לדלג לתוכן

אלכסנדר גולדנווייזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 30 ימים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו.
בחלוף 30 ימים, ניתן להסירה.
הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 30 ימים: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו.
בחלוף 30 ימים, ניתן להסירה.
אלכסנדר גולדנווייזר
Александр Гольденвейзер
לידה 10 במרץ 1875
קישינב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 1961 (בגיל 86)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי נגינה בפסנתר, ביקורת מוזיקה, הוראת המוזיקה, ביקורת מוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין וגנקובסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות הקונסרבטוריון של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר גולדנווייזררוסית: Александр Борисович Гольденвейзер‏; 10 במרץ 1875, קישינב - 26 בנובמבר 1961, ניקולינה גורה) היה פסנתרן, מבקר מוזיקה ומלחין סובייטי ממוצא יהודי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר גולדנווייזר נולד בשנת 1875 בקישינב (אז בתחומי האימפריה הרוסית כיום במולדובה) למשפחה יהודית. אביו היה משפטן.

אמו של גולדנווייזר אהבה לשיר ולנגן בפסנתר. בגיל 5 בהדרכת אחותו הגדולה הוא התחיל לנגן. בגיל 8 הוא עבר עם המשפחה למוסקבה והחל ללמוד נגינה באופן מסודר.

בשנת 1889 גולדנווייזר החל ללמוד בקונסרבטוריון של מוסקבה וסיים את הלימודים בשנת 1899 עם תעודה בנגינת פסנתר והלחנה.

בשנת 1895 גולדנווייזר החל ללמד במוסדות שונות בעיר. בשנת 1896 הוא התיידד עם לב טולסטוי. הוא נוכח בפטירתו וחתם על הצוואה.

במקביל ללימודים גולדנווייזר היה מופיע כפסנתרן. בשנת 1907 הוא החליף את דוד שור ב"טריו של מוסקבה". הוא המשיך להופיע במסגרות שונות עד לשנת 1956. בהופעות הוא שיתף פעולה עם דוד אויסטרך ולאוניד קוגן.

משנת 1906 גולדנווייזר לימד בקונסרבטוריון של מוסקבה. הוא כיהן כפרופסור, ראש קתדרה, סגן מנהל ומנהל. בין תלמידיו הרבים היה דמיטרי קבלבסקי.

בנוסף לנגינה ועבודה בקונסרבטוריון גולדנוייזר כתב כמה יצירות מוזיקליות, היה מבקר מוזיקה, כתב ספרים, כולל את זכרונותיו.

על פעילותו גולדנווייזר קיבל פרס ברית המועצות (1947), עיטור לנין (1945) ועיטורים נוספים. בשנת 1946 הוענק לו תואר אמן העם של ברית המועצות.

מעמדו איפשר לו לעמוד בלחץ השלטונות נגד גינויים של מלחינים אחרים (דוגמת אלכסנדר סקריאבין) ופעל לביטול החלטה להרוס את בניין הקונסרבטוריון ופעל להגנת מלחינים צעירים מפני גינויים.

גולדנוייזר נפטר בשנת 1961 ונטמן בבית העלמין וגנקובסקויה לצד אשתו רשל.

בביתו הוקם מוזיאון לזכרו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]