אלתר יעקב שחראי
 | |
| לידה |
1874 קרסניסטב, פולין |
|---|---|
| פטירה | 29 בנובמבר 1937 (בגיל 63 בערך) |
  | |
רבי יעקב אלתר שחראי (1874 – 29 בנובמבר 1937) היה סופר ועיתונאי יהודי והיה ואחד ממייסדי הקהילה היהודית בירושלים בתקופת העלייה השנייה.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלתר יעקב שחראי נולד בשנת 1874 בקרסניסטב שבפולין. בילדותו ובנעוריו שימש את הרבנים מברזין, שדליץ ואוסטרובצה והיה חסיד של חסידויות גרודזיסק וקוז'ניץ.[2] שם המשפחה המקורי היה שירמן, והוא שונה לשחראי בשנת 1922 כשהצטרף לעיתונות העברית.[2]
אשתו חסידה נפטרה בגיל צעיר יחסית, והוא גידל את ילדיהם לבדו.[1]
שחראי עסק בכתיבה והיה סופר ועיתונאי ידוע. הוא הגיע לארץ ישראל ככתב של העיתון הוורשאי־יידי "היינט" והצטרף למאבק למען השפה העברית. בנוסף, הוא עבד בעיתון החרדי "המוריה" ובהמשך שימש כעורך עיתון "התור" של תנועת המזרחי. מאמרים פרי עטו פורסמו גם ב"על המשמר" וב"הצופה".[2]
במסגרת העלייה השנייה עלה שחראי לארץ ישראל עם אשתו חסידה ושלושת ילדיו. לאחר פטירת אשתו, גידל שחראי את ילדיהם לבדו. הוא היה פעיל בתנועת המזרחי ונעשה חבר בוועד הזמני של יהודי ארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה.[1]
יעקב שחראי היה מיודד עם חיים נחמן ביאליק. המשורר אף כתב מכתב המלצה עבור בתו של שחראי, בלהה, כאשר רצתה להתקבל לעבודה במפעל לשיניים תותבות.[1] הוא שירת את המאבק למען השפה העברית בירושלים בתקופת מלחמת השפות.[2]
כתיבתו עסקה בנושאים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים הוא חיבר חוברות מונוגרפיות, כולל "טבריה", "הדת ומולדתי"[2], ו"ישראל בתפיסתו של הרב קוק".[1]
מותו והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שחראי נפטר בתל אביב ב-29 בנובמבר 1937 (כ"ה בכסלו תרצ"ח). הוא נקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. על מצבתו נכתב: "פ"נ ר' אלטר יעקב שחראי .. ממיסדי קהלת (קהילת) ירושלים". על שמו קרוי רחוב בשכונת בית וגן בירושלים.[3]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 מאיה פולק, ציור מסתורי: מי מכיר את האישה שבקיר?, באתר מקור ראשון
- ^ 1 2 3 4 5 אלתר יעקב שחראי | הארץ | 12 נובמבר 1934 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ רחוב שחראי, באתר עיריית ירושלים
