לדלג לתוכן

אלכס גיבני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכס גיבני
לידה 23 באוקטובר 1953 (בן 70)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות מ-1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אן גיבני
מספר צאצאים 3
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ אלכסנדר גיבניאנגלית: Alex Gibney; נולד ב-23 באוקטובר 1953) הוא במאי ומפיק סרטים תיעודיים אמריקאי. ב-2010 תיאר מגזין אסקווייר את גיבני "כמתעד החשוב ביותר של זמננו".[1]

בין עשרות הסרטים שביים גיבני נמצאים הסרט Taxi to the Dark Side (אנ'), המתמקד בנהג מונית באפגניסטן שעונה ונהרג בבסיס חיל האוויר בגראם בשנת 2002 (2007);[2][3] "השקר של ארמסטרונג" על לאנס ארמסטרונג והשימוש בסמים הממריצים שהשתמש בהם לקידום קריירת הספורט שלו (2013);[4] "הולך ברור: סיינטולוגיה וכלא האמונה" על כת הסיינטולוגיה (2015);[5] "ימי האפס" (Zero days) על שיבוש תוכנית הגרעין האיראנית (2016);[6] ו"האזרח חודורקובסקי", על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והמיליארדר הרוסי הגולה מיכאיל חודורקובסקי (2019).[7]

גיבני גם הפיק עשרות סרטים וסדרות תיעודיות, ביניהן "אימפריית הכאב" (2023)[8] והסרט התיעודי The Bibi Files ("תיקי ביבי"), המתמקד בבנימין נתניהו, ובמשפט המתנהל נגדו (2024).[7]

חיים וקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיבני נולד בניו יורק, כבנם של הרייט (הארווי) והעיתונאי פרנק גיבני.[9][10] הוא השלים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת ייל, ואחרי כן למד בבית הספר לקולנוע של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

קריירת העיתונות של אביו תרמה לכך שגיבני אימץ השקפה אנטי-ממסדית. הוא עבד במגזין טיים, ופוטר. בהמשך הוא פוטר גם מעבודתו בניוזוויק. לדברי גיבני "היה משהו באבי, באמא שלי, ואחר כך באבי החורג... אני חושב שכולם התנגדו לסמכות בדרכיהם המוזרות. וזה כנראה דבק גם בי."[11]

הוא שימש כמפיק בפועל של הסרט התיעודי No End in Sight‏ (2007). סרטו "גונזו: חייו ועבודתו של ד"ר האנטר ס. תומפסון" (2008) הוא סרט תיעודי המבוסס על חייו של האנטר ס. תומפסון וסגנון העיתונות שלו "גונזו". גיבני הפיק את סדרת הטלוויזיה The Blues‏ (2003) (אנ') של PBS תחת המפיק הראשי מרטין סקורסזה, וכתב והפיק את "המאה הפסיפית" (1992) (שזכתה בפרס אמי). כמה סרטים שביים ו/או הפיק הוקרנו בפסטיבלי קאן, סאנדנס, טורונטו וטרייבקה.

בריאיון לרוברט ק. אלדר ל"הסרט ששינה את חיי", מייחס גיבני ל"מלאך ההכחדה" השפעה רבה על סגנון הצילום שלו:

["המלאך המשמיד"] אפל, אבל הוא גם מצחיק ומסתורי להפליא בדרכים שלא ניתן לצמצם להסבר פשוט ואנליטי. תמיד חשבתי שזה מה שטוב בסרטים – את הסרטים הכי טובים צריך לחוות; אי אפשר סתם לכתוב עליהם.[12]

בריאיון לדייוויד פולין עבור בפסטיבל הסרטים של מיין (אנ'), גיבני שולל את הרעיון שעיתונאים יכולים להיות אובייקטיביים:

"האובייקטיביות מתה. אין דבר כזה אובייקטיביות. כשאתה עושה סרט, סרט לא יכול להיות אובייקטיבי.[13]

סגנונו התיעודי של גיבני דומה לזה של קן ברנס – שבו יוצר הסרט מסתמך על עדויות של אנשים המעורבים בנושא ועל קריינות מפרשת.[14]

