לדלג לתוכן

אלתר מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלתר מאיר
לידה 27 ביוני 1891
כ"א בסיוון תרנ"א
סאנוק, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בדצמבר 1965 (בגיל 74)
כ"ה בכסלו תשכ"ו
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1932
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים רחוב אחד העם, תל אביב
מקום פעילות סאנוק, בוסקוביצה, תל אביב
תקופת הפעילות 1914 – 19 בדצמבר 1965 (כ־51 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות צ'ורטקוב
מעסיק הרב מאיר שפירא
חיבוריו מחוזא, לא תענה על רב, שיחות הרא"ם
מספר צאצאים 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב זאב דוב אלתר מאיר (27 ביוני 1891, כ"א בסיוון תרנ"א - 19 בדצמבר 1965, כ"ה בכסלו תשכ"ו) היה סופר יהודי.

נולד בסאנוק לישראל מאיר ולוולקה רייזל למד והתחנך בעירו ובעיר סטרי, הוסמך לרבנות בגיל 18, למרות הרקע התורני שלו והסמכתו עבד כל חייו, בסאנוק שימש כמזכיר לרב מאיר שפירא.

התגורר עד מלחמת העולם הראשונה במונסטרישץ', במלחמה עבר לבוסקוביצה שם שימש כרב עד 1919 זאת בכדי להימלט מחובת הגיוס,[1] עלה לישראל ב-1932[2] והתגורר ברחוב אחד העם בתל אביב, בביתו פתח יחד עם אשתו מסעדה משפחתית קטנה.

נפטר בכ"ה בכסלו תשכ"ו.[3] השאיר אחריו שני בנים[4] ובת.[5]

אחיו היה שלום מאיר, אביהם של האחים מאיר.

מאיר פרסם עשרות מאמרים בעיתונות ההיסטורית ובעיתונות החדשה, מבין כתבי העת בהם פרסם את דבריו נמנים: וילקט יוסף, המצפה, הצפירה, דאר היום,[6] מעריב,[7] העולם,[8] הצופה,[9] הארץ,[10] מחניים,[11] הבקר,[12] שערים[13] ועוד.[14] רוב כתבותיו היו בנושאי מדעי היהדות, חגי ישראל ומועדיו ועוד. השתמש לעיתים בפסבדונים "א. המאירי".[15]

פרסם מספר ספרים:

  • מחוזא, פרשבורג 1920, מחקר על העיר מחוזא התלמודית.[16]
  • לא תענה על רב, ברטיסלבה תרע"ו, בנושא עבודה לתלמיד חכם.[17]
  • שיחות רא"ם, תל אביב תש"ך, דרשות לפרשת שבוע והפטרות.[18]

בנוסף, השתתף בעריכת ספר הזיכרון לקהילת סאנוק.[19]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ י. בן משה, לזכרו של הרב אלתר מאיר שלושים למותו, הארץ, 18 בינואר 1966
  2. ^ בנימין דה-פריס, הרב אלתר מאיר זצ"ל (שנה לפטירתו), הארץ, 11 בדצמבר 1966, במספר מקומות נכתב בטעות 1931
  3. ^ נפטר הרב אלתר מאיר, הצופה, 20 בדצמבר 1965
  4. ^ ברכת מזל טוב לבבית, העולם, 13 בינואר 1949
  5. ^ מודעה על לידת הנכד, הצופה, 6 במאי 1938
  6. ^ משיחות חסידים - ר' יוסף מרוגטשוב, דואר היום, 13 במרץ 1936; ד"ר ר' אליעזר הלוי מזכירו של ר' משה מונטיפיורי ז"ל, דואר היום, 14 בפברואר 1936
  7. ^ אלטר מאיר, הרב שעמד במבחנים, מעריב, 29 ביוני 1964
  8. ^ ראו רשימה פה - תוכן הענינים לשנת תש"ו, העולם, 24 בספטמבר 1946
  9. ^ נאומו של שופט, הצופה, 31 במאי 1948
  10. ^ לדוגמה: ר' אביגדור בוימינגר ז"ל, הארץ, 20 באוקטובר 1936; על איסור לימוד תורה בליל הניטל, הארץ, 3 בינואר 1936
  11. ^ לדוגמה: החסיד, מחניים, 6 ביוני 1954; הסדר עם חייל, מחניים, 16 באפריל 1954
  12. ^ לדוגמה: לגבולם, הַבֹּקֶר, 31 במאי 1940; קפיצת בנימין מול קפיצת נחשון, הַבֹּקֶר, 12 באפריל 1955
  13. ^ לדוגמה: המשפט, שערים, 18 בפברואר 1958; זכרון לנופלים, שערים, 2 במאי 1957
  14. ^ אלתר מאיר, לחקר השם "מנחם אב", בדרך, 14 באוגוסט 1936
  15. ^ א. המאירי, דברים בעתם, שערים, 9 באוקטובר 1959 זהה ל: אלטר מאיר, דברים בעתם, הצופה, 9 באוקטובר 1959
  16. ^ אלתר מאיר, מחוזא, ‏פרשבורג תרפ, באתר היברובוקס
  17. ^ אלתר מאיר, לא תענה על רב, ‏ברטיסלבה תרעו, באתר היברובוקס
  18. ^ אלתר מאיר, שיחות רא"ם, ‏תל אביב תשכ, באתר היברובוקס
  19. ^ אלעזר שרביט (עורך ראשי), סאנוק - ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, הוצאת הקהילה, תל אביב תש"ל, באתר אוצר החכמה