אלכסנדר גרנובסקי
 | |
| לידה |
31 ביולי 1972 (בן 52) אומן, ברה"מ  |
|---|---|
| שם לידה | Грановський Олександр Геннадійович |
| מדינה |
 אוקראינה |
| השכלה |
אוניברסיטת אודסה |
| תפקיד |
חבר המוצעה העליונה (14 במאי 2002–25 במאי 2006) |
  | |
אלכסנדר גנדיביץ' גרנובסקי (באוקראינית: Грановський Олександр Геннадійович; נולד ב-31 ביולי 1972) הוא פוליטיקאי ואוליגרך אוקראיני ממוצא יהודי, היה חבר הפרלמנט של אוקראינה בשנים 2002–2006.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרנובסקי נולד בעיר אוּמן, במחוז צ'רקאסי שבאוקראינה הסובייטית (חלק בברית המועצות לשעבר). בשנת 1989 סיים גרנובסקי את בית-הספר התיכון והתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטה הממלכתית על שם מצ'ניקוב שבעיר האוקראינית אודסה. בשנת 1992 החליט גרנובסקי לעבור לעסקים ובשל כך המשיך לימודיו בהתכתבות. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה בשנת 1995. לאחר זמן הוא למד באקדמיה לניהול ליד משרד נשיא אוקראינה.
גרנובסקי הוא חבר נאמני הוועד היהודי באוקראינה ותורם לקהילה היהודית באודסה.[1]
דווח כי אביו, גנאדי גרנובסקי, קיבל רשות לביקור בקבר רבי נחמן מברסלב ולרכישת קרקעות ליד הקבר על ידי חסידי ברסלב, לאחר הכרזת העצמאות האוקראינית.
עסקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2009–2012 נכלל ארבע פעמים בין "200 האנשים הכי עשירים באוקראינה" במגזין "פוקוס". אלכסנדר גרנובסקי שותף בתאגיד "אווורליין". ברוב העסקים גרנובסקי פעול במשותף עם בוריס קאופמן. גרנובסקי וקאופמן הקימו את חברת התאגיד הגדולה ביותר באוקראינה לייצור מוצרי אלכוהול – "אווורליין". באביב 2008, מכרו בעלי חברת התאגיד את המותג "מיאגקוב" לתאגיד הרוסי "סינרגייה". המפעל לייצור יינות שמפניה נמכר לתאגיד האיטלקי "קמפרי" בשנת 2009. השותפים הפסידו את חברת המניות השנייה שלהם. בית המשפט הכלכלי העליון פסק לטובת פרקליטות אודסה והמחוז וביטל את הסכם שכירת נכסי החברה המשולבים. גרנובסקי וקאופמן בעלי מספר בתי המלון במסגרת חברת "וורטקס הוטל גרופ".
גרנובסקי שותף בבעלות על חברת "פין-בנק" בע"מ בעיר אודסה ומכהן כיו"ר הבנק. "פין-בנק" הוקמה בשנת 1993 ומסונפת לבנק הרוסי "פיניסט".
מלבד זו, שותף גרנובסקי בעלות חברת המניות "פלטינום-בנק" בע"מ. החברה "פלטינום-בנק" הוקמה בשנת 2005 ונמכרה לגרנובסקי וקאופמן בנובמבר 2013. מספר נמלי התעופה (נמל התעופה הבינלאומי בוריספיל, נמלי התעופה בעיר אודסה ובעיר סימפרופול) מנוהלים על ידי חברות בבעלות גרנובסקי וקאופמן.
בשנת 2011 מסרה עיריית אודסה, ללא מכרז, 75% ממניות נמל התעופה הבינלאומי אודסה לחברת "אודסה אארופורט דוולופמנט" שבבעלות גרנובסקי וקאופמן. תמורת זו, הבטיחו להשקיע 180 מיליון דולר למטרת שיפוץ מסלול ההמראה ומסוף הנוסעים. אך הכספים לא הגיעו לתקציב נמל התעופה. בכל זאת, החברה "אודסה אארופורט דוולופמנט" ממשיכה להרויח סכומים גדולים מנמל התעופה.
החל משנת 2007 גרנובסקי התחיל לבדוק אופציות להשקעה בישראל. הוא התקרב למוסדות אור אבנר של חסידי חב"ד. נציגו בישראל הוא חסיד חב"ד יוסף שניאורסון (בן משפחת שניאורסון, בעלה של מירי שניאורסון). ב-2013 רכש את השליטה בחברת אמבלייז במטרה לשים יד על קופת מזומנים של החברה בה היו כ-140 מיליון דולר לאחר שב-2010 מכרה החברה את כל פעילותה.[2] המזומנים יועדו לרכישת השליטה באי די בי חברה לאחזקות, ביחד עם נוחי דנקנר, אך הרכישה לא יצאה לפועל.[3] בהמשך, השתמש בקופת המזומנים של אמבלייז לרכישת מניות השליטה ביבואנית המזון וילי פוד השקעות מידי האחים צבי ויוסי ויליגר תמורת כ-285 מיליון ש"ח.[4] ביולי 2015, שלוש שנים אחרי שרכש את השליטה, החליט גרנובסקי לעזוב את עסקיו בישראל ומכר את החברה לאיש העסקים האוקראיני גרגורי גורטובוי.[5]
חשד לפלילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2018 הואשמו אלכסנדר גרנובסקי, גרגורי גורטובוי ויוסף שניאורסון ובעבירות גנבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, עבירות הלבנת הון ועבירות דיווח. לפי כתב האישום, גרנובסקי וגורטובוי העמידו את כספי החברות הציבוריות שבשליטתם (BSD לשעבר אמבלייז וויליפוד) כבטוחות לטובת בנקים באוסטריה ובאזרבייג'ן, לצורך הבטחת החזר הלוואות שיקבלו חברות פרטיות זרות הקשורות לגרנובסקי, וזאת במסווה של הפקדת כספי החברות הציבוריות בפיקדונות בבנקים. עובדה זו לא הובאה לידיעת החברות הציבוריות, נושאי המשרה שלהן ומוסדותיהן, והוסתרה מהחברות הציבוריות תוך הצגת מצגי-שווא, הימנעות מקבלת אישורים ממוסדות החברות כנדרש וללא דיווחים מתאימים לציבור.[6]
בינואר 2019 הודו גורטובוי ושניאורסון בעבירת גנבה בידי מורשה בסך כרבע מיליארד שקל והורשעו בהסדר טיעון לפי הודאתם.[7] שניאורסון נידון לשלוש שנות מאסר.[8]
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנת 2000 הגיע גרנובסקי לפוליטיקה. בשנות 2002–2006 נבחר גרנובסקי לפרלמנט האוקראיני (בכינוס הרביעי) מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית המאוחדת. היה חבר בוועדת התקציב. בשנת 2001, הוכר כ"איש העסקים של השנה באודסה". בשנת 2006, עמד בבחירות לפרלמנט מטעם איגוד מפלגות האופוזיציה "לא כך" (כמספר 14 ברשימה). אך, האיגוד לא קיבל מספיק קולות כדי להיכנס לפרלמנט.
לאחר ההפסד בבחירות, הוגשו עשרות תביעות כנגדו. הוא נחשד באי תשלום מיסים. עד מהרה נסגרו כל התיקים עקב נסיעות תכופות לישראל ותחילת פעילות בקהילת חסידי חב"ד.[דרושה הבהרה]
פעילות פילנתרופית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2001 משמש גרנובסקי כסגן נשיא פדרציית הכדורגל האוקראינית, חבר נאמני איגוד יהודי אוקראינה ומייסד קרן הצדקה "פסיעות העתיד".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לילנה, ואב לארבעה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל רוכוורגר, התגלית הבאה של יוסי שניאורסון? מיהו אלכסנדר גרנובסקי, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2007
ערן אזרן, הפרקליטות: כתב אישום נגד גרנובסקי ושניאורסון בגין גניבת 200 מיליון שקל, באתר TheMarker, 15 בינואר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ {{{מחבר}}}, Debating Soviet culture in Ukraine, Making Ukraine Soviet, 2020 doi: 10.5040/9781350142725.pt-002
- ^ ערן אזרן, בי.ג'י.איי מבצרת את שליטתה באמבלייז: תרכוש את חלקו של נפתלי שני ב-22 מ' ד', באתר TheMarker, 26 בינואר 2014
- ^ מיכאל רוכוורגר, שלי אפלברג, גרנובסקי: "עוד לא פגשתי את כל השותפים החדשים באי.די.בי. אני סומך על דנקנר", באתר TheMarker, 10 בדצמבר 2013
- ^ אפרת פרץ, גרנובסקי השלים רכישת ויליפוד; מתמהמה בתשלום על אמבלייז, באתר גלובס, 15 ביולי 2014
- ^ שירי חביב ולדהורן, כך הידרדרה אימפריית BGI שבשליטת גרגורי גורטובוי , באתר גלובס, 28 במאי 2016
- ^ אלה לוי-וינריב, איש העסקים גרגורי גורטובוי מואשם בגניבה בידי מורשה, באתר גלובס, 15 בינואר 2018
- ^ אפרת נוימן, בדרך לכלא: בעל השליטה לשעבר בויליפוד הורשע בהסדר טיעון, באתר TheMarker, 7 בינואר 2019
- ^ גור מגידו, פרשת BGI: שלוש שנות מאסר לשניאורסון שסייע לגנוב רבע מיליארד שקל; 31 חודשי מאסר לגורטובי, באתר הארץ, 7 בפברואר 2019