אלכסנדר גלפונד
לידה |
24 באוקטובר 1906 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
7 בנובמבר 1968 (בגיל 62) מוסקבה, ברה"מ |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום מגורים | ברית המועצות |
מקום קבורה | בית הקברות נובודוויצ'יה |
מקום לימודים | אוניברסיטת מוסקבה (1930) |
מנחה לדוקטורט | אלכסנדר חינצ'ין, ויאצ'סלב סטפנוב |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | Gregory Freiman, Aleksei Georgievich Postnikov, Ibragim Ibragimov, Mikhail Hatskelevich Zakhar-Itkin, Victor Solomonovich Videnskii, Emiliano Aparicio Bernardo, Aleksey Leontyev, Aleksandr Solovyov, Nikolay Korobov, Leonid Vulakh, Naum Il'ich Fel'dman, Marat Yevgrafov, Andrey Shidlovsky |
פרסים והוקרה |
|
הערות | קבוע גלפונד-שניידר, קבוע גלפונד |
תרומות עיקריות | |
משפט גלפונד-שניידר | |
אלכסנדר אוסיפוביץ' גלפונד (ברוסית: Алекса́ндр О́сипович Ге́льфонд; 24 באוקטובר 1906 - 7 בנובמבר 1968) היה מתמטיקאי סובייטי-יהודי. גלפונד ידוע בעיקר בשל משפט גלפונד-שניידר שפותר את הבעיה השביעית של הילברט.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלפונד נולד בעיר סנקט פטרבורג באימפריה הרוסית (כיום ברוסיה) לאוסיפ איזקוביץ' גלפונד שהיה רופא במקצועו ופילוסוף חובב. הוא נרשם ללימודים באוניברסיטת מוסקבה בשנת 1924, ב-1927 נרשם שם ללימודי תואר שני וקיבל תואר דוקטור בשנת 1930. המנחים שלו היו: אלכסנדר חינצ'ין וויאצ'סלב סטפנוב.
ב-1930 שהה גלפונד חמישה חודשים בגרמניה (בברלין ובגטינגן) שם עבד בשיתוף פעולה עם אדמונד לנדאו, קארל לודוויג זיגל ודויד הילברט. בשנת 1931 היה לפרופסור באוניברסיטת מוסקבה שם עבד עד אחרית ימיו. משנת 1933 עבד גם במכון סטקלוב למתמטיקה. ב-1939 נבחר גלפונד לחבר מתכתב (Corresponding member) באקדמיה הסובייטית למדעים בשל עבודתו בקריפטוגרפיה. לפי ולדימיר ארנולד, במהלך מלחמת העולם השנייה, גלפונד היה הקריפטוגרף הראשי של הצי הסובייטי.[1]
על פעילותו המדעית הוענקו לו עיטור לנין ועיטור הדגל האדום של העמל.
עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלפונד הגיע לתוצאות חשובות בתחומים רבים במתמטיקה כגון: תורת המספרים, אנליזה מרוכבת ומשוואות אינטגרליות, ועסק גם בהיסטוריה של המתמטיקה. תרומתו החשובה ביותר היא משפט גלפונד-שניידר משנת 1934: אם הם מספרים אלגבריים כך ש-, ו- הוא מספר אי-רציונלי, אזי הוא מספר טרנסצנדנטי. המשפט עונה בחיוב על הבעיה השביעית של הילברט. המשפט הוכח גם על ידי תאודור שניידר באופן עצמאי כשנה מאוחר יותר. בשנת 1929 הציע גלפונד הרחבה למשפט, שנודעה כהשערת גלפונד, שהוכחה בשנת 1966 על ידי אלן בייקר.
המספר (או לפי זהות אוילר) ידוע כקבוע גלפונד והמספר ידוע כקבוע גלפונד-שניידר. הטרנסצנדנטיות של המספרים הללו נובעת ממשפט גלפונד-שניידר (אם כי הטרנסצנדנטיות של קבוע גלפונד-שניידר הוכחה עוד לפני כן).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדר גלפונד, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אלכסנדר גלפונד, באתר MacTutor (באנגלית)
- אלכסנדר גלפונד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- B. V. Levin, N. I. Feldman and A. B. Šidlovski, Alexander O Gelfond, Acta Arithmetica 17 (1970/1971), 315-336.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Arnold, Vladimir (3 ביוני 2006). "Владимир Арнольд: "Опасаться компетентных соперников очень естественно для начальников"". Gazeta.ru (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-2010-11-15. נבדק ב-2012-12-09.
{{cite news}}
: (עזרה)
23 הבעיות של הילברט | ||
---|---|---|
דויד הילברט | ||
בעיות פתורות (פותרים) | השערת הרצף (גדל, כהן) • הבעיה השנייה של הילברט (גדל, גנצן) • השלישית (דן) • השביעית (גלפונד, שניידר) • העשירית • השלוש-עשרה (ארנולד) • הארבע-עשרה (נגטה) • השבע-עשרה (ארטין) • התשע-עשרה (דה ג'יורג'י, נאש) • העשרים • העשרים ואחת • העשרים ושתיים | |
בעיות פתורות חלקית (פותרים) | הבעיה הרביעית של הילברט • החמישית (גליסון) • התשיעית (ארטין) • האחת-עשרה (הסה) • החמש-עשרה • השמונה-עשרה | |
בעיות פתוחות | הבעיה השישית של הילברט • השמינית • השתים עשרה • השש-עשרה • העשרים ושלוש | |
בעיות המילניום של מכון קליי • בעיות לנדאו |