לדלג לתוכן

אלכסנדר גרסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר גרסט
Alexander Gerst
לידה 3 במאי 1976 (בן 48)
גרמניה
מידע כללי
בשירות אסטרונאוט בשירות סוכנות החלל האירופאית
לאום גרמניהגרמניה גרמני
השכלה
עיסוקים נוספים גיאופיזיקאי
תקופת השירות 2009–הווה (כ־15 שנים)
זמן שהייה בחלל 362 ימים שעה ו-50 דקות[1]
מספר פעילות חוץ-רכבית 1
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית 6 שעות ו-13 דקות
משימות
סויוז TMA-13M, משלחת 40, משלחת 41 לתחנת החלל הבינלאומית, סויוז MS-09, משלחת 56/משלחת 57 לתחנת החלל הבינלאומית

עיטורים
  • צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (13 בינואר 2015)
  • מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה (14 במאי 2019)
  • מדליית אורניה (2017)
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2019)
  • Bernd Rendel Prize (2007)
  • מסדר ההצטיינות של באדן-וירטמברג (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר גרסט (בגרמנית: Alexander Gerst, נולד ב-3 במאי 1976 ב Künzelsau, באדן-וירטמברג, גרמניה) הוא אסטרונאוט של סוכנות החלל האירופאית וגיאופיזיקאי. שהה 165 יום בחלל במסגרת משלחות 40 ו-41 לתחנת החלל הבינלאומית ממאי ועד נובמבר 2014. גרסט חזר לחלל ביוני 2018 במסגרת משלחות 56 / 57, והיה מפקד משלחת 57 לתחנת החלל, הגרמני הראשון בתפקיד זה. עם חזרתו לכדור הארץ, הוא היה בשהות מצטברת של למעלה מ-362 ימים בחלל.

בצעירותו וכחוקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסט למד בתיכון טכני באורינגן, גרמני, וסיים בשנת 1995. במהלך התיכון, הוא התנדב לצופים, למכבי אש וגם עבד כמציל.[2].

גרסט למד לתואר ראשון בגיאופיזיקה באוניברסיטה הטכנולוגית של קרלסרוהה, גרמניה אותו סיים בהצטיינות ב-2003.[2]. בין השנים 1998 ו-2003 הוא השתתף במספר שיתופי פעולה מדעיים ופעילויות בשטח, כולל מחקרים במקומות מרוחקים ומבודדים כגון אנטארקטיקה.

הוא למד לתואר שני במדעי כדור הארץ באוניברסיטת ויקטוריה שבוולינגטון, ניו זילנד.[3] מחקרו בהרי געש כלל פיתוח טכנולוגיות לניטור ומעקב אחר התפרצויות, ותוצאות המחקר פורסמו בעיתון המדע היוקרתי Science.[4]

הוא עבד כחוקר במכון לגיאופיזיקה של אוניברסיטת המבורג מ-2004 ועד 2009, וב-2010 סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת המבורג, במכון לגיאופיזיקה עם התמחות בגיאופיזיקה ודינמיקה של התפרצויות געשיות. בשנת 2007 זכה בפרס ברנרד רנדל למחקר יוצא דופן מאיגוד המחקר הגרמני DFG.[5]. הוא פרסם מספר מאמרים כולל תוצאות שפורסמו בכתב העת Nature.[6]

לגרסט יש רישיון של חובבות רדיו (KF5ONO), והוא השתתף בעבר במספר אירועים של תקשורת חובבי רדיו עם תחנת הקרקע ועם אנשי חינוך במסגרת משלחת 41/40 לתחנת החלל.

בסוכנות החלל האירופאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, גרסט נבחר לכיתת האסטרונאוטים של סוכנות החלל האירופאית.[7]

משלחות 40/41 לתחנת החלל הבינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרסט במהלך הליכת החלל מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית במשלחת 41

גרסט טס לחלל כחלק ממשלחות 40/41 לתחנת החלל הבינלאומית ושהה בתחנת החלל ממאי ועד נובמבר 2014. גרסט המריא לתחנת החלל יחד עם האסטרונאוטים גרגורי וייסמן ומקסים סוראייב ב-28 במאי 2014, על החללית סויוז TMA-13M.

