אלעזר רוקח (רב)

רבי אלעזר רוקח

לידה	1685 תמ"ה קרקוב
פטירה	1741 (בגיל 56 בערך) כ"ז בתשרי תק"ב צפת
מקום פעילות	ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת
תקופת הפעילות	?–1741
חיבוריו	מעשה רוקח, ארבעה טורי אבן

רבי אלעזר רוקח (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם) היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים. נולד בקרקוב שבגליציה לרב שמואל שמעלקא. בשנת תק"א (1740) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, ובה נפטר.

ביוגרפיה

נולד לרב שמואל שמלקה מרגליות ואמו טייביל (לבית באב"ד) בקרקוב, ובשם עיר זו חתם כל ימיו. שם למד תורה מפי רב בשם ר' נחום. בגיל צעיר התבקש לדרוש בעיר במעלת הצדקה. הוא כיהן כאב"ד ראקוב בפולין. בעת כהונתו שם, הוא התפרסם בעקבות מחאה מקורית נגד קבוצת רבנים בכנס שנערך בלובלין, ובו התירו גבינה שחששו למקורה. בהמשך מונה לרבה של העיירה טרנוב.

הוא מונה לאב"ד ברודי העיר היהודית המרכזית בגליציה, כנראה משנת ה'תע"ט. בברודי הקים לעצמו בית מדרש שבו התפללו בנוסח ספרד על פי האר"י, שם התנהג בקדושה עליונה ובפרישות עצומה כשהוא יושב כל היום מעוטף בטלית ותפילין ובני דורו קראוהו חסיד וקדוש. בכ״ז באלול בשנת תצ"ה נבחר לרבנות הקהילה האשכנזית באמשטרדם במקומו של ר' אברהם ברלינר שנפטר בשנת ת"צ.

באמשטרדם התקבל בכבוד רב, ולכבודו הוטבע מטבע זיכרון, שעל צדו האחד חקוק דיוקנו. מעשה חקיקת דיוקן על מטבע היווה תקדים בציבור היהודי, והוא עורר דיון הלכתי, שרישומיו בספרו של ר' יעקב עמדן "שאילת יעב"ץ" (א, ק"ע) ובו שמח על כך שמושלי אמסטרדם בסופו של דבר גנזו את המטבע הזו, ושיער שהרב לא ידע על המטבע, מכיוון שצורת הפנים הייתה בהבלטה, ולכן אסורה על פי ההלכה.

ציון הרבנית מ' חוה רוקח בהר הזיתים

ביום א' י' בסיון ה'ת"ק הוא הודיע על עזיבתו את אמשטרדם ואת "הכבוד המדומה" כלשונו בעשרה בטבת ה'תק"א בחורף קר במיוחד, ולמרות זאת הקהילה כולה נפרדה ממנו בטקס רב רושם. לפי מסורת חסידית מטרת נסיעתו הייתה לפגוש את רבי נחמן מהורדנקא בארץ ישראל, אך הדבר לא עלה בידו.

בחול המועד סוכות תק"א הגיע לצפת, ולא ברור מה עלה בגורלו.^{[דרושה הבהרה]} יש הכותבים שמונה כנשיא ארץ ישראל, ועסק בחלוקת כספי הצדקה לעניים. הוא סבל ממלחמה עם השבתאים בארץ, לאחר שלחם בהם באמשטרדם. הוא נפטר תוך שנה מהגיעו, בשנת ה'תק"ב אך מועד הפטירה שלו אינו ברור, מסורת אחת קובעת את פטירתו בג' בחול המועד סוכות אותה שנה, מסורת אחרת טוענת שנפטר בשבת בראשית - השבת שלאחר סוכות ושמיני עצרת (שמחת תורה).

פטירתו

על פי המסורה, וכן על פי עדות נכדו (בן בנו) רבי נפתלי הירץ רוקח נקבר בבית העלמין הישן צפת במערה הנקראת "מערת האשכנזים" מימין לכניסה. על פי מסורת זו היו נוהגים בצפת להשתטח על קברו בימי הרחמים והסליחות.

אמנם יש הסוברים שנקבר בבית הקברות היהודי העתיק בחברון, על פי צוואתו. אבל העובדה שנכדו כותב להפך הוא ראיה חזקה שנקבר בצפת ולא בחברון.

אלמנתו, חוה, נקברה בהר הזיתים.

יחס רבני דורו אליו

כבר בחייו היה אחד מהדמיות הנערצות ביותר הן אצל היהודים ואפילו אצל הגוים וזה בגלל חסידותו וקדושתו ורבוי מופתיו ונפלאותיו. גדולי ישראל מכל החוגים אשכנזים וספרדים וגם אחרי מותו הן חסידים והן מתנגדים מזכירים שמו בהערצה. היעב"ץ (שלא היה מרבה בשבחים בדרך כלל) כותב עליו בנוגע למטבע שעשו לכבודו

הרב החסיד מוה"ר אלעזר ז"ל מברודי....נודע בשם חסיד בדורו....מכל הלין אני אומר שבודאי לא ידע הרב ולא הסכים בעשייתו, כי לא יאונה לצדיק כל און, וחזי מה סלקא ביה, לפי מה ששמעתי שהשלטון ציוה בגזירה חרוצה לגנוזן ובל יראו בחוצות.

רבי חיים הכהן ראפאפרט האב"ד לבוב שהיה מגדולי הדור כותב בהספידו על רבי אלעזר

שמועה באה ונמס כל לב ורפו כל ידים ונשברה כל רוח תלכנה מים על כי נפל גיבור ואבדו כלי מלחמה. הוא ניהו הגאון החסיד המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים כבוד המנוח מורנו הרב רבי אלעזר שהורה צדק לעדת ה' קודש בק"ק בראד ובק"ק אמסטרדם ורגלוהי דלאו בר אינש אלא מלאך רגלו רגל ישרה לאתר דמתבעי תמן אובילו יתיה זכה להקבר בארץ הקדושה.

הנודע ביהודה באחת מתשובותיו לנכד רבי אלעזר כותב

קבלתי מכתבו הטהור ולהיות שזה יותר משנה שאני אינני בקו הבריאה וראשי כבד עלי מאד ושאר הגוף לא פלט ובעו"ה אני סובל יסורים שיש בהם ביטול תורה....לכן אני נמנע מלהשיב לשואלים רק בדבר הנחוץ....אבל לאהבת אבותיו קדושי עליון כי מכותלי מכתבו ניכר שהוא בן לאותו צדיק הגאון מו"ה שלום זצ"ל בן בנו של הגאון החסיד מו"ה אלעזר זצ"ל אב"ד דק"ק אמשטרדם ולכן נתחזקתי מעט ועיינתי בדבריו הנחמדים.

החיד"א כותב עליו בשם הגדולים

הגאון החסיד מו"ה אלעזר מקראקא בן הרב ר' שמואל חיבר ספר מעשה רוקח רמזים נפלאים במשניות ע"ד האמת, והדפיסו כשהיה מוכן ליסע לא"י תובב"א, ועלה לעיה"ק צפת תוב"ב, ואחר שנה נסע לג"ע. ושמעתי נפלאות מחסידותו ובקיאותו.

בחסידות

אדמו"רי תנועת החסידות ובראשם הבעל שם טוב העריצוהו והתבטאו אודותיו בצורה מופלגת. סיפור בשבחי הבעש"ט מספר על כך שהבעל שם טוב ידע שמטרת הרב בנסיעתו ארצה הייתה להיפגש עם מקובל נוסף - הרב נחמן מהורדנקא ובכך להביא את המשיח והגאולה. אך לבעל שם טוב נודע על כישלון התוכנית, עזיבת הרב מהורדנקא את ארץ ישראל, ופטירתו בלא עת של רבי אלעזר, בסוג של נבואה.

ספריו

• ספרו "מעשה רוקח" על המשנה נדפס באמסטרדם בשנת ה'ת"ק, והוא ספר המוצא בתוך דברי המשניות רמזים בקבלה (בניגוד לשאר ספרי הקבלה הדורשים רק פסוקים מהתורה שבכתב). בספר זה מוזכרים גם ספר דרשות שהוא חיבר, וכן חיבור על מסכת אבות. שם הספר הוא גימטריה של שמו ושם אמו, וכן מאזכר את שם ספרו של אבי אבותיו, "ספר הרקח" של רבי אלעזר מגרמיזא.
• בשנת ה'תקמ"ט נדפס על ידי נכדו בלבוב ספר "ארבעה טורי אבן", הכולל שו"ת ופירושים על משנה תורה לרמב"ם.
• בשנת ה'תר"י נדפס בלבוב ספר "מעשה רוקח" על התורה.

ספרו "ארבעה טורי אבן" הודפס עם הרמב"ם בדפוס וילנה ובמהדורת ורשה שהועתקה ממנה. בעקבות זאת הפירוש מופיע בכל מהדורות הרמב"ם המודפסים כיום.

ספריו מעשה רוקח על המשנה ועל התורה נדפסו במספר מהדורות, החשובה בהן הוצאת מונקטש משנת ה'ת"ש הכוללת את תולדות המחבר ומקורות אודותיו. בשנת ה'תשנ"ג לכבוד נישואי בנו יחידו של הרבי מבעלז, נדפסו יחד כל ספרי ר' אלעזר רוקח בספר 'מעשה רוקח השלם'. הספר מושתת על הוצאת מונקטש, ובו הקדמה מורחבת.

יחוסו וצאצאיו

בניו וכן בני בניו היו מכנים את עצמם מרגליות ולא רוקח. משנת התקמ"ז כתוצאה מחוק השמות שגזר הקיסר יוזף השני מאוסטריה נכדיו שגרו בגאלציה בחרו לעצמם את השם ׳רוקח׳ על שם ספרו המפורסם ׳מעשה רוקח׳.

מסורת של אדמורי"ם וביניהם אדמור"י בעלז, מייחסת את רבי אלעזר מרגליות לרב יואל פייביש שטנגן ובהמשך למשפחת באב"ד, לרב יהושע העשיל מחבר הספר מגיני שלמה (ומאבותיו של הרב פאלק, הפני יהושע שקרא לספרו על שם הרב העשיל), ולרב נפתלי כ"ץ מחבר הספר סמיכת חכמים. ייחוס זה וקשרים משפחתיים אלו, הובילו משפחות רבות לחשב את שושלותיהם לשושלת דוד המלך. לאחרונה חוקרים מצאו שקשרים אלו דרך ה"מעשה רוקח" בטעות יסודם, אך עם זאת משפחות אדמו"רים רבים, כולל שושלת רוקח מבעלז, עדיין מקושרים לאישים אלו ולשושלת בית דוד דרכם, בקשרים משניים, מסועפים.

בנו היה רבי שלום מרגליות, רבה של טיקטין.

בין צאצאיו נמנים אדמו"רי בעלז וכן אישי ציבור רבים, כמו ישראל רוקח, ממנהיגי מפלגת "הציונים הכלליים"; שמעון רוקח, ממייסדי נווה צדק; אלעזר רוקח, מעסקני היישוב. מצאצאיו היו רבנים חשובים וביניהם הרב פנחס מיכאל גרויסלייט ששם משפחתו שונה מרוקח, והרב פסח פרוסקין, והרב אפרים זלמן מרגליות ששייך לענף ששמר על שם המשפחה המקורי, כשהוא היה רב בברודי כמו ר' אלעזר. נכדו, אהרון הויזמן, הוציא לאור בשנת תשס"ב את הספר "תולדות מעשה רוקח", ובו מפורטים צאצאיו הרבים, כולל אדמו"רי בעלז, ליז'ענסק, סוכטשוב, פינצ'וב, קומרנה, קוז'ניץ, הוסיאטין, זליחוב, סטולין, סאטמר, סאסוב, ספינקא, פיאסצנה, פרציבה, ורידניק.

תקופת חייו של הרב אלעזר רוקח על ציר הזמן
ציר הזמן

לקריאה נוספת

• עטרת תפארת ישראל, וינה תרמ"ג
• מאיר וונדר, מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ד', עמ' 858–862
• ישראל ברטל, "עליית ר' אלעזר מאמסטרדם לארץ ישראל בשנת תק"א (1740)", מחקרים על תולדות יהודי הולנד ד', ירושלים תשמ"ה, עמ' 25-7
• רייזל פרידמן, מאמסטרדם לצפת: קורות חייו של רבי אלעזר רוקח, תשמ"ו
• תולדות הגה"ק המחבר זצ"ל, בספר "מעשה רוקח" על התורה לפני תחילת החיבור עצמו.

קישורים חיצוניים

• מעשה רוקח על המשנה, באתר ויקיטקסט
• רבי אלעזר מבראד ואמסטרדם - המעשה רוקח, בבלוג "תולדות ושורשים - עצי משפחה"
• תמונה מכתבי יד ההסכמות(הקישור אינו פעיל) לספר מעשה רוקח וכן מכתבים רבים ממסעות נכדו ברחבי אירופה ובארץ ישראל בעקבות סבו, לקראת הוצאת הספר לאור במהדורה נוספת
• שם ושארית ספרו של יוסף כ"ץ (קרקוב ה'תרנ"ה) 'אבן בחן (כלומר: חקירה בעניין) למצבת אבן אשר נמצאה בבית מועד לכל חי (בית הקברות) קהילת קודש פרעמישלא בגליציון (פשמישל שבגליציה)' על אבותיו של הרב רוקח - יואל פייביש 'שטנגן', בנו ששינה שם משפחתו ל'מרגליות' ונינו ששינה ל'רוקח'. המצבה נחשבה לישנה ביותר בפולין, לציון אדם אשר נפטר לכאורה בשנת ה'י"ב, 1252
• ספרים בהוצאת 'מכון מעשה רוקח' של חסידות בלז על שם ספרו של מייסד השושלת
• "חיזיון בשבת", ב"שיחת השבוע" של חב"ד, י"ד בניסן התשפ"א, 27/3/21 - תיאור אגדתי על נסיבות מותו של הרב אלעזר רוקח בצפת וכיצד ידע עליהן הבעש"ט ותיאר אותן לבאי בית הכנסת בעיירה שאריגרד באוקראינה
• אלעזר בן שמואל שמלקא רוקח, דף שער בספרייה הלאומית

ספריו

• מעשה רוקח על התורה, באתר היברובוקס - כולל הקדמה על תולדות המחבר, מונקטש ה'תש"ב (תוך כדי השואה, 1942), ומהדורה בספריה הלאומית משנת ה'תר"י (סביבת 1850)
• מעשה רוקח על המשנה, באתר היברובוקס - לבוב ה'תקמ"ט (1789 לערך)
• ארבעה טורי אבן, באתר היברובוקס - על הרמב"ם ונושאי כליו. מהדורת קרקוב ה'תקמ"ט (סביבות 1789)
• שו"ת ארבעה טורי אבן, באתר היברובוקס - שאלות ותשובות, בהוצאה חדשה
• פירוש הגדה של פסח - מבעל מעשה רקח, באתר היברובוקס