעו אותו באורח קשה, הוא חזר לאיטליה והוריש את עסקיו לקפונה. במהלך תקופת היובש פרחה המאפיה בארצות הברית, וקפונה הפך לדמות החזקה והחשובה ביותר בעולם התחתון של שיקגו. קפונה התחמק מאישום בזכות איום על עדים, ומתן שוחד לבכירים בכוחות הביטחון ובעירייה – לרבות ראש העיר דאז ויליאם תומפסון. מעריכים כי הארגון של קפונה הרוויח בשנות השיא כ-100 מיליון דולר בשנה – סכום אגדי באותה תקופה.
בשנת 1929 ניסה קפונה לחסל את יריבו העיקרי, באגס מורן באירוע שנודע בשם "טבח יום ולנטיין". בניסיון התנקשות זה חוסלו שבעה מאנשיו של מורן, בעת שערכו פגישת עבודה. מורן עצמו ניצל, כי איחר להגיע לפגישה.
המעצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשנות משפטית חדשה לחוקי המיסים חדשים שהתקבלה בשנת 1927 איפשרו לממשלת ארצות הברית להאשים את קפונה בהעלמת מס הכנסה. במקביל לחקירת המס שניהל פרנק וילסון, הוקם צוות בראשות סוכן משרד האוצר אליוט נס – שעסק בהפרות של חוק היובש. צוות המיסים הצליח לתפוס קבלות שקשרו את קפונה לעסקי הימורים בלתי חוקיים ולהעלמת מס הכנסה.
קפונה נעצר והועמד למשפט בשנת 1931. הוא הודה באשמה בתקווה לזכות בעסקת טיעון, אך השופט דחה אפשרות כזו. אנשיו של קפונה ניסו לשחד ולאיים על המושבעים, אך הדבר התגלה על ידי סוכניו של נס. חבר המושבעים הוחלף כולו, והניסיון להטות את המשפט נכשל. קפונה הורשע בחמישה סעיפי אישום (מתוך 23), ונידון ל-11 שנות מאסר.
ב-4 במאי 1932 החל לרצות את עונשו בכלא באטלנטה, אך באוגוסט 1934 הועבר לכלא השמור באלקטרז, במטרה למנוע ממנו להמשיך לנהל את עסקיו. באלקטרז הוצבה עליו שמירה צמודה, ונמנע ממנו כל מגע עם העולם החיצון. בעקבות ביטול חוק היובש, התמוטטו עסקיו של קפונה. הוא שוחרר בשנת 1939 ומת מדום לב כתוצאה ממחלת העגבת (עגבת שלישונית) בשנת 1947, בעיר מיאמי ביץ' שבפלורידה.[2][3]
בהוליווד מרבים לציין את קפונה כאב-טיפוס של המאפיונר האיטלקי של תקופת היובש. סרטים רבים נעשו אודותיו, שהמפורסם ביניהם הוא "הבלתי משוחדים", בכיכובם של רוברט דה נירו, קווין קוסטנר, שון קונרי ואנדי גרסיה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אל קפונה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אל קפונה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אל קפונה: הוליד את ז'אנר סרטי המאפיה: פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "גיבור תרבות" בהגשת יונתן גת, דוד גורביץ' ודן ערב- אל קפונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אל קפונה מורשע בבית המשפט, 17 באוקטובר 1931, ארכיון הסרטונים של AP
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Eudie Pak, 10 of the Most Powerful Mob Bosses of All Time, Biography (באנגלית אמריקאית)
- ^ אל קאפונה באתר www.alcatrazhistory.com.
- ^ אל קאפונה באתר PBS.