ב-7 באוקטובר 2014, גרסט ביצע הליכת חלל יחד עם האסטרונאוט גרגורי וייסמן. במסגרת הליכת החלל הם הזיזו משאבת קירור תקולה והעבירו לאחסון והתקינו מערכת ממסר שתספק חשמל חלופי במקרה חירום למנוף המזיז את הזרוע הרובוטית מסביב לתחנה. הליכת החלל נמשכה 6 שעות ו-13 דקות.[8]

גרסט חזר ונחת בכדור הארץ ב-10 בנובמבר 2014 בשעה 03:58 UTC, בחללית הסויוז TMA-13M איתה המריא לתחנת החלל הבינלאומית.[9]

משימתו של גרסט לתחנת החלל נקראה "נקודה כחולה" (Blue Dot) לזכר אמרתו המפורסמת של קרל סייגן המתאר את כדור הארץ כנקודה כחולה חיוורת, בצילום המפורסם של החללית וויאג'ר 1.[10] המשימה כללה ניסויים בפיזיקה, ביולוגיה, מדעי החיים, ניסויי קרינה והדגמת טכנולוגיות. בין פעילויות החינוך היו גם סרטונים עם הדגמות ניסויים במיקרו-כבידה ופעילויות ומערכי שיעור להעברה עם תלמידים.[11][12]

משלחות 56/57 לתחנת החלל הבינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסט שוגר שוב לחלל על החללית סויוז MS-09 ב-6 ביוני 2018, במסגרת משלחות 56/57. הוא מונה למפקד תחנת החלל במשלחת 57. גרסט הוא האסטרונאוט השני של סוכנות החלל האירופאית לפקד על התחנה (אחרי פרנק דה וי הבלגי במשלחת 21) והגרמני הראשון.[13] המשימה של גרסט נקראת "אופקים" (Horizons).[2]

במסגרת המשימה שלו, הוא הביא רובוט עוזר, שהוא ראש רובוטי מרחף שנקרא CIMON, המבוסס על המחשב ווטסון[14]

גרסט החל בפיקוד על תחנת החלל הבינלאומית עם תחילתה הרשמית של משלחת 57 לתחנת החלל, כאשר סויוז MS-08 עזבה את התחנה, ב-4 באוקטובר 2018. טקס החלפת הפיקוד היה יום קודם.[15]. בעקבות כישלון שיגור סויוז MS-10 משימתם הוארכה, ומשלחת 57 הייתה ברובה משלחת של 3 אנשים עד להגעת סויוז MS-11 לתחנת החלל. ב-20 בדצמבר 2018, גרסט, סרינה אוניון-צ'נסלור וסרגיי פרוקופייב חזרו לכדור הארץ לאחר שהות של 196 יום, 17 שעות ו-49 דקות.[1][16] עם חזרתו, הוא שהה בשהות מצטברת של למעלה מ-362 ימים בחלל, יותר מכל אסטרונאוט אחר של סוכנות החלל האירופאית.

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסט ועברו כגיאופיזיקאי היו בסיס לדמות של אלכס פוגל, אסטרונאוט גרמני של סוכנות החלל האירופאית, כימאי וחלק מהצוות של החללית "הרמס", בסרט להציל את מארק וואטני.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר גרסט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Spacefacts הביוגרפיה של אלכסנדר גרסט
  2. ^ 1 2 3 אודות אלכסנדר גרסט באתר סוכנות החלל האירופאית
  3. ^ Alexander Gerst, Temporal Changes in Seismic Anisotropy as a New Eruption Forecasting Tool, 2003-01-01 doi: 10.26686/wgtn.16910776.v1
  4. ^ Gerst, Alexander; Savage, Martha K. (26 נוב' 2004). "Seismic Anisotropy Beneath Ruapehu Volcano: A Possible Eruption Forecasting Tool". Science. 306 (5701): 1543–1547. doi:10.1126/science.1103445. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ "List of all prize recipients of the Bernd Rendel Prize" (PDF). DFG. נבדק ב-6 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Johnson, Jeffrey B.; Lees, Jonathan M.; Gerst, Alexander; Sahagian, Dork; Varley, Nick (20 בנובמבר 2008). "Long-period earthquakes and co-eruptive dome inflation seen with particle image velocimetry". Nature. 456: 377–381. doi:10.1038/nature07429. נבדק ב-6 ביוני 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ ESA prepares for the next generation of human spaceflight and exploration by recruiting a new class of European astronauts הודעה לעיתונות ESA PR 12-2009 של סוכנות החלל האירופאית, 20 במאי 2009.
  8. ^ אודות הליכת החלל של גרסט באתר spacefacts.de
  9. ^ "Expedition 41 Lands Safely in Kazakhstan". NASA. נבדק ב-10 בנובמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Introducing Blue Dot". ESA. 14 בנובמבר 2014. נבדק ב-6 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Pale Blue Dot:Lessons from space". ESA. נבדק ב-6 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Pale Blue Dot:Flying classroom". ESA. נבדק ב-6 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Clark, Stephen. "First German commander among astronauts named for station flights". Spaceflight Now. נבדק ב-19 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "IBM is launching a floating, talking robotic head into space that will work with astronauts". Business Insider. נבדק ב-2018-02-28.
  15. ^ NASA Space Station On-Orbit Status 2 October 2018 - Change of Command אתר spaceref, מתאריך 3 באוקטובר 2018.
  16. ^ Horizons mission ends after 197 days in space Alexander Gerst is back on Earth אתר סוכנות החלל הגרמנית, 20 בדצמבר 2018