חנוך יהודה קוהוט
 | |
| לידה |
22 באפריל 1842 י"ב באייר ה'תר"ב קישקונפלדיהאזה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
25 במאי 1894 (בגיל 52) י"ט באייר ה'תרנ"ד ניו יורק, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Linden Hill Jewish Cemetery |
| מדינה |
הונגריה |
| השכלה |
אוניברסיטת לייפציג |
| תקופת הפעילות |
? – 25 במאי 1894 |
| מעסיק |
בית המדרש לרבנים באמריקה |
| תפקידים נוספים |
רב ראשי |
| בת זוג | רבקה קוהוט |
| צאצאים |
ג'ורג' אלכסנדר קוהוט |
  | |
חנוך יהודה (אלכסנדר) קוהוט (נכתב גם בצורה "קאהוט") (באנגלית: Alexander Kohut; י"ב באייר ה'תר"ב, 1842, קישקונפלג'האזה, הונגריה - י"ט באייר ה'תרנ"ד, 1894, ניו יורק) היה רב, בלשן ומזרחן, מחבר ספר "ערוך השלם" וממייסדי בית המדרש לרבנים באמריקה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חנוך יהודה קוהוט נולד בעיר קישקונפלג'האזה שבהונגריה בשנת 1842, במשפחת רבנים, שהמפורסמים שבהם הם ר' ישראל ברי"ל, ר' עמרם רוזנבוים (עמרם חסידא), שכונה בשם "הגאון", שחי בסוף ימיו בצפת ונפטר שם ור' חיים קיצה, שהיה רב באירשא. אביו - ר' ישראל - ידע שפות והיה בקי בספרות תורנית, אך בשל עוניו לא היה יכול לשלוח את בנו לבית הספר של העיירה. וכיון שבעיר גם לא היה חדר יהודי, קוהוט גדל ללא ידיעה בסיסית בעברית ובהונגרית עד גיל שמונה. אחרי שהוריו עברו לעיר קצ'קמט, החל קוהוט לראשונה ללמוד בגימנסיה, ובמקביל למד גמרא אצל ר' גרשם לווינגר. בגמר לימודיו בגימנסיה, עבר לבודפשט ומשם לבית המדרש לרבנים בברסלאו, שם הקדיש את זמנו ללימוד השפות השמיות והמזרחיות.
בשנת 1864 קבל קוהוט תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת לייפציג על עבודתו "Ueber die Jüdische Angelogie und Daemonologie in Ihrer Abhängigkeit vom Parsismus" (תורת המלאכים והדמונולוגיה ביהדות ותלותם במיתולוגיה הפרסית). עבודה זו פורסמה מאוחר יותר, בשנת 1866, בחסות ה"חברה הגרמנית למזרחנות" - "Deutsche Morgenländische Gesellschaft". זאת העבודה היהודית הראשונה, שפורסמה בחסות חברה זו. בשנת 1865 נקרא לכהן כרב בעיר טרנוביץ שבשלזיה העליונה. בשנת 1867 הוסמך לרבנות, ונבחר לרב בעיר סקשפהרוואר שבהונגריה. הסופר והמשורר ההונגרי הברון יוז'ף אטווש, שהתמנה בהמשך לשר החינוך, מינה את קוהוט למפקח על כל בתי הספר בהונגריה, מינוי שניתן לידי יהודי בפעם הראשונה.
בשנת 1868 נתמנה למזכיר האספה של נכבדי היהודים בבודפשט, שלאחריה התפלגה יהדות הונגריה לקהילות נפרדות. בשנים 1872 – 1880 שימש כרב ראשי בפץ', שקהילתה נותרה במעמד סטטוס קוו. לאחר מכן היה רב באורדאה, שקהילתה הייתה נאולוגית, בשנים 1880 - 1884.[1]
יצאו לו מוניטין של נואם מוכשר בשפה ההונגרית, עד שאנשי ציבור ונכבדי הכנסייה היו באים ממרחקים לשמוע את נאומיו. באורדאה נוצרו לו קשרי ידידות עם קלמן טיסה, ראש ממשלת הונגריה, ששמע אותו נואם באחת האספות, והוא קרא לו להיות נציג היהודים בפרלמנט ההונגרי.
בשנת 1884 נבחר לרב בקהלת אהבת חסד שבניו יורק. עם הגעתו לארצות הברית החל בסדרת נאומי תוכחה על פעולתם של רבנים רפורמים כמו קאופמן קוהלר. בסדרת הרצאותיו על פרקי אבות, שרק החלק הראשון שלהן נדפס כספר (ניו יורק 1885), בוטאו השקפותיו השמרניות. השפעתו הרבה על דעת הקהל הביאה את מנהיגי היהדות הרפורמית במדינה לנסח את מצע פיטסבורג כדי להדגיש את השקפתם העצמאית.
קוהוט היה שותף לייסוד בית המדרש לרבנים בניו יורק, יחד עם הרב שבתאי מוראיס, והוא מילא בו את תפקיד הפרופסור ללימודי התלמוד. בשנת 1889 השלים את עבודתו - "ערוך השלם".
בשנת 1891 הוא מונה להיות בוחן רבנים בקולג' "קולומביה".
כמה שבועות לפני מותו דרש בשבחו של לאיוש קושוט, מפעילי החופש בהונגריה. הוא הספידו בדברים נלהבים, לקה בהתקף לב, ונפטר אחרי שבועות מעטים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשתו של קוהוט מנישואים שניים הייתה רבקה קוהוט (לבית בטלהיים), דמות בולטת בציבוריות האמריקאית, נשיאת הפדרציה העולמית של הנשים היהודיות (היא כתבה את אוטוביוגרפיה בשם "My Portion", שם ספרה גם על נישואיה עם אלכסנדר קוהוט, 1925).
בנו, ג'ורג' אלכסנדר קוהוט, היה ביבליוגרף וסופר אמריקאי; נולד ב-11 בפברואר 1874, בשטוהלוויסנבורג בהונגריה.
אחיו, אדולף קוהוט (1848—1917) היה עיתונאי, היסטוריון הספרות והתרבות, מהדיר ומתרגם בגרמניה.
ערוך השלם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו החשוב הוא "ערוך השלם" שיצא בין השנים 1878–1892. עוד בשנת 1873 הוא החל להכין מהדורה חדשה של ספר הערוך של ר' נתן ב"ר יחיאל מרומא, הכוללת, מלבד ההוספות של חכמים שונים לספר הערוך, גם הוספות מרובות משלו, המבוססות על המחקר הבלשני המודרני. בתחילה הוא חשב להוציא ספר זה בגרמנית, אך צונץ ובובר יעצו לו לכתוב אותו בעברית, כדי שיהיה מובן לכל לומדי התלמוד. ארבעת הכרכים הראשונים נדפסו עוד בהיותו בהונגריה, וארבעת האחרונים - בניו יורק.
הספר "ערוך השלם" מכיל כשלושת אלפים ומאתיים עמודים, ועוד למעלה משלוש מאות עמודי מפתחות. הוא מבוסס על דפוס ונציא רצ"א, עם השוואה לשבעה כתבי יד ודפוסים ראשונים, ומלווה במראי מקומות ומפתחות רבים. "ערוך השלם" הוא לקסיקון תלמודי ענק.
עבודתו של קוהוט עוררה ביקורת כבר עם פרסומה: חלק מהצעותיו האטימולוגיות זכו לביקורת על ידי טובי החוקרים בזמנו, כגון בנימין זאב באכר ודב גייגר. לדברי יעקב נחום אפשטיין מדובר במהדורה שרחוקה מלהיות מדויקת, ואשר לא ניתן לסמוך עליה. חרף הביקורת, ובהיעדר מהדורה מדעית מהימנה שעומדת בסטנדרטים מודרניים, נזקקים חוקרים גם היום לעבודתו של קוהוט.
עבודותיו האחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין עבודותיו האחרות יש להזכיר את:
- "Etwas über die Moral und Abfassungszeit des Buches Tobias", שפורסם לראשונה ב-.Jüd. Zei (כרך X) של אברהם גייגר.
- כמה מונוגרפיות שפורסמו ב-.Z. D. M. G, בהם הוא מפתח את התזה המקורית שלו אודות ההשפעה הפרסית על היהדות.
- "Kritische Beleuchtung der Persischen Pentateuch-Uebersetzung des Jakob ben Joseph Tavus" (לייפציג 1871).
בעיזבונו נמצאו חומרים, שהוכנו עבור המהדורה הביקורתית של הטקסט הפרסי של ספר זה.
בהיותו באורדאה (1881) הוא הוציא את "A zsidók története a biblia befejezésétől a jelenkorig", המשמש כספר לימוד בהרבה בתי ספר בהונגריה, ותרגם את התנ"ך כולו לשפה ההונגרית. חלק מכתב היד אבד והתרגום לא נדפס מעולם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה ריינעס, דור וחכמיו: לחקר תולדות ספרות ישראל וגדולי סופריה בדור הזה. חלק א. קראקא, תר"ן. עמ' 93–115.
- חוברת זיכרון והוקרה שפורסמה על ידי קהילת "אהבת חסד" (ניו יורק, 1894)
- ר. ר., "ערוך השלם" קוהוט־קרוים, הַבֹּקֶר, 13 בינואר 1956
- Semitic Studies in Memory of Rev. Dr. Alexander Kohut, פורסם על ידי בנו (ברלין, 1897, כולל זיכרונות על חייו, שנכתבו בידי אחיו, אדולף קוהוט)
- Proceedings of the Fourth Biennial Convention of the Jewish Theological Seminary Association (ניו יורק, 1894, נספח, רשימה מלאה של פרסומיו, נערכה על ידי בנו)
- Tributes to the Memory of Rev. Dr. Alexander Kohut (ניו יורק, 1894, עמ' 49–64)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי חנוך יהודה קוהוט בפרויקט בן-יהודה
- קאהוט חנוך, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בן-ציון אייזנשטט, הרה"ח חנוך יהודה ד"ר קאהוט, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמודים 47–48, באתר היברובוקס
- בן-ציון אייזנשטט, קאהוט, הרב דר. חנוך יהודה, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ה, עמוד 85, באתר היברובוקס
- חנוך יהודה קוהוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חנוך יהודה קוהוט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מחיבוריו
- הערוך השלם, באתר HebrewBooks:
- חלק א (מבואות; אות א) וויען, תרל"ח.
- חלק ב (אות ב-ג), וויען תר"ם.
- חלק ג (אות ד-ח), וויען תרמ"ב.
- חלק ד (אות ט-מ), וויען תרמ"ה.
- חלק ה (אות נ-פ), וויען תר"נ.
- חלק ו (אות צ-ר), וויען תרנ"א.
- חלק ז (אות ש-ת), וויען תרנ"ב.
- חלק ח (מפתחות), וויען תרנ"ב.
חנוך יהודה בן ישראל קאהוט (1842-1894), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kinga Frojimovics, Neológ (kongresszusi) és status quo ante rabbik Magyarországon 1869-tö̋l napjainkig, MTA Judaisztikai Kutatócsoport, 2008. עמ' 97, 104.