אלכסיי אוצ'יטל
 | |
| לידה |
31 באוגוסט 1951 (בן 73) סנקט פטרבורג, ברה"מ  |
|---|---|
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה |
| השכלה |
המכון לקולנוע על שם גרסימוב |
| מעסיק |
Tvorchesko-proizvodstvennoe obʺedinenie "Rok", המכון לקולנוע על שם גרסימוב |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אלכסיי יפימוביץ' אוצ'יטל (נולד ב-31 באוגוסט 1951 בלנינגרד) הוא במאי קולנוע רוסי.[1] אמן העם של רוסיה משנת 2002.[2]
חיים וקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלכסיי אוצ'יטל נולד ב-31 באוגוסט 1951 בלנינגרד למשפחתו של הקולנוען מולדובני ממוצא יהודי יפים אוצ'יטל שיצר סרטי תעודה.[3][4][5]
בשנת 1975 סיים את לימודיו ב-VGIK, עבד באולפן הסרטים הדוקומנטריים של לנינגרד.[1]
בשנת 1990 הקים את אולפן הקולנוע שלו "Rock Films". סרט הביכורים של אוצ'יטל היה הסרט השגעון של ז'יזל.[1]
בשנת 2000 הוא קיבל את פרס ניקה, את הפרס הגדול של קינוטאבר[6] והיה מועמד לפרס גלובוס הבדולח על הסרט יומנה של אשתו. הסרט עסק ברומן האהבה האחרון של איוואן בונין.[7]
סרטו הטיול משנת 2003 התחרה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-25 במוסקבה.[8] סרטו חולמים על החלל משנת 2005 זכה בפרס גאורגי המוזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של מוסקבה ה-27.[9] בשנת 2006 היה חבר בחבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-28 במוסקבה.[10]
סרטו הקצה משנת 2010 נבחר מטעם רוסיה כמועמד לסרט הטוב ביותר בשפה זרה בטקס פרסי האוסקר ה-83[11] אך הוא לא נכנס לרשימה הסופית.[12]
סרטו השמונה נבחר להקרנה בקטע של הקולנוע העולמי העכשווי במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו 2013.[13][14]
הדרמה הרומנטית מטילדה בבימויו של אוצ'יטל על מערכת היחסים בין הבלרינה מטילדה קשסינסקאיה לניקולאי השני יצאה לאור ב-23 באוקטובר 2017. הסרט נחשב לשנוי במחלוקת ועורר דיונים נרחבים לאחר שצירת הדומה נטליה פוקלונסקאיה הובילה קמפיין לאיסור והחרמת הסרט על רקע דתי.[15]
בשנת 2014 תמך בפומבי בפלישה וסיפוח רוסי של חצי האי קרים האוקראיני על ידי חתימה על מכתב של "פעילי תרבות רוסית - תומכים בעמדת הנשיא פוטין ביחס לקרים ואוקראינה".
בשנת 2020 השלים הפקת סרט קולנוע אודות ויקטור צוי.
פילמוגרפיה נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוק (1987)
- הגיבור האחרון. ויקטור צוי. (1992)
- השגעון של ג'יזל (1996)
- יומנה של אשתו (2000)
- הטיול (2003)
- חולמים על החלל (2005)
- השבוי (2008)
- המשחק (2008)
- הקצה (2010)
- השמונה (2013)
- מטילדה (2017)
- צוי (2020)
- 47 (2020)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלכסיי אוצ'יטל
אלכסיי אוצ'יטל, ברשת החברתית פייסבוק
אלכסיי אוצ'יטל, ברשת החברתית אינסטגרם
אלכסיי אוצ'יטל, ברשת החברתית VK
אלכסיי אוצ'יטל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלכסיי אוצ'יטל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 "Алексей Ефимович Учитель. Биографическая справка". RIA Novosti.
- ^ "Указ Президента Российской Федерации от 14.01.2002 г. № 35". Kremlin.ru.
- ^ "Алексей Ефимович Учитель. Биографическая справка". RIA Novosti.
- ^ https://kehilalinks.jewishgen.org/tiraspol/gallery.asp?fold=Famous&galini=5
- ^ http://www.encspb.ru/object/2804030937?lc=en
- ^ ""Ника": Лучший фильм — "Дневник его жены"". Lenta.ru.
- ^ "His Wife´s Diary / Dněvnik jego ženy". Karlovy Vary International Film Festival.
- ^ "25th Moscow International Film Festival (2003)". MIFF. אורכב מ-המקור ב-2013-04-03. נבדק ב-2013-04-01.
- ^ "27th Moscow International Film Festival (2005)". MIFF. אורכב מ-המקור ב-2013-04-03. נבדק ב-2013-04-13.
- ^ "28th Moscow International Film Festival (2006)". MIFF. אורכב מ-המקור ב-2013-04-21. נבדק ב-2013-04-14.
- ^ "Russia chooses its Oscar nominee". The Voice of Russia. אורכב מ-המקור ב-2010-11-19. נבדק ב-2010-09-09.
- ^ "9 Foreign Language Films Continue to Oscar Race". oscars.org. נבדק ב-2011-01-19.
- ^ "Break Loose". TIFF. אורכב מ-המקור ב-2013-08-25. נבדק ב-2013-08-18.
- ^ "Toronto Adds 75+ Titles To 2013 Edition". Indiewire. נבדק ב-2013-08-18.
- ^
ניל מקפרקוהר, גם ברוסיה מתחוללת מלחמת תרבות בגלל עירום במופע מחול, באתר הארץ, 5 ביוני 2017