סרטו "מונית לצד האפל" (Taxi to the Dark Side) הוקרן בבכורה בפסטיבל טרייבקה 2007, שם זכה בתואר הסרט התיעודי הטוב ביותר. הסרט חוקר את הריגתו של נהג מונית בבסיס חיל האוויר באגם באפגניסטן.[15]

גיבני הוא הנשיא של חברת Jigsaw Productions, המפיקה סרטים עצמאיים, סרטים תיעודיים וסדרות טלוויזיה. ב-16 ביוני 2020, Imagine Entertainment, חברת הפקת סרטים, טלוויזיה ודוקומנטריים בניהולם של בריאן גרייזר ורון הווארד, רכשה חלק בעלות בחברה.[16] גיבני זכה לכבוד על ידי התוכנית ללימודי קולנוע ייל על תרומתו לתרבות הקולנוע. בשנת 2010, אוטנה רידר רשמה אותו כאחד מ-"25 בעלי חזון שמשנים את עולמך".[17]

סרטו מ-2013 We Steal Secrets: The Story of WikiLeaks, הוא מבט מקיף על ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג' וצ'לסי מאנינג. ארגון ויקיליקס עצמו התנגד לאופן שבו גיבני תיאר אותו, וטען כי הסרט מסלף עובדות רבות. גיבני מצידו פרסם הפרכה לטענות הארגון.[18]

בשנת 2015 קיבל גיבני את פרס היצ'נס הראשון, שהוענק לכבודו של הסופר המנוח כריסטופר היצ'נס.[19] גיבני שיתף עם היצ'נס פעולה בעיבוד קולנועי דוקומנטרי לספרו "משפטו של הנרי קיסינג'ר".

הפרויקטים האחרונים של גיבני כוללים עבודה על "השקר של ארמסטרונג" (על לאנס ארמסטרונג), Catching Hell (תרומה לסדרה "30 for‏ 30" של ESPN שמסתכלת על "The Inning" במשחק 6 בסדרת אליפות הליגה הלאומית 2003), "הולך ברור: סיינטולוגיה וכלא האמונה (Going Clear)", סרט דוקומנטרי על סיינטולוגיה), Dirty Money (סדרת דוקטורט החוקרת תאוות בצע ושחיתות תאגידים), The Looming Tower (סדרה בדיונית המבוססת על ספרו של לורנס רייט שבו הוא ביים את הפיילוט), ו"הממציא: Out for Blood in Silicon Valley", שהוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים סאנדנס ב־2019.

בשנת 2023 הציג גיבני את החלק הראשון של סרט דוקומנטרי בן שני חלקים בפסטיבל הסרטים בברלין בשם "בּוּם! בּוּם! העולם נגד בוריס בקר", הנוגע לחייו של כוכב הטניס הגרמני בוריס בקר.[20][21] במרץ 2023 הכריז שהוא עובד על סרט דוקומנטרי בשם "מאסק", על היזם אילון מאסק.[22][23]

בשנת 2024 הוקרן בטורונטו לראשונה הסרט The Bibi Files שהפיק גיבני. הסרט מתמקד בראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ועוסק בין היתר גם במשפט המתנהל נגדו וברפורמה המשפטית.[24]

תביעה משפטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-19 ביוני 2008, הגידה החברה של גיבני בקשה לבוררות, בטענה שחברת THINKFilm נכשלה בהפצה של סרטו Taxi to the Dark Side.[25][26] הוא תבע למעלה ממיליון דולר פיצויים והצהיר שהסרט הכניס רק 280,000 דולר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכס גיבני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Alex Gibney Movie – Documentaries by Alex Gibney". Esquire. 23 באפריל 2010. ארכיון מ-1 בנובמבר 2012. נבדק ב-1 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Taxi to the Dark Side Wins Documentary Feature: 2008 Oscars". YouTube. 17 באפריל 2014. ארכיון מ-2 בדצמבר 2019. נבדק ב-24 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "2008|Oscars.org". 7 באוקטובר 2014. ארכיון מ-19 באפריל 2018. נבדק ב-24 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ רותה קופר, למה לאנס ארמסטרונג שיקר לכולם, באתר הארץ, ‏24 יולי 2014
  5. ^ רותה קופר, במאי הסרט "הסיינטולוגיה וכלא האמונה" חושף את כל השקרים והמניפולציות מאחורי הכנסייה הנודעת לשמצה, באתר הארץ, ‏14 במאי 2015
  6. ^ דורון ברוש, ‏את “ימי האפס" על שיבוש תוכנית הגרעין האיראנית אתם חייבים לראות, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2020
  7. ^ 1 2 אמיר בוגן, התנגח בפוטין וחשף את הסיינטולוגיה: היוצר מאחורי הסרט המדובר על נתניהו, באתר ynet, 5 בספטמבר 2024
  8. ^ סמדר שילוני, "אימפריית הכאב" הפכה מגפה שהרגה מאות אלפי בני אדם לדרמה אפקטיבית, באתר ynet, 15 באוגוסט 2023
  9. ^ Goldman, Andrew Jones (22 בנובמבר 2013). "Mensjournal.com". Mensjournal.com. אורכב מ-המקור ב-5 במרץ 2016. נבדק ב-20 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Taxi to the Dark Side (2007) (אורכב 03.10.2020 בארכיון Wayback Machine), at IMDb.
  11. ^ "CBS News". CBS News. 20 בספטמבר 2015. ארכיון מ-23 באוקטובר 2015. נבדק ב-20 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Gibney, Alex. Interview by Robert K. Elder. The Film That Changed My Life. By Robert K. Elder. Chicago: Chicago Review Press, 2011. N. p95. Print.
  13. ^ Gibney, Alex. "DP/30: Alex Gibney on We Steal Secrets: The Story of Wikileaks (LA Edition)" Online video clip. DP/30: The Oral History of Hollywood. YouTube, 29 Oct. 2013. Web.
  14. ^ Nichols, Bill, 1942- (7 בדצמבר 2010). Introduction to documentary (Second ed.). Bloomington. ISBN 978-0-253-00487-1. OCLC 695998458. {{cite book}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  15. ^ Cole, Williams (בפברואר 2008). "How We Torture: Alex Gibney in conversation with Williams Cole". The Brooklyn Rail. ארכיון מ-17 בינואר 2012. נבדק ב-8 ביוני 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Fleming, Mike Jr. (16 ביוני 2020). "Imagine Entertainment Makes "Substantial Investment" In Jigsaw Productions As Alex Gibney Becomes Cornerstone Filmmaker In Documentary Growth Plans". Deadline Hollywood. ארכיון מ-14 בספטמבר 2020. נבדק ב-22 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Alex Gibney: The Smartest Guy in the Room". ארכיון מ-23 באוקטובר 2010. נבדק ב-19 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Greg Kilday (19 בנובמבר 2013). "Alex Gibney Fires Back at Julian Assange: 'People Are Finally Seeing the Darker Side'". Hollywood Reporter. נבדק ב-26 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "2015 Prize - Alex Gibney". The Dennis & Victoria Ross Foundation. ארכיון מ-29 ביולי 2020. נבדק ב-18 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ אמיר קמינר, ברלין, אלוף, אסיר, כוכב טלוויזיה: המהפכים של בוריס בקר, באתר ynet, 6 באפריל 2023
  21. ^ "Berlin 2023: Screen's guide to the Special, Forum and Generation titles". Screen Daily. 14 בפברואר 2023. נבדק ב-19 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Vinson, Joshua (7 במרץ 2023). "Elon Musk Documentary Will Be 'Hit Piece,' Billionaire Claims; 'How Would You Know,' Director Fires Back". The Wrap. נבדק ב-8 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Elon Musk Documentary 'Musk,' Directed by Alex Gibney, Acquired by Universal in International Territories". variety. 2 באוקטובר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ הקרנת בכורה: הסרט "תיקי ביבי" על חקירות רה"מ בתיקי האלפים הוקרן בטורונטו, באתר וואלה, 9 בספטמבר 2024
  25. ^ Christine Kearney (26 ביוני 2008). "US documentary maker seeks damages over Oscar film". Reuters. ארכיון מ-3 באוקטובר 2020. נבדק ב-26 ביוני 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Charles Lyons (26 ביוני 2008). "Filmmaker Says Distributor Failed Him". The New York Times. ארכיון מ-19 באפריל 2012. נבדק ב-21 ביולי 2008. {{cite news}}: (עזרה)