אלכסנדרו דרגומיר
 | |
| לידה |
8 בנובמבר 1916 זלאו, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בנובמבר 2002 (בגיל 86) בוקרשט, רומניה |
| מדינה |
רומניה |
| השכלה |
אוניברסיטת בוקרשט |
  | |
אלכסנדרו דרגומיר (ברומנית: Alexandru Dragomir, , 8 בנובמבר 1916 –13 בנובמבר 2002) היה פילוסוף רומני שנודע כפנומנולוג. הוא לא רצה לפרסם דבר במשך חייו ונהג לומר שהפרסום אינו מעניין אותו, העיקר הוא להבין. אחרי מותו הוצאו לאור כמה מהרצאותיו, וכן מעל מאה מחברות הגות.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרגומיר נולד ב-1916 בעיר זאלאו שבטרנסילבניה, אז בממלכת הונגריה (טרנסלייטניה), במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית - כיום ברומניה - במשפחה אקדמאים רומנים:אלכסנדרו דרגומיר ומריה, בת לבית קוצ'אן, שהתגוררו בקלוז' שני סביו היו נוטריונים. אביו היה עורך דין בבנק המרכזי בקלוז' ובהמשך ראש לשכת עורכי הדין של קלוז'.
דרגומיר גדל בקלוז', בה למד בשנים 1926-1922 בבית הספר היסודי מס. 3. לאחר מכן סיים לימודי תיכון בסמינר הפדגוגי האוניברסיטאי של קלוז', בו היה תלמידם של ההיסטוריון קונסטנטין דייקוביצ'ו, של המתמטיקאי דומיטרו ו. יונסקו, ושל גאורגה בראטו . ב-1933 -1937 למד דרגומיר משפטים ועד 1939 ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת בוקרשט. במרץ-יוני 1941 למשך 4 חדשים למד באוניברסיטת ברסלאו אז בגרמניה קורסים ליוונית, לטינית וגרמנית.
השתלמותו אצל היידגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 1941 נרשם כדוקטורנד של מרטין היידגר ב"סמינר הפילוסופי" בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת פרייבורג (אוניברסיטת אלברט-לודוויג). הוא זכה למלגה מטעם ה"קרן אלכסנדר פון הומבולדט". יחד עם ולטר בימל, היה ממוצא סקווסוני טרנסילבני, היה דרגומיר ב-1942 המתרגם הראשון לרומנית של טקסט מאת היידגר - "מהי מטפיזיקה?". הוא נמנה באותה תקופה עם חמישה עשר דוקטורנדים של היידגר שנבחרו לפי הידע בפילוסופיה וביוונית ולטינית. פרט לפילוסופיה למד במסגרת הסמינר תולדות האמנות והספרות האירופית, תוך דגש על התרבות היוונית העתיקה. דרגומיר הכין עבודת דוקטורט על המטפיזיקה של הגל אבל ב-1943 כשעמד להציג את עבודת הדוקטורט גויס לצבא רומניה ונשלח בחזית האנטיסובייטית.
חייו ברומניה הקומוניסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי 1945 לא התאפשרה חזרתו ללימודים בפרייבורג. ברומניה בהדרגה הושכן המשטר הקומוניסטי שראה בו בעל "מוצא לא בריא", בורגני. ב-1946 הספיק עדיין דרגומיר לשאת כמה הרצאות על הגל ב"בית הספר לחוכמה" שנפתח על ידי קונסטנטין נויקה על יד היער אנדרונאקה בבוקרשט. אחרי 1948 הפך דרגומיר ל"פילוסוף סמוי" שנודע רק בחוג מצומצם מאוד. הוא עבד כפקיד מכירות עבור המפעל "תעשיית התיל" בעיר טורדה, ב-1952-1950 כמגיה בהוצאה הטכנית ואחר בהוצאות לאור אחרות, כמפקח על סחורות, כאיש רכישות בתחנה ההידרואלקטית של ביקאז. עבודתו האחרונה הייתה עד 1976 של כלכלן במשרד תעשיית העץ.
החל מ-1984 השתתף, במפגשים חשאיים בדירתו של גבריאל ליצ'אנו במבוי לוקאץ' להרצות מול קהל מצומצם על נושאים פילוסופיים שונים: פירוש אפלטוני על "המכתב האבוד" (של יון לוקה קאראג'אלה), "שאלה ותגובה", "שיטות הונאה עצמית", {סוקרטס -עימות הפילוסופיה עם העיר", "על העולם שבו אנחנו חיים" . בקהל נמצאו פרט לליצ'אנו, סורין ויארו, אנדריי פלשו, ואחרי 1995 -הפעם בגלוי, בעקבות המהפכה מ-1989, גם הוריה-רומן פטפייביץ'. חבריו רשמו בקפידה את ההרצאות והצליחו לשמור אותן. מאוחר יותר פורסמו יחד עם מעל מאה פנקסי רישומים שהשאיר הפילוסוף.
אלכסנדרו דרגומיר מת בנובמבר 2002 בבוקרשט. אחרי מותו פורסמו "מחברות דרגומיר" שכללו רישומיו לאורך מספר עשורים, תרגיל מוערך להגות מתבודדת טהורה וכן ריאיון מקיף איתו מאת פביאן אנטון
הגותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי מותו נמצאו בדירתו מעל מאה מחברות שכללו הערות וביאורים על טקסטים פילוסופיים קלאסיים, וכן כמה ניסיונות מחקר ואנליזות פנומנולוגיות מלוות בתיאורים פילוסופיים. מרבית הטקסטים דנים בנושאים שונים והטרוגניים, מיקרואנליזות פנומנולוגיות של הביטים שונים של החיים. ביניהם ישנם טקסטים על הרעי, כל השכחה, על שגיאה, על השחיקה, על ההתעוררות בבוקר, על מה שמכנים מכוער או מגעיל,, על קשב, על ההונאה העצמית,על הכתוב ועל הבעל-פה, על הבחנה והבדלה, על ייחודיות, וכו'.
בכמה מחברות שהוא קרא להן "כרונוס" ושנכתבו לאורך עשורים, פיתח דרגומיר באופן שיטתי את סוגיית הזמן. המחברת הראשונה מ-1948 כוללת הערות רבות בגרמנית, בעוד המחברות האחרונות נכתבו בשנות ה-1990-1980. הספר על הזמן הוצא לאור ב-1 בהוצאה לאור הצרפתית Vrin.ההוצאה לאור הרומנית "הומניטס" פרסמה שני ספרים" שגרות מטפיזיות גסות" ו"חמשת המסעות מן ההווה". מתוך סדרה שאמורה לכלול 7-6 כרכים. הוקדש לו גיליון של כתב העת Studia Phænomenologica הכולל דברי הגות שתורגמו לצרפתית, אנגלית וגרמנית, כמו כן טקסטים שנכתבו עליו על ידי אישים שהכירו אותו מקרוב. תרגומים מדרגומיר פורסמו גם בכתבי העת a Revue Française de Phénoménologie ו Alter.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו וירג'יל היה מהנדס, פרופסור בהמכון הפוליטכני של בוקרשט ופרורקטור במכון להנדסה אזרחית. דוד מצד אביו היה ההיסטוריון סילביו דרגומיר, שהיה חבר באקדמיה הרומנית ווכיהן פעמיים כשר, שנאסר למשך שבע שנים כאסיר פוליטי בבתי הסוהר הקומוניסטיים..
כתבים שפורסמו אחרי מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Crase banalități metafizice, 2004, 2008 (שגרות מטפיזיות גסות)
- Cinci plecări din prezent. Exerciții fenomenologice, 2005 (חמש מסעות מתוך ההווה)
כוללים 60 הרהורים על סוגיות שונות ומשונות:על הראי, על היקיצה בבוקר, על ייחודיות, על הגורל, על טעות, על שחקן או שחיקה, על השטח של קה, על אלמותיות הנשמה על השקר, על טיפשות ושירותים חשאיים, על הזקנה, על הקומוניזם, על מה זה לבחור בחייך, על מדים ודרגאות וכו'.
- Caietele timpului, 2006 (מחברות הזמן)
- Semințe, 2008 (זרעים)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Alexandru Dragomir, Crase banalități metafizice, Humanitas, 2003 (אורכב 27.06.2006 בארכיון Wayback Machine)
- Alexandru Dragomir, Cinci plecari din prezent, Humanitas, 2004 (אורכב 27.06.2006 בארכיון Wayback Machine)
- Alexandru Dragomir, Caietele timpului, Humanitas, 2006 (אורכב 30.09.2007 בארכיון Wayback Machine)
- Alexandru Dragomir, Du mirroirin Alter, Nr. 13/2005 (אורכב 09.06.2007 בארכיון Wayback Machine)
- Alexandru Dragomir, Banales étrangetés de l'hommein Alter, Nr. 13/2005 (אורכב 09.06.2007 בארכיון Wayback Machine)
- Alexandru Dragomir, Du réveil au matinin Alter, Nr. 13/2005 (אורכב 09.06.2007 בארכיון Wayback Machine)
- Paul Balogh & Cristian Ciocan (eds.), The Ocean of Forgetting. Alexandru Dragomir: A Romanian Phenomenologist Studia Phaenomenologica IV (2004) 3-4
- Isabela Vasiliu-Scraba, Propedeutica la eternitate. Alexandru Dragomir în singurătatea gândului (אורכב 28.11.2011 בארכיון Wayback Machine) (2004)
- Isabela Vasiliu-Scraba, Ultima revelație a filosofului Alexandru Dragomir: ‘A nu te vinde comportă nebănuite riscuri’, în rev. Arges, oct. 2006.
- Isabela Vasiliu-Scraba, Alexandru Dragomir nu este o „invenție” a lui Liiceanu, fiindcă oamenii mici nu-i pot inventa pe oamenii mari, in. rev. „Acolada”, nr 3 (53), 2012, p. 19
- Robert MAGGIORI, "Dragomir, l'œuvre au jour", Libération תבנית:Date- liberation.fr
- Isabela Vasiliu-Scraba, Propedeutică la eternitate. Alexandru Dragomir în singurătarea gândului, Slobozia, 2004
- Isabela Vasiliu-Scraba, Alexandru Dragomir nu este o „invenție” a lui Liiceanu, fiindcă oamenii mici nu-i pot inventa pe oamenii mari.
- Lansarea primei cărți despre Alexandru Dragomir, scrisă de Isabela Vasiliu-Scraba
- Isabela Vasiliu-Scraba, Figuri ale filozofiei românești: Al. Dragomir și Octavian Vuia
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אלכסנדרו דרגומיר".