אלפא בטוקאן
 | |
| מיקומו של α בטוקאן בקבוצת בטוקאן | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | טוקאן |
| שמות נוספים | HD 211416 |
| סוג | ענק כתום |
| בהירות נראית | 2.82[1] |
| סיווג ספקטרלי | K3 III[1] |
| עלייה ישרה | 22ʰ 18ᵐ 30.09ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 34.53″ 15′ 60°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 1.11- |
| מרחק |
200 שנות אור 61.32 פארסק[1] |
| רדיוס | 37[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 1.3[3] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 240 מהשמש |
| טמפרטורה | 4,310[2] K |
| מהירות רדיאלית | 42.2[1] קילומטר בשנייה |
| היסט | 17.7324±0.329 אלפיות של שניות קשת |
| מתכתיות |
−0.4  |
| מערכת | |
| כוכבים נלווים | α בטוקאן B |
  | |
α בטוקאן הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים טוקאן עם בהירות נראית מדרגה 2.82, שנמצא במרחק של כ-200 שנות אור ממערכת השמש. הוא מציין את ראשו של הטוקאן שאותו מסמלת הקבוצה.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]α בטוקאן הוא ענק כתום מסוג ספקטרלי K3 III, מסתו מוערכת בכ-1.3 מסות שמש ורדיוסו כ-37 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו היא כ-4,300 קלווין והוא קורן בעוצמה גדולה פי 240 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך בשל טמפרטורת פניו הנמוכה יחסית, רוב קרינתו היא בתחום התת-אדום, ובצרופה עוצמת ההארה הכוללת שלו היא פי 480 מעוצמת ההארה של השמש.[3]
מדידות ספקטרוסקופיות של אור הכוכב מראות שיש לו בן זוג עמום בהרבה שלא ידוע דבר על תכונותיו, אך נראה מהשינויים בספקטרום הנמדד וממחזוריותם שיחס המסות של בני הזוג הוא 0.4 מה שנותן לו מסה סביב חצי מסת שמש ושמסלול ההקפה הוא אליפטי עם זמן הקפה של כ-11.5 שנים (4,197 ימים) ומרחק שנע בין 5.5 יחידות אסטרונומיות ל-12.5 יחידות אסטרונומיות.[4][5] אם מסתו של בן הזוג היא אכן חצי מסת שמש, אז מדובר ככל הנראה בננס אדום שעוצמת הארתו זניחה לחלוטין ביחס לזו של α בטוקאן A.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- α בטוקאן באתר של ג'ים קלר
- אלפא בטוקאן, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 SIMBAD: α Tucanae
- ^ 1 2 B. E. Wood, H.-R. Müller & G. M. Harper: Hubble Space Telescope Constraints on the Winds and Astrospheres of Red Giant Stars, The Astrophysical Journal, Vol. 829, Iss. 2, article id. 74, p. 3 (2016)
- ^ 1 2 L. Decin, B. Vandenbussche, C. Waelkens, G. Decin, K. Eriksson, B. Gustafsson, B. Plez & A. J. Sauval: ISO-SWS calibration and the accurate modelling of cool-star atmospheres. IV. G9 to M2 stars, Astronomy & Astrophysics, vol. 400, p. 713 (2003)
- ^ R. Glebocki & A. Stawikowski: Are tides responsible for enhanced MG II emission in late-type binaries?, Astronomy & Astrophysics, vol. 189, no. 1-2, p. 200 (1988)
- ^ J. M. Costa, L. da Silva, J. D. do Nascimento Jr. & J. R. De Medeiros: The tidal effects on the lithium abundance of binary systems with giant component, Astronomy & Astrophysics, vol. 382, p. 1020 (2002)