אלכסנדר יסנין-וולפין
 | |
| לידה |
12 במאי 1924 סנקט פטרבורג, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 2016 (בגיל 91) בוסטון, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
לוגיקה מתמטית, מתמטיקה |
| מקום לימודים |
הפקולטה למכניקה ולמתמטיקה של אוניברסיטת מוסקבה |
| מנחה לדוקטורט |
פאבל אלכסנדרוב, פיוטר נוביקוב |
| מוסדות | |
  | |
אלכסנדר סרגייביץ' יסנין-וולפין (ברוסית: Алекса́ндр Серге́евич Есе́нин-Во́льпин; 12 במאי 1924 - 16 במרץ 2016) היה משורר ומתמטיקאי יהודי-רוסי. מתנגד, אסיר פוליטי ומנהיג בתנועה לזכויות האדם בברית המועצות. הוא בילה בסך הכל ארבע עשרה שנים כאסיר בבתי כלא, בתי חולים פסיכיאטריים ומחנות הגליה.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכסנדר יסנין-וולפין נולד ב-12 במאי 1924 בברית המועצות. אמו, נדז'דה וולפין, הייתה משוררת יהודייה, ומתרגמת מצרפתית ואנגלית לרוסית[1]. אביו היה סרגיי יסנין, שלא הכיר את בנו. אמו התחתנה עם מיכאיל וולקנשטיין שגיל את אלכסנדר הצעיר. כאשר הם התגרשו, אלכסנדר ואמו עברו מלנינגרד למוסקבה בשנת 1933.
בשנת 1949 נכלא יסנין-וולפין בבית חולים פסיכיאטרי בגלל שפרסם שירה אנטי-סובייטית. בשנת 1959 נכלא שוב על פרסום סאמיזדאט ושוב נכלא בשנת 1968.
יסנין-וולפין הוא בוגר במתמטיקה של האוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה. בסיום לימודיו נשלח ללמד מתמטיקה באוניברסיטה של צ'רנוביץ. פחות מחודש לאחר הגעתו לצ'רנוביץ הוא נעצר, הושב במטוס למוסקבה, ונכלא בכלא לוביאנקה. הוא הואשם "בניהול שיטתי של תעמולה אנטי-סובייטית, כתיבת שירה אנטי-סובייטית והקראת השירים למכריו."[2]
יסנין-וולפין ביים ניסיון התאבדות והועבר להערכה פסיכיאטרית. באוקטובר 1949 הוא הועבר לבית חולים פסיכיאטרי בלנינגרד. שנה מאוחר יותר הוא שוחרר מבית החולים, ונידון לחמש שנות גלות בקרגנדה, הוא מצא שם עבודה בתור מורה של שיעורי ערב וקורסים בהתכתבות במתמטיקה.
בשנת 1953, לאחר מותו של יוסיף סטלין, שוחרר יסנין-וולפין בחנינה כללית. תוך זמן קצר הוא היה למתמטיקאי נודע בתחומים של סופיות ואינטואיציוניזם. יסנין-וולפין נכלא שוב בבית חולים פסיכיאטרי בשנת 1959[3].
הפגנת ה"גלסנוסט"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1965, יסנין-וולפין ארגן הפגנה, שלימים נודעה כ"פגישת הגלסנוסט", מול ככר פושקין במרכז מוסקבה בדרישה למשפט הוגן לסופרים אנדריי סיניאבסקי ויולי דניאל[4]. בהפגנה השתתפו כ-200 איש, רבים מהם סוכני קג"ב. יסנין-וולפין נעצר ונשלח לאשפוז פסיכיאטרי[5][6].
בשנים הבאות, יסנין-וולפין הפך לדובר חשוב של תנועת זכויות האדם בברית המועצות. הוא היה אחד הראשונים לנקוט בגישה הלגליסטית, שדרשה שהשלטנות יפעלו על פי החוקה של ברית המועצות. יסנין-וולפין אושפז שוב בפברואר 1968, בעקבות הפגנה נגד המשפט של אלכסנדר גינזבורג ויורי גלנסקוב[7].
בעקבות כליאתו הפסיכיאטרית במרכז הפדרלי למחקר רפואי לפסיכיאטריה ונרקולוגיה ע"ש סרבסקי, 99 מתמטיקאים סובייטיים שלחו מכתב לרשויות הסובייטיות בדרישה לשחררו[8][9]. המכתב שודר בקול אמריקה והוא שוחרר כמעט מיד לאחר מכן[10]. בשנת 1970 פרסם במערב מכתב המעורר נגד כליאתו של הגנרל פיוטר גריגורנקו[11].
ולדימיר בוקובסקי אמר שיסנין-וולפין אובחן כלוקה ב"כנות פתולוגית"[12].
הגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 1972, לאחר שהורשה לעזוב את ברית המועצות, פרסם עם עוד ארבעה שקבלו היתרי יציאה מכתב שביקר את שלטונות ברית המועצות על יחסם למתנגדי משטר אחרים[13].
במאי 1972, עזב את ברית המועצות והגיע לרומא[14][15]. בהמשך היגר לארצות הברית, והעיד בפני ועדה של הקונגרס על הכליאה הפסיכיאטרית בברית המועצות[16]. הוא עבד באוניברסיטת בוסטון. ב-1973 הוא היה אחד מחותמי המניפסט ההומניסטי השני[17].
בשנת 1977 הוא איים לתבוע את שלטונות ברית המועצות על הפצת שמועות שהוא חולה נפש[18].
בשנת 2005, יסנין-וולפין השתתף בסרט תיעודי על ההיסטוריה של הדיסידנטים בברית המועצות.
הוא מת ב-16 במרץ 2016, בגיל 91[19][20].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע א. גלבוע, אולם אף על פי שאני יהודי, מעריב, 17 במרץ 1972; המשך
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יהושע א. גלבוע, אולם אף על פי שאני יהודי, מעריב, 17 במרץ 1972
- ^ Nathans, Benjamin (2007). "The Dictatorship of Reason: Aleksandr Vol'pin and the Idea of Human Rights under Developed Socialism" (PDF). Slavic Review. 66 (4): 630–663. JSTOR 20060376. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-09-07. נבדק ב-2017-02-21., page 639
- ^ כ. יוסף, סופרים לבית חולים לחולי רוח, חרות, 26 בפברואר 1963
- ^ יוסף לפיד, עוד סופר נעצר ברוסיה, מעריב, 15 בפברואר 1966
- ^ י. ברגר, יורי ייסנין - הטרוריסט, דבר, 19 בנובמבר 1965
- ^ אסנין אינו במעצר, דבר, 17 בפברואר 1966
- ^ A Chronicle of Current Events (1.3, item 2), 30 April 1968, "Repressive measures".
- ^ המשכילים נטלו את רשות הדיבור, למרחב, 26 באוקטובר 1969
- ^ Text of the letter
- ^ יסנין-וולפין שוחרר, דבר, 15 במאי 1968
- ^ מהגנרל גריגורנקו המאושפז בכלא, נשללה הזכות להשתמש בעט נובע, מעריב, 26 באוגוסט 1970
- ^ NRS | Kayak Gear, Rafting Supplies, SUPs & Boating Equipment, NRS (באנגלית)
- ^ 5 שהותרה עלייתם מברה"מ חרדים לגורל האינטליגנציה, דבר, 10 במרץ 1972
- ^ לא רק יהודים עוזבים, דבר, 22 ביוני 1972
- ^ עדה לוצ'אני, אני מאשים את הוסאק בג'נוסייד רוחני", מעריב, 4 באוגוסט 1972
- ^ יהודית אביטל, משוגע מי שחושב אחרת, דבר, 24 במאי 1974
- ^ Humanist Manifesto II, American Humanist Association
- ^ The Bukovsky Archives, 26 January 1977 (St 42/18).
- ^ [Aleksandr Yesenin-Volpin, Prominent Soviet-Era Dissident, Dies Aged 91 http://www.rferl.org/content/aleksandr-yesenin-volpin-dissident-dead-soviet/27616399.html], March 16, 2016, RadioFreeEurope/RadioLiberty
- ^ Early Soviet dissident Alexander Esenin-Volpin dies at 91, March 16, 2016