אלכסנדר אניקסט
 | |
| תמונות של אלכסנדר אניקסט - בתלבושת של דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת ברמינגהם - ושל שייקספיר במסגרת הכנס הבינלאומי "עיונים בשייקספיר" בשנת 2008 במוסקבה | |
| לידה |
16 ביולי 1910 ציריך, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 1988 (בגיל 78) מוסקבה, ברה"מ |
| מקום קבורה |
בית העלמין וגנקובסקויה |
| השכלה |
האוניברסיטה הפדגוגית הממלכתית של מוסקבה |
| מעסיק |
האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אלכסנדר אברמוביץ' אניקסט (ברוסית: Алекса́ндр Абра́мович А́никст, שמו בלידה: איסאק אברמוביץ' אניקסט, 16 ביולי 1910 ציריך - 24 בדצמבר 1988) היה מבקר והיסטוריון של הספרות יהודי-רוסי-סובייטי, שהתמחה בעיקר בספרות האנגלית והמערב-אירופית, כתב בשפה הרוסית מאמרים וספרים בתחום תאוריית הספרות, התיאטרון והאסתטיקה, בין השאר, ספרים על שייקספיר ועל גתה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכסנדר אניקסט נולד בציריך, שווייץ כאיסאק (יצחק), כבן הבכור של המהפכן, הכלכלן והפעיל האנרכיסט ומאוחר יותר הקומוניסט היהודי אברם אניקסט (במקור - גיטרמן), יליד בסרביה ושל אשתו, המחנכת והמורה לשפות אולגה לבית ברוורמן, גם היא ילידת בסרביה. אחריו נולדה לו אחות, עדה. בעת שהות המשפחה בשווייץ ובפריז אביו פרנס את המשפחה מעבודות כחשמלאי. בשנת 1917 המשפחה חזרה לרוסיה. ב-1927 נולד עוד אח, דמיטרי. האב אברם אניקסט שמילא בשנות ה-1920 גם תפקיד שר העבודה באוקראינה הסובייטית, הוצא להורג בשנת 1938 בימי הטרור הגדול הסטליניסטי. האם נשלחה למחנות לעבודות כפייה במורדוביה בין השנים 1945-1938.
אלכסנדר אניקסט סיים בשנת 1933 את המכון הממלכתי הפדגוגי במוסקבה. בשנת 1938 הציג את עבודת ה"קנדידט" במדעים בנושא יצירתו של ג'ון מילטון. בימי מלחמת העולם השנייה גויס אניקסט למשמר האזרחי במוסקבה ואחר כך שירת למשך 4 שנים בחזית. התקבל בשנת 1942 לשורות המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. הוא סיים דוקטורט באמנויות בשנת 1963. בשנים 1988-1975 הוא כיהן כראש ועדת "שייקספיר" שליד המועצה המדעית להיסטוריה של התרבות העולמית שליד נשיאות האקדמיה למדעים של ברית המועצות, ועדה שאת הקמתה יזם. הוא ערך והוציא לאור ברוסית מהדורות רבות-כרכים של כתבי שייקספיר (8 בכרכים, עם סמירנוב) וכתבי ג'ורג' ברנרד שו. כמן כן כתב ספר "תולדות הספרות האנגלית" (1956) הכתובות לצורך הוראה באוניברסיטה, ברוח הבקורת הספרותית הסטליניסטית מאותן השנים (עם התייחסות שלילית לסופרים המכונים "דקדקנטים" כדוגמת ג'יימס ג'ויס, דייוויד הרברט לורנס ו"ריאקציונרים" כגון ת"ס אליוט). [1]) ו"תולדות תורת התיאטרון" ב-5 כרכים.(1988-1967)
אלכסנדר אניקסט היה נשוי לראשונה מגיל 18 לאנה בלובה, בת של ראש העיר יקטרינבורג שנהרג במלחמת האזרחים ברוסיה. אשתו השנייה הייתה יבגניה, מתרגמת מצ'כית. בנם של אלכסנדר ושל יבגניה, מיכאיל אניקסט, יליד 1938, נודע כמאייר ומעצב גרפי של ספרים והיגר בשנת 1990 לבריטניה
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1974 - דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת ברמינגהם באנגליה
- 1987 - תואר האמן המצטיין של הפדרציה הרוסית
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Теория драмы от Аристотеля до Лессинга (1967) (תאוריית הדרמה מאריסטו ועד לסינג)
- Теория драмы в России. От Пушкина до Чехова (1972) (תאוריית הדרמה ברוסיה. מפושקין ועד צ'כוב
- Теория драмы от Гегеля до Маркса (1983) (תאוריית הדרמה מהגל ועד מרקס)
- Теория драмы на Западе во второй половине XIX века «Наука», 1988 . ISBN 5-02-012698-5(תאוריית הדרמה במערב במחצית השנייה של המאה ה-19) בהוצאה לאור "נאוקה" (המדע)
- Гёте и Фауст: От замысла к свершению 1983.(גתה ופאוסט:מהרעיונות עד להשלמה)
- Творческий путь Гёте.— М.: Худож. лит., 1986, (הדרך האמנותית של גתה) בהוצאה לאמנות, מוסקבה
- המהדורות הראשונות של שייקספיר. — М.: Книга, 1974.
ברשת - עם חומר ביוגרפי והיסטורי
- Шекспир: Ремесло драматурга. — М.: Сов. писатель, 1974.
שייקספיר:מלאכת המחזאי - ברשת, בהוצאה לאור "פיסאטל" מוסדקבה ("ה סופר")
- Трагедия Шекспира «Гамлет»: בהוצאה לאור "חינוך" -מוסקבה Просвещение, 1986. הטרגדיה "המלט". בהוצאה "פירושים ספרותיים" מוסקבה
- Творчество Шекспира. — М.: Гослитиздат, 1963.
(יצירות שייקספיר) בהוצאה לאור הממלכתית לספרות, מוסקבה
- Шекспир. — М.: Мол. гвардия, 1964. — (ЖЗЛ)[2]
-("שייקספיר") בהוצאה "מולודאיה גווארדיה" (המשמר הצעיר), מוסקבה 1964
- «Фауст» И.-В. Гёте: литературные комментарии. М., «Просвещение», 1979
הערות ספרותיות על "פאוסט" מאת גתה - בהוצאת "פרוסוושצ'ניה" (חינוך)
אניקסט כתב ספרי עיון גם על יצירות ג'ון מילטון, פרנסיס בומון, ג'ון פלצ'ר, ויליאם ויצ'רלי, אוסקר ויילד ואחרים.