אלמון סטראוג'ר

אלמון סטראוג'ר
Almon Brown Strowger

לידה	11 בפברואר 1839 מחוז מונרו, ארצות הברית
פטירה	26 במאי 1902 (בגיל 63) סיינט פיטרסברג, ארצות הברית
מקום מגורים	ארצות הברית
עיסוק	קברן
פרסים והוקרה	היכל התהילה הלאומי לממציאים (2006)
תרומות עיקריות
מתגי הטלפוניה האוטומטיים הראשונים

אלמון בראון סטראוג'ר (באנגלית: Almon Brown Strowger;‏ 11 בפברואר 1839 – 26 במאי 1902) היה קברן וממציא אמריקאי אשר המציא את מתגי הטלפוניה האוטומטיים הראשונים. מתגי טלפוניה ישנים, הפועלים בטכנולוגיה אלקטרו-מכנית שהמציא, נקראים גם מתגי סטראוג'ר.

שנותיו הראשונות

אלמון סטראוג'ר נולד בעיירה פנפילד שבמדינת ניו יורק, ארצות הברית. אף כי מעט ידוע אודות שנותיו הראשונות, נראה כי נטל חלק במלחמת האזרחים האמריקנית. הכיתוב על מצבתו מעיד כי שירת בדרגת סגן בצבא הצפון.

לאחר מלחמת האזרחים, עבד תקופה מסוימת כמורה בית-ספר במדינת קנזס, ולאחר מכן הסב את מקצועו לקברן. בתקופה זו עבר להתגורר בעיר קנזס סיטי שבמדינת מיזורי.

סטראוג'ר מזוהה כיום בעיקר כקברן שהמציא את מתג הטלפוניה האוטומטי. היסטוריונים מדווחים כי אנשים שהכירו אותו תיארו אותו כאדם "אקסצנטרי, מוזר, נרגן ואף משוגע".

המצאת מתג הטלפוניה האוטומטי הראשון

רקע

מהמצאת הטלפון על ידי אלכסנדר גרהם בל בשנת 1876, הותקנו רשתות טלפוניה בערים רבות בארצות הברית. ברשתות טלפוניה ראשונות אלו, יצירת הקשר בין מנוי אחד למנוי אחר היה מתבצע באמצעות מרכזיית טלפון ידנית: כאשר מנוי הטלפון היה מרים את שפופרת מכשיר הטלפון שברשותו, היה נוצר קשר בינו לבין מרכזנית, העובדת במרכזיית הטלפון. המנוי היה משוחח עם המרכזנית ומבקש לקשרו אל היעד המבוקש. לאחר שהובהר היעד המבוקש, הייתה המרכזנית דואגת לקישור בין המנוי לבין היעד: המרכזנית הייתה מחברת כבל מיוחד בין שני שקעים בלוח החיבורים של המרכזייה – בין קו הטלפון של יוזם השיחה לבין קו הטלפון של היעד.

ברשתות הטלפוניה הראשונות, אם כך, מרכזניות אנושיות היו אחראיות ליצירת הקשר בכל שיחה. למנויים לא הייתה אפשרות לחייג ישירות אל היעד המבוקש. למעשה, בטלפונים הראשונים כלל לא הייתה חוגה או לחיצי חיוג – שהרי כלל לא היה צורך בהם.

באותה תקופה, בתפקיד מרכזניות טלפון הועסקו כמעט אך ורק נשים, שנקראו גם "נערות טלפון" (כיום, למונח "נערת טלפון" משמעות שונה, הנחשבת לעיתים כעלבון).

המניע להמצאת מתגי טלפוניה אוטומטיים

המוטיבציה להמציא מתג טלפוניה אוטומטי התעוררה אצל סטראוג'ר לאחר שנתקל בבעיות אישיות בינו לבין המרכזניות שעבדו במרכזיית הטלפון המקומית בעיר מגוריו, קנזס סיטי. סטראוג'ר היה משוכנע כי המרכזניות מפנות שיחות טלפון של לקוחות אל קברנים מתחרים, ולא אל העסק הפרטי שלו. יתר על כן, הוא גם חשד כי כאשר מנויים כבר מבקשים להתקשר אל עסקי הקברנות שלו, המרכזניות מנסות להשפיע ולשנות את בחירתם. מסופר כי חשדותיו התעוררו כאשר נפטר אחד מחבריו, ומשפחת הנפטר יצרה קשר עם קברן מתחרה. סיפורים אחרים טוענים כי ייתכן שאשתו או קרובת משפחה אחרת של קברן מתחרה עבדה כמרכזנית, וסטראוג'ר חשד שהמרכזניות מספרות למנויים שביקשו להתקשר אליו כי הקו תפוס, וכן שהן מפנות שיחות שמיועדות אליו דווקא אל מתחריו.

המצאת מתג הטלפוניה האוטומטי

מתג סטראוג'ר פעיל, על כל חלקיו. מתג זה שימש כמרכזייה קטנה.

Photo by: Martin Loach

סטראוג'ר הפך נחוש לשים קץ ל"תופעת מרכזניות הטלפון". כשהוא משוכנע כי למנויי רשת הטלפונים מגיעה הזכות לבחור לאן הם מתקשרים, ולא למרכזניות הטלפון, עלה במוחו של סטראוג'ר הרעיון להמצאתו לראשונה בשנת 1888. את הפטנט עבור מתג טלפוניה אוטומטי רשם בשנת 1891. הפטנט שרשם כלל:

1. מכשיר לשימוש המנויים – מכשיר שיוצר רצפים של דפקים (פולסים) חשמליים בקו הטלפון, המתאימים לספרות 0 עד 9. מכשיר זה התפתח בהמשך לטלפון החוגה. כאשר המנוי מחייג, למשל, את הספרה "4", יוצר המכשיר רצף של 4 דפקים חשמליים בקו הטלפון.
2. מתג טלפוניה, המיועד להתקנה במרכזיית הטלפון. המתג כלל מגעים חשמליים וחלקים נעים שנשלטים על ידי הדפקים החשמליים המגיעים ממכשיר החיוג של המנוי. בתיאור מופשט, המתג הורכב מיחידות מיתוג, כאשר כל יחידה כוללת זרוע מתכת מסתובבת. הזרוע צועדת, צעד אחר צעד, לאורך מסלול חצי-מעגלי, אשר בו 10 נקודות מגע מתכתיות. מספר הצעדים שצועדת הזרוע נקבע על ידי מספר הדפקים החשמליים שהגיעו ממכשיר החיוג של המנוי. כאשר המנוי מחייג, למשל, את הספרה "7", יוצר מכשיר החיוג שלו 7 דפקים חשמליים, אשר בתורם גורמים לזרוע לנוע 7 צעדים במסלולה, וליצור מגע עם נקודת המגע השביעית.
3. אפשרות לשרשור של יחידות מיתוג (כגון אלו שתוארו לעיל) - באמצעות שרשור של מספר יחידות מיתוג זו לזו, ניתן היה ליצור מתגים גדולים יותר, שאפשרו לחייג יותר מספרה אחת. על ידי שרשור של 7 יחידות, למשל, ניתן היה ליצור מתג שאפשר לחייג 7 ספרות. כך ניתן היה ליצור מתגים שיוכלו לשרת מספר רב של מנויים.

בדגמים מאוחרים יותר, נוספו למתג מנגנונים ושיפורים נוספים, כגון:

• בורר קווים פנויים ("line finder selector"), אשר איפשר להקטין משמעותית את כמות יחידות המיתוג הנדרשות כדי לבנות מתג.
• מעגלים לזיהוי קווים תפוסים, אשר דאגו גם להשמיע צליל "תפוס" למנוי שחייג ליעד תפוס.

המודולריות הבסיסית של מתגי סטראוג'ר, המבוססים על יחידות מיתוג פשוטות יחסית שניתן לשרשר ביניהן, וכן מנגנון הצעד-אחר-צעד, שבאמצעותו מתבצע מיתוג השיחה, הקנו למתגים אלו יתרונות טכניים רבים. באזורים מסוימים, מתגי סטראוג'ר מכונים גם מתגי "צעד-אחר-צעד" (Step-by-step).

אף כי סטראוג'ר הגה את רעיון המתג האוטומטי, הוא לא פעל לבד במאמציו למימוש רעיונו. הוא נעזר באחיינו ויליאם וכן באחרים – בעלי ידע בחשמל ובעלי ממון – על-מנת לממש את חזונו. עם עזרה זו נוסדה חברת סטראוג'ר למתגי טלפוניה. החברה התקינה וחנכה את מתג הטלפוניה האוטומטי המסחרי הראשון בעיירה לה-פורט, אינדיאנה ב-3 בנובמבר 1892. למתג הראשון היו כ-75 מנויים, וקיבולת מרבית ל-99 מנויים.

סטראוג'ר, בעל האישיות הצבעונית, נהג להתרברב כי המערכת שהמציא היא "נטולת בנות, נטולת בלבולי מוח ונטולת המתנות".

לאחר ההמצאה

המהנדסים בחברת סטראוג'ר, אשר הקים, המשיכו בפיתוח מתגי הטלפוניה המבוססים על רעיונותיו. החברה רשמה מספר פטנטים נוספים, ושינתה במרוצת השנים את שמה מספר פעמים, עד שהפכה לבסוף ל-"Automatic Electric Company". במרוצת השנים נבלעה החברה על ידי ענקי התקשורת, ובשלב מסוים הייתה בבעלות AT&T.

סטראוג'ר עצמו לא לקח חלק בהתפתחויות מאוחרות אלו. לקראת סוף שנות ה-90 של המאה ה-19, הוא פרש מן החברה שהקים ועבר להתגורר בפלורידה. קיימות עדויות לכך שחזר לעיסוקו הקודם בתור קברן.

את הפטנטים שרשם מכר ב-1896 תמורת 1,800 דולר אמריקני. את מניותיו בחברה מכר תמורת 10,000 דולר בשנת 1898. שנים לאחר מותו, נמכרו הפטנטים שרשם תמורת 2.5 מיליון דולר.

סטראוג'ר נפטר משבץ בשנת 1902, בפלורידה, לאחר שסבל מאנמיה. בעת מותו נחשב לאדם אמיד, ומדווח שהיה בעל נכסי מקרקעין רבים. הוא הותיר אחריו אלמנה, סוזאן. את המצאתו מנציח לוח ארד שנוצק על קברו ב-1945.

מתגי סטראוג'ר בתעשיית הטלקום

על אף יתרונותיהם של מתגי הטלפוניה האוטומטיים, חברות הטלפוניה הגדולות, לרבות חברת בל, לא מיהרו לרכוש מתגים אלו. מחירם של המתגים, אף שלא היה גבוה מידי, היה גבוה יחסית למחיר כוח העבודה הזול בקרב נשים, וחברות טלפון רבות העדיפו להמשיך להעסיק מרכזניות בשר ודם במרכזיות הטלפון. למרות זאת, זכו המתגים להצלחה רבה בקרב חברות טלפון מקומיות קטנות ברחבי ארצות הברית והעולם. בהמשך, עם התייקרות כוח העבודה, ועקב הנוחות שבחיוג ישיר (לעומת שיחה עם מרכזנית) עברו גם חברות הטלפוניה הגדולות למתגי טלפוניה אוטומטיים.

במהלך המאה ה-20 פותחו טכנולוגיות מתקדמות יותר עבור מתגי טלפוניה אוטומטיים, לרבות מתגי טלפוניה ספרתיים (דיגיטליים). למרות זאת, הטכנולוגיה האמינה והפשוטה של מתגי סטראוג'ר המשיכה ללוות את תעשיית הטלקומוניקציה במשך שנים רבות. מתגי סטראוג'ר הפכו במרוצת השנים לפופולריים מאוד, בקרב חברות טלפון וכן כמרכזיות פנימיות של ארגונים פרטיים.

נכון לשנת 2005, עדיין קיימים מתגי סטראוג'ר פעילים ברחבי העולם.

בישראל

מרכזת הטלפון האוטומטית הראשונה בישראל, מדגם סטראוג'ר, הותקנה בשנת 1936 בירושלים. מתגי סטראוג'ר היו נפוצים מאוד ברשת "בזק", והאחרון שבהם הוחלף במתג ספרתי רק בשנת 1996. מתגי סטראוג'ר היו בשימוש בארץ גם כמרכזיות פרטיות בקרב ארגונים שונים, לרבות צה"ל.

פטנטים

• פטנט אמריקני מספר 447918 מ-10 במרץ 1891 – עבור מרכזיית טלפון אוטומטית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלמון סטראוג'ר בוויקישיתוף

• בזק - החברה הישראלית לתקשורת - מוזיאון בזק
• אלמון סטראוג'ר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• Reproduction with permission of the article Early Work on Dial Telephone Systems by R.B.Hill
• Reproduction with permission of the article The Early Years of the Strowger System by R.B.Hill
• International Telecommunications Union - Historical Figures
• "Mr. Watson. Come Here. I need you.": Bell and the Invention of the Telephone