אלכסין טינה
 | |
| לידה |
17 באוקטובר 1835 האג, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
1 באוגוסט 1869 (בגיל 33) פזאן, לוב |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
| חתימה |
 |
  | |
אלכסנדרין פטרונלה פרנסינה טינה (באנגלית: Alexine Tinne; 17 באוקטובר 1835 – 1 באוגוסט 1869) הייתה חוקרת הולנדית באפריקה והאישה האירופית הראשונה שניסתה לחצות את הסהרה. לעיתים קרובות היא השתמשה בשם הפרטי אלכסין.
ראשית החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טינה הייתה בתם של פיליפ פרדריק טינה והברונית הנרייט ואן קפלן. פיליפ טינה היה סוחר הולנדי שהתיישב באנגליה בזמן מלחמות נפוליאון ומאוחר יותר חזר לארץ הולדתו. הנרייט ואן קפלן, בתו של סגן אדמירל הולנדי מפורסם, תיאודורוס פרדריק ואן קפלן, היא הייתה אשתו השנייה של פיליפ. אלכסנדרין נולדה כשאביה היה בן שישים ושלוש. אלכסנדרין הצעירה חונכה בבית והפגינה בקיאות בפסנתר. אביה העשיר נפטר כשהייתה בת עשר, והותירה אותה האישה העשירה בהולנד.[1][2]
מסעות בצפון מזרח ומרכז אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסין טינה יצאה למסע הנרחב הראשון במרכז אפריקה בליווי אמהּ ודודתה. הן יצאו לדרך לדרך ב־9 בינואר 1862 ולאחר שהות קצרה בחרטום הפליגו במעלה הנילוס הלבן עד גונדקורו, והיו הנשים האירופיות הראשונות שהגיעו לשם. בגלל מחלתה נאלצו לחזור לחרטום ב־20 בנובמבר. מיד לאחר חזרתן נפגשו עם החוקרים הגרמנים תיאודור פון הוגלין (אנ') והרמן שטוידנר (אנ') ותכננו לנסוע לבחר אל-ע'זאל, יובל של הנילוס הלבן, כדי להגיע לארצות אנשי האזנדה ('ניאם-ניאם').
הוגלין ושטוידנר עזבו את חרטום ב־25 בינואר כדי להכין את המשלחת. אלכסנדרין ומשפחתה יצאו לדרך ב-5 בפברואר. הוגלין תכנן גם מחקר גאוגרפי שבו יסקור את האזור שמעבר לנילוס כדי לברר עד לאן משתרע אגן הנילוס מערבה. כמו כן ביקש לחקור את הדיווחים על הימצאות אגם מים גדול במרכז אפריקה ממזרח לאלה שכבר היו מוכרים, וככל הנראה התכוון להגיע למרכז אגן הקונגו.[3]
המשלחת הגיעה ב־10 במרץ לגבול השיט במעלה נהר בחר אל-ע'זאל והמשיכה במסע יבשתי עד ג'בל קוסַנגו, על גבול שבטי האזנדה. במהלך המסע כל אנשי המשלחת סבלו קשות מחום. שטוידנר מת באפריל ואמהּ של אלכסנדרין ביולי, ואחריה מתו שתי העוזרות ההולנדיות. היתר הגיעו עייפים ותשושים לחרטום בסוף מרץ 1864. דודתה של אלכסנדרין, שנשארה בחרטום, נפטרה גם היא. אלכסנדרין טינה קברה את דודתה ואת עוזרתה האחת והחזירה את גופות אמהּ והעוזרת השנייה לקהיר.
ג'ון טינה, אחיה למחצה מליברפול, הגיע לקהיר בראשית 1865, מתוך כוונה להחזירהּ עימו הביתה. אבל הוא לא הצליח לשכנע אותה ועזב עם שתי הגופות וחלק גדול מהאוסף האתנוגרפי שלה. גופת אמה נקברה מאוחר יותר בבית העלמין בהאג. האוסף האתנוגרפי של אלכסנדרין נתרם על ידי ג'ון למוזיאון ציבורי - המוזיאון העולמי (אנ') של ליברפול.[4]
התוצאות הגאוגרפיות והמדעיות של המשלחת היו חשובות ביותר, כפי שניתן לראות בדיווחים של המשלחת שכתב הוגלין. כמה מהצמחים שהתגלו על ידי המשלחת פורסמו בווינה בשנת 1867 תחת הכותרת Plantae Tinneanae והוא הציג 24 מינים חדשים למדע, בהם 19 מינים במשפחת הנענע.[5]
בקהיר התגוררה אלכסנדרין בארבע השנים הבאות, בתוכן ביקרה באלג'יריה, בתוניסיה ובארצות נוספות לחופי הים התיכון. ב-1868 ניסתה להגיע מאלג'יריה לשבטי טוארגים במערב הסהרה אבל ללא הצלחה.[6]
משלחת בסהרה ומותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1869 היא שוב ניסתה להגיע לשבט הטוארג'. היא התחילה את המסע מטריפולי עם שיירה, והתכוונה להמשיך לאגם צ'אד, ומשם דרך דארפור וקורדופן לנילוס העליון. במורזוק פגשה את החוקר הגרמני גוסטב נכטיגל, עמו התכוונה לחצות את המדבר. מכיוון שנכטיגל רצה לנסוע קודם להרי טיבסטי, היא יצאה לדרכה לבדה. השיירה שלה התקדמה לאט. בגלל מחלותיה (דלקת בעיניים) היא לא הצליחה לשמור על המשמעת והסדר בקבוצה שלה.[7]
בשעות הבוקר המוקדמות של ה-1 באוגוסט במסלול ממורזוק לג'ת היא נרצחה יחד עם שני הולנדים ממשלחתה. על פי החשד על ידי אנשי הטוארג שהיו בקבוצת הליווי שלה. על פי ההצהרות בבית המשפט בטריפולי בדצמבר 1869, היא נרצחה בשתי מכות חרב (אחת בצווארה, אחת על אחת מידיה) שגרמו לה להתמוטט. הם הושארה לדמם למוות.
_b_695.jpg)
ישנן מספר תאוריות לגבי המניע, אף אחת מהן לא הוכחה. האחת היא שהמלווים שלה האמינו שמיכלי הברזל שלה היו מלאים בזהב. אבל סביר גם שמותה נבע כתוצאה מסכסוך פוליטי פנימי בין ראשי טוארג המקומיים. חוקר אחר, ארווין פון בארי, שביקר באותו אזור בשנות ה-70 של המאה ה-19, פגש את משתתפי ההתקפה ולמד שמדובר בפעולה נגד המנהיג הזקן של הטוארגים הצפוניים, במטרה להרחיק אותו מהשלטון על ידי הריגת אנשי המשלחת הנוצריים. ברצח זה הם רצו להוכיח שהמנהיג הזקן, חלש מכדי להגן על החוקרים האירופאיים. בהתחשב במאבקים הפנימיים בקרב הטוארג'ים הצפוניים שנמשכו עד לכיבוש העות'מאני של מחוז פזאן (דרום לוב), גרסה זו היא ההסבר הסביר ביותר לטבח שלא היה לו כנראה מוטיבציה אחרת.
במשך שנים האמינו כי הממצאים האתנוגרפיים שלה במוזיאון בליברפול, אנגליה נהרסו בשנת 1941 במהלך ההפצצות של מלחמת העולם השנייה. הכנסייה שנבנתה לזכרה בהאג נהרסה באופן דומה. בדיקות שנעשו גילו כי כ-75% (יותר ממאה חפצים) מהאוסף האתנוגרפי שלה שרדו את הפצצה האווירית. מלבד ערכם כמסמך נדיר של שני מסעותיה בסודאן בשנים 1862–1864, האוסף שלה, יחד עם האוסף של הוגלין בשטוטגרט (מוזיאון לינדן), מייצגים דוגמאות נדירות של מוצגים מוקדמים השייכים לתרבויות חומריות בסודאן.
שלט קטן ליד ג'ובה בסודאן המנציח את חוקרי הנילוס הגדולים של המאה ה-19 נושא את שמה, כמו גם לוח בטנג'יר. רבים מהמסמכים שנותרו, כולל מרבית מכתביה מאפריקה, מאוחסנים בארכיון הלאומי בהאג. תצלומיה נמצאים בארכיון הלאומי והארכיון העירוני של האג.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסין טינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Harry Johnston (17 November 2011). The Nile Quest: A Record of the Exploration of the Nile and Its Basin. Cambridge University Press. pp. 192–194.
- ^ McLoone, Margo, Women explorers in Africa: Christina Dodwell, Delia Akeley, Mary Kingsley, Florence von Sass Baker, and Alexandrine Tinne (Capstone Press, 1997)
- ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Tinne, Alexandrine Petronella Francina". Encyclopædia Britannica. 26 (11th ed.). Cambridge University Press.
- ^ John A. Tinne, 1864, Geographical Notes of an Expedition in Central Africa by three Dutch Ladies, (Liverpool,)
- ^ ie Tuareg. Herren der Sahara. Ausstellung der Heinrich-Barth-Gesellschaft (in German only), Cornelius Trebbin & Peter Kremer (Düsseldorf 1986)
- ^ The Fateful Journey'. The Expedition of Alexine Tinne and Theodor von Heuglin in Sudan (1863-1864). A Study of their travel accounts and ethnographic collections, Robert Joost Willink (Amsterdam, 2011)
- ^ Alexandrine Tinne (1835-1869) - Afrikareisende des 19. Jahrhunderts. Zur Geschichte des Reisens, Antje Köhlerschmidt (Magdeburg 1994; Ph. D. thesis.