אלנה, נסיכת מונטנגרו
אלנה, נסיכת מונטנגרו | |||||||||
לידה |
8 בינואר 1873 צטיניה, נסיכות מונטנגרו | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
28 בנובמבר 1952 (בגיל 79) מונפלייה, צרפת | ||||||||
מדינה | מונטנגרו, איטליה | ||||||||
מקום קבורה | המקום הקדוש של ויקופורטה (15 בדצמבר 2017) | ||||||||
השכלה | Smolny Institute for Noble Maidens | ||||||||
בן זוג | ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה | ||||||||
שושלת בית פטרוביץ'-נייגוש | |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
חתימה | |||||||||
הנסיכה אלנה ממונטנגרו (במונטנגרית: Јелена Савојска; 8 בינואר 1873 - 28 בנובמבר 1952) הייתה בתו של ניקולה הראשון, מלך מונטנגרו ואשתו של ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלנה נולדה ב-8 בינואר 1873 בצטיניה, לניקולה הראשון, מלך מונטנגרו ולמילנה ווקוטיץ', בתם של פטר ווקוטיץ' וילנה ווקוטיץ'.
ב-24 באוקטובר 1896 התחתנה עם ויטוריו אמנואלה, נסיך פיימונטה, ולצורך כך המירה את דתה לנצרות קתולית. בשנת 1900 נרצח חמיה אומברטו הראשון, מלך איטליה, ובעלה עלה לשלטון כוויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה.
בשנת 1908 אירעה רעידת אדמה הרסנית במסינה, ואלנה סייעה לעבודות ההצלה, מה שהעלה מאוד את פופולריותה בעיני העם. במהלך מלחמת העולם הראשונה עבדה כאחות, ובסיוע המלכה האם הפכה את ארמונות קווירינאלה ווילה מרגריטה לבתי חולים. בין השנים 1911–1921 הייתה המפקחת הראשונה של אחיות הצלב האדום האיטלקי, ואף הוענק לה תואר ראשון ברפואה. אלנה מימנה מוסדות צדקה לחולי שחפת ודלקת קרום המוח, ומימנה מחקרים נגד פרקינסון, שיתוק ילדים וסרטן.
בשנת 1937 קיבלה את שושנת הזהב מהאפיפיור פיוס השנים עשר, הכבוד הרם ביותר בנצרות הקתולית לאשה. לאחר כיבוש אתיופיה על ידי המשטר הפאשיסטי האיטלקי בשנת 1935 ולאחר כיבוש אלבניה בשנת 1938 הוספו לתאריה של אלנה התארים "קיסרית אתיופיה" ו"מלכת אלבניה". תארים אלה הוסרו על ידי בעלה בשנת 1943 לאחר נפילת המשטר הפשיסטי באיטליה. בנוסף אלנה עמדה מאחורי היוזמה של מוסוליני להפוך את מונטנגרו לממלכה "עצמאית" תחת חסות השלטון הפשיסטי בשנת 1941.
אלנה זכורה כאשתו של המלך אשר חתם על חוקי הגזע באיטליה נגד היהודים בשנת 1938, חוקים שהביאו לשואת יהודי איטליה תחת שלטונו של מוסוליני במהלך ימי מלחמת העולם השנייה.
ב-9 במאי 1946 התפטר בעלה ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה מתפקידו לטובת בנם אומברטו השני, מלך איטליה, ויצא יחד עם אלנה לגלות באלכסנדריה שבמצרים. בשנת 1947 מת ויטוריו אמנואלה, וב-28 בנובמבר 1952 מתה אלנה במונפלייה שבצרפת. בדצמבר 2017 הועברה גופתה לכנסייה בויקופורטה, פיימונטה. יומיים לאחר מכן נקבר שם גם בעלה שגופתו הובאה ממצרים.[1]
משפחתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנישואיה של אלנה עם ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה, נולדו לה 5 ילדים:
- יולנדה מרגריטה, נסיכת סבויה (1901–1986) שנישאה לג'ורג'יו קרלו קאלבי, הרוזן מברגולו.
- מפאלדה, נסיכת סבויה (1902–1944) שנישאה לפיליפ, רוזן הסן, נרצחה על ידי הנאצים במחנה הריכוז בוכנוולד.
- אומברטו השני, מלך איטליה (1904–1983) שנישא למארי ז'וזה, מלכת איטליה.
- ג'ובאנה מאיטליה, מלכת בולגריה (1907–2000) שנישאה לבוריס השלישי, מלך בולגריה.
- מריה פרנצ'סקה, נסיכת סבויה (1914–2001) שנישאה ללואיג'י, נסיך בורבון-פארמה.
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטאנקו פטרוביץ'-נייגוש | כרסטניה ורביצה | דראגו מרטינוביץ' | סטאנה מרטינוביץ' | פטר פרקוב ווקוטיץ' | סטניה מיליץ' | טדיג'ה ויוטיץ' | מיליצה פאבלצ'ביץ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מירקו פטרוביץ'-נייגוש | אנסטסיה מרטינוביץ' | פטר ווקוטיץ' | ילנה ווקוטיץ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ניקולה הראשון, מלך מונטנגרו | מילנה ווקוטיץ' | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלנה, נסיכת מונטנגרו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלנה, נסיכת מונטנגרו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Vittorio Emanuele III tumulato a Vicoforte. Il monarca riposerà accanto alla regina Elena". LaStampa.it (באיטלקית). נבדק ב-2017-12-17.