אלסנדרו מצוקוטלי
 | |
| לידה |
30 בדצמבר 1865 לודי, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
29 בינואר 1938 (בגיל 72) מילאנו, ממלכת איטליה |
| מדינה |
ממלכת איטליה |
| תקופת הפעילות |
1891–1928 (כ־37 שנים) |
| תפקיד |
|
| פרסים והוקרה |
מסדר ההצטיינות למלאכה |
  | |
אלסנדרו מצוקוטלי (באיטלקית: Alessandro Mazzucotelli; לודי, 30 בדצמבר 1865 – מילאנו, 29 בינואר 1938) היה בעל מלאכה איטלקי, ידוע במיוחד כמומחה לפיסול ברזל ומעצב. כמומחה לברזל מעוטר, נודע בזכות עיצובי הברזל שלו עבור יצירותיהם של הגדולים שבאמני הסגנון אר נובו באיטליה ומחוצה לה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצוקוטלי נולד בלודי ועבד בעיקר במילאנו. הקריירה שלו כללה עיצובים רבים, במיוחד בעבודות ברזל מעוטר עבור יצירות בסגנון אר נובו.
מוזיאונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוזיאון וולפסוניאן-FIU, פלורידה, ארצות הברית
- מוזיאון ד'אורסה, פריז[1]
- מוזיאון וילה ברנסקוני, צ'רנוביו
- גלריה לאמנות מודרנית קרלו ריצארדה
- האוסף האזרחי של ההדפסים אקילה ברטארלי, טירת ספורצה, מילאנו
- המוזיאון הלאומי למדע ולטכנולוגיה על שם לאונרדו דה וינצ'י[2]
יצירות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Palazzo Zanoni, מילאנו (1886)
הכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצוקוטלי זכה להכרה על תרומתו לעיצוב ברזל מעוטר ולסגנון אר נובו. עבודותיו מתועדות בספרי היסטוריה ובמחקרים אדריכליים.
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Giovanni Fanelli, Art Nouveau i Italia, Laterza, 2006. ISBN 978-8842075606.
- Rossana Bossaglia, Architettura e Razionalismo, Electa, 1994. ISBN 978-8843544898.
- אלפרדו מלני, Il nuovo palazzo della Borsa, ב־Edilizia moderna, 1901, נ. 9, עמ' 37-40;
- וינצ'נצו פיקה, L’arte decorativa all’Esposizione di Torino, ברגמו 1902, עמ' 374-377;
- אומברטו אוג'טי, I ferri battuti di Mazzucotelli, מילאנו 1912;
- וינצ'נצו פיקה, L’arte decorativa all’Esposizione di Milano, ב־Emporium, XXIV (1906), עמ' 330-334;
- ג'וזפה מארנגוני, Il ferro battuto, ב־Enciclopedia delle moderne arti decorative italiane, II, מילאנו 1926, עמ' 42;
- רוג'רו סאקטי, Mazzucotelli grande maestro del ferro, ב־L’Illustrazione italiana, LXXII (1945), עמ' 904;
- רנאטו בוסליה, L’iter liberty dell’architettura torinese, ב־Commentari, n.s., XVII (1966), עמ' 182;
- רוג'רו ריצרדה, Carlo Rizzarda, fabbro maestro, פלטרה 1967, עמ' 114 s.;
- רנאטו בוסליה – ארתור האמאכר, Mazzucotelli: l’artista italiano del ferro battuto liberty, מילאנו 1971 (עם ספרות רחבה);
- איגנסיו אראסטיזאבל, L’archivio Mazzucotelli, ב־Kalòs, XI (1972), עמ' 3-15;
- אֵלֵנָה בָּיירָאטִי – רנאטו בוסליה – מריו רוסי, L’Italia liberty: arredamento e arti decorative, מילאנו 1973, עמ' 282-291;
- סריגו קופפה, Opere del Mazzucotelli nella prepositurale di Trezzo d’Adda (1925-27), ב־Arte lombarda, n.s., 1975, נ. 42-43, עמ' 197-200;
- קרלו אונסטי, Lo stile liberty in Mazzucotelli fabbro ornamentista lodigiano, ב־Arch. stor. lodigiano, s. 2, XXVI (1978), עמ' 95-102;
- אלברטו פנזירה, Storia e cronaca della Triennale, מילאנו 1978, עמ' 18 s., 25, 27, 134, 144, 162, 182, 186;
- קבוצת ארכיטקטורה היסטוריה של האמנות, Ferro e liberty: Mazzucotelli, architettura, fabbri di oggi, מילאנו 1979, עמ' 48–63, 76-115;
- רנאטו בוסליה – מריו קואסדה, "גבריאלה דאנונציו ולקידום האמנויות", מילאנו 1988, עמ' 226 s.;
- מריו אמרי, Le arti decorative a Milano: dall’artista-artigiano all’architetto-designer, ב־Arte a Milano 1906-1929, בעריכת פאולו ביסקוטיני, מילאנו 1995, עמ' 241-245;
- ניקולה קומאר, La Collezione Rizzarda. Dal secondo Ottocento alle arti decorative degli anni Venti, בעריכת ניקולה קומאר, מילאנו 1996, עמ' 15–40, 169, 172-174;
- א. פנזירה, 1923-1930: Monza verso l’unità delle arti, בעריכת אלברטו פנזירה, צ'יניסלו בולסמו 2004, עמ' 24, 39, 43 s., 47 s., 50 s., 55, 60, 66, 68, 74-78, 83, 89, 95, 112, 126 s., 186;
- U. Thieme – F. Becker, Künstlerlexikon, XXIV, עמ' 316.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אלסנדרו מצוקוטלי